שני אינדיקטורים היסטוריים מציירים תמונה מעניינת: "אינדיקטור באפט" ויחס מחיר לרווח של שילר
השוורים נהנו משנה מצוינת נוספת בוול סטריט, ובצדק. מדד הדאו ג’ונס, מדד S&P 500 ומדד הנאסד"ק עלו ב־14%, 16% ו־20% בהתאמה.
היו הרבה זרזים בשווקי ארה"ב כגון עליית הבינה המלאכותית והופעת המחשוב הקוונטי שהובילו את הדרך. גם הציפייה של המשקיעים להמשך הורדות ריבית מצד הפדרל ריזרב הוסיפה דלק לשוק השוורים. כמעט אפשר לומר שהדברים היו טובים מדי מכדי להיות אמיתיים בשוק המניות, וזה בדרך כלל מדליק נורה אדומה.
כרגע, יש שני מדדי הערכת שווי ותיקים של וול סטריט שמגיעים לרמות נדירות במיוחד, כאלה שלא נראו מעולם: "אינדיקטור באפט" ויחס מחיר לרווח של שילר. לפי שני האינדיקטורים ההיסטוריים הללו, השוק נמצא ברמות קיצון שבעבר הובילו לתיקונים משמעותיים בשוק.
הכלי הראשון להערכת שווי – יחס מחיר לרווח של שילר (Shiller P/E)
יחס מחיר לרווח של שילר (Shiller P/E) של מדד ה- S&P 500 שמכונה גם יחס P/E מותאם מחזורית, או יחס CAPE. לכלי זה יש רקורד מרשים בחיזוי העתיד (עם מגבלה אחת והיא שלא ברור מתי בדיוק זה יקרה). רוב המשקיעים, כשהם רוצים להעריך מניה, הם בודקים את יחס ה־P/E הוותיק. יחס ה־P/E מחושב על ידי חלוקת מחיר המניה ברווח למניה (EPS) של 12 החודשים האחרונים. אך הבעיה איתו היא שהוא עלול לייצר עיוותים בתקופות מיתון. לעומת זאת, יחס שילר P/E המבוסס על ממוצע רווח למניה מותאם לאינפלציה לאורך 10 השנים הקודמות, ואותו מיתונים לא מסוגלים לעוות באופן משמעותי.
קצת הסטוריה…
כשבודקים לאחור עד ינואר 1871, יחס שילר P/E עמד בממוצע על מכפיל של כ־17.3. אך נכון ליום שישי האחרון, יחס שילר P/E עמד על מכפיל של 40.15 מה שאומר שמדובר בשוק המניות השני ביוקרו בהיסטוריה, אחורה 155 שנים!
היסטורית, במהלך 155 השנים הללו, יחס שילר P/E של S&P 500 חצה את רמת 30 בשש הזדמנויות, כולל הפעם הנוכחית. לאחר חמש הפעמים הקודמות, מדד הדאו ג’ונס, מדד S&P 500 ו/או מדד נאסד"ק המשיכו לאבד בין 20% ל־79% מערכם בהתאמה. הפעם האחרונה שהוא היה גבוה יותר מהרמה הנוכחית הייתה בשנות ה-2000 בועת הדוט קום.
למרות שיחס שילר P/E לא עוזר לנו לקבוע מתי בדיוק השווקים ירדו, הוא הצליח לחזות כמה משוקי הדובים וקריסות שוק המניות המשמעותיים. אבל כאמור, הוא לא האינדיקטור היחיד שמציג רקורד מרשים שכזה.
הכלי השני: יחס שווי שוק לתוצר – המכונה גם "אינדיקטור באפט"
גם יחס שווי שוק לתוצר (market-cap-to-GDP) מציג רקורד מצויין בהתראה על צרות מתקרבות בשווקי וול סטריט. בראיון משנת 2001 למגזין Fortune, המיליארדר העומד לפרוש ומוח־העל של ברקשייר האת’וויי, וורן באפט, הגדיר את יחס שווי השוק לתוצר כ”כנראה המדד הבודד הטוב ביותר למצב הערכות השווי בכל רגע נתון”. לכן הוא מכונה “אינדיקטור באפט”.
אינדיקטור באפט מחבר את שווי השוק של כל החברות הציבוריות בארצות הברית ומחלק את הסכום בתוצר המקומי הגולמי (GDP) של ארה"ב. יחס זה עמד בממוצע על כ־85% מאז 1970. כלומר, הערך המצטבר של החברות הציבוריות בארה"ב השתווה ל־85% מהתוצר האמריקאי, כאשר אחוז נמוך יותר מעיד על תמחור אטרקטיבי של מניות.
נכון לחודש דצמבר אינדיקטור באפט הגיע לשיא כל הזמנים של 226.26%. כאשר אינדיקטור באפט נע הרבה מעבר לשיא הקודם שלו, ההיסטוריה מראה שזמן קצר לאחר מכן, מגיעות ירידות דו־ספרתיות במדדי המניות המרכזיים של ארה"ב.
גם יחס שילר P/E של S&P 500 וגם אינדיקטור באפט מצביעים על אפשרות ממשית לצניחה בשוק המניות בשנת 2026, אם כי כידוע, שום דבר אינו מובטח.
השנה החדשה היא בדרך כלל זמן של שמחה והתבוננות לאחור, והדבר האחרון שמשקיעים כנראה רוצים לחשוב עליו הוא האפשרות של צניחה בשוק המניות. למרבה המזל, מבחינה היסטורית, השווקים בהחלט נוטים לנוע לטובת האופטימיסטים ומשקיעים בעלי אופק ארוך טווח.
אך חשוב לזכור שתיקונים בשוק המניות, שוקי דובים ואפילו קריסות הם אירועים נורמליים ובריאים לשווקים ולמעשה, הם בלתי נמנעים. בנוסף, בסופו של דבר הם מזמנים הזדמנויות טובות להשקעה בחברות איכותיות.
אין בכתוב כל המלצה לביצוע פעולה כלשהי, כולל רכישה/קנייה/החזקה של ניירות הערך המוזכרים בכתבה וכמו כן, הכותב אינו מחזיק בניירות הערך המוזכרים בכתבה. התוכן אינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות המותאם לנתונים ולצרכים האישיים.
