מעבר למסחר המסורתי והפופולרי במניות, משקיעים וסוחרים נחשפו בשנים האחרונות למסחר בחוזי הפרשים, וכיום הם משלבים שיטה זו כחלק מאסטרטגיית ההשקעה הכוללת שלהם. למסחר ב-CFD, בדומה למסחר במכשירים אחרים בשוק הנגזרים, סיכונים רבים בעיקר על רקע המינוף הגבוה, ועל כל משקיע כדאי להכירם במסגרת קבלת ההחלטות ומימוש טקטיקות המסחר.
מה זה חוזה הפרשים (CFD)?
CFD הוא קיצור של Contract for Difference או בתרגום לעברית – חוזה הפרשים. זהו מכשיר פיננסי בשוק הנגזרים שכן הוא נגזר מנכס בסיס מסוים, והוא מאפשר חשיפה לשינוי במחיר (ההפרש) של נכס מסוים מבלי לרכוש את הנכס עצמו. בצורה זו ניתן למנף את ההשקעה ולקבל חשיפה לנכסים סחירים על בסיס הון עצמי נמוך.
בפועל, מדובר בהסכם בין קונה למוכר (ברוקר מסוים, זירת מסחר), במסגרתו מסכימים הצדדים כי הקונה (המשקיע) רוכש את ההפרש שבין מחיר נכס הבסיס לבין המחיר בעת סגירת החוזה, והוא יכול להרוויח או להפסיד כתוצאה מהשינוי במחיר של נכס הבסיס.
אופן ושיטות מסחר בחוזי הפרשים
המסחר בחוזה הפרשים מאפשר מינוף ביחס של 1:20 ודורש בטחונות נמוכים יחסית של 5-20% מערך ההשקעה, כתלות בברוקר ובזירת המסחר הנתונה. בשונה ממסחר באופציות, המסחר בחוזי הפרשים איננו כולל תאריך פקיעה וניתן לסחור באמצעותו גם לטווח ארוך מאוד.
ככלל, במסחר ב-CFD ניתן לפתוח פוזיציות לונג או שורט בהתאם לציפייה של הסוחר לשינוי במחיר נכס הבסיס. פוזיציית לונג תבטא ציפייה לעלייה במחיר נכס הבסיס, ופוזיציית שורט תשקף את ההיפך. להבדיל מהשקעה בשורט במניות המחייבות השאלה של הנכס וכרוכה בבירוקרטיה לא קטנה, בחוזי הפרשים פתיחת פוזיציית שורט היא מהלך פשוט יחסית.
כאמור, ב-CFD אין תאריך פקיעה וניתן להחזיק בו לאורך זמן, אולם, מרבית המשקיעים סוחרים בו לתקופות קצרות. בזכות יכולת המינוף, שינוי קטן במחיר נכס הבסיס יתבטא בשינוי משמעותי בנגזרת של הנכס, אך כפי שגדל הסיכוי כך גדל גם הסיכון.
על ההבדל בין מסחר CFD לבין מסחר במניות
רכישת מניה של חברה מקנה בעלות יחסית בחברה, וזהו ההבדל המהותי בין מסחר במניות לבין מסחר בחוזה הפרשים. למשקיע ב-CFD אין זכויות משקיע בנכס הבסיס ואין זכות לקבלת נכסי החברה. משקיע במניות רשאי להצביע ולהשתתף בקבלת החלטות עסקיות הנוגעות לפעילות של החברה. במקרה של פירוק החברה, בעל מניות זכאי לקבלת נכסים במסגרת הליך הפירוק. בנוסף, המסחר ב-CFD מצומצם למספר נמוך של נכסי בסיס ביחס למניות. השקעה במניות, לעומת זאת, מאפשרת פיזור וגיוון רחבים מאוד.
במסחר במניות כל עסקה מבטאת נקודת מפגש בין מוכר לבין קונה ומחיר העסקה מושפע מרמת הסחירות של המניה בשוק. בחוזה הפרשים, לעומת זאת, הקונה רוכש את החוזה מהברוקר או זירת המסחר (מכונה גם 'צד נגדי'). בהקשר זה, השקעה ב-CFD מבטאת סיכון כפול. האחד ביחס לנכס הבסיס והשני ביחס לזירת המסחר במקרה של קריסה וחדלות פירעון.
חסרונות במסחר ב-CFD
בדומה למכשירים אחרים בשוק הנגזרים, חוזי הפרשים נחשבים לעתירי סיכון על רקע המינוף המשמעותי המתאפשר בהשקעה בהם. המסחר בהם מצריך ידע מעמיק יותר ביחס לשוק המניות והיכרות עם אסטרטגיות גידור וכלי ניהול סיכונים כמו הגבלת הפסד ופקודות 'סטופ' מסוגים שונים. המינוף לכשעצמו, משית עלויות מימון, אותן גובה הברוקר, וככל שמשך ההחזקה ארוך כך עלות המינוף עולה גם היא.
בנוסף, לא כל הרגולטורים במדינות השונות מאפשרים מסחר בחוזי הפרשים, מה שיכול להגביל את הנגישות למשקיעים או לחשוף אותם לסיכונים משמעותיים. בהתאם לכך, חשוב לוודא כי המסחר מבוצע בזירת מסחר עם רישיון מתאים.
צריך לזכור שזהו מצב לא בריא עבר הלקוח שהברוקר רוצה למעשה שהלקוח יפסיד את הכסף שלו.
אלטרנטיביות למסחר ב-CFD
מסחר בחוזי הפרשים נחשב לספקולטיבי ומחייב ניהול סיכונים מתמיד ומחמיר. היות וחוזי הפרשים מספקים חשיפה לנכס הבסיס, נשאלת השאלה מדוע שלא להשקיע ישירות בנכס הבסיס. במרבית המקרים, התשובה היא יכולת המינוף הגבוהה בשוק הנגזרים. יחד עם זאת, מינוף גבוה משמעותו גם סיכון גבוה והוא מצריך הבנה של דינמיקת הסיכון המורכבת.
השקעה ישירה במניות, לעומת זאת, שהן נכסי הבסיס של חוזי ההפרשים, מספקת למשקיע אפשרות לפיזור וגיוון ומקטינה את החשיפה לסיכונים הפיננסיים של מפעילי זירות המסחר של חוזי הפרשים. גם היא מאפשרת, באמצעות הברוקר, מינוף לא מבוטל, אך נמוך בהרבה מהמינוף המסוכן של ה CFD. באמצעות טריידסטיישן ניתן לסחור בבורסות המרכזיות בעולם ולהשקיע במניות ובמכשירים פיננסיים אחרים, והיא כוללת גישה מלאה למידע עדכני ומציעה כלי ניתוח תומכי החלטה לקבלת החלטות מושכלת.
מעוניינים להשקיע עם טריידסטיישן? הצטרפו אלינו היום ותתחילו להנות ממערכת מסחר עצמאי בבורסה הטובה בעולם עם עמלות המסחר האטרקטיביות בישראל.
0 – דמי ניהול.
0 – דמי החזקה.
0 – דמי טיפול בדיבידנד.
רק 1 סנט למניה, מינימום $1 לעסקה.
