עיקרון הטעות ועיקרון הרפלקסיביות, שהפכו את ג'ורג סורוס לאגדת השקעות וכיצד גורג סורוס השתמש בהם

משקיע האגדי ג'ורג סורוס זוקף חלק ניכר מהצלחת ההשקעה העצומה שלו למה שהוא מגדיר תיאוריית ה"רפלקסיביות" אותה גורג סורוס פיתח בשנות החמישים. תיאוריה זו אומרת שתפיסת המשקיעים לגבי מה שמתרחש יכולה למעשה להשפיע על מה שבפועל מתרחש, ובתמורה, להשפיע על תפיסותיהם מחדש.

תיאוריית הרפלקסיביות מצליחה להסביר דיי טוב למשל את דפוסים של פריחה ושקיעה שהתחוללה לאורך ההיסטוריה במחירי הנכסים (למשל ב-2008). התיאוריה גם מבהירה את הרעיון הבא: כמשקיע, חשוב לשים לב לא רק למצב הפונדמנטלי בפועל, אלא גם לאופן שבו משקיעים אחרים תופסים את המצב הפונדמנטלי.

אנחנו לא ג'ורג' סורוס, אז למה שנצליח?

רובנו כנראה לא נצליח להתעלות על מנהל הקרן האגדי ג'ורג' סורוס, אחד המשקיעים הטובים בכל הזמנים. הוא השיג תשואות שנתיות של יותר מ-30% בשנה, במשך למעלה מ-30 שנה – והוא הכניס לכיסו מיליארד דולר מגניבים בהשקעה אחת ביום אחד.

אבל אולי אנחנו כן יכולים לנסות לשפר את התשואות שלנו על ידי אימוץ תיאוריית ה"רפלקסיביות" שלו, שאותה הוא מייחס להצלחה שלו. התיאוריה הזו מסבירה איך התפיסות של המשקיעים לגבי מה שקורה יכולות להשפיע בפועל על המתרחש, ובתמורה להשפיע על התפיסות שלהם כל פעם מחדש.

2 עקרונות שהפכו את ג'ורג סורוס לאגדת השקעות

• עקרון הטעות
• עיקרון הרפלקסיביות

התיאוריה הנהדרת של ג'ורג סורוס ואיך אתה יכול להשתמש בה לטובתך

גורג סורוס מחלק את התיאוריה לשני עקרונות עיקריים: עיקרון הטעות והרפלקסיביות עצמה.

עקרון הטעות

העקרון אומר שהשווקים הפיננסיים מונעים על ידי אנשים, ואנשים יכולים לטעות בדרך שבה הם מבינים את המציאות. כבני אדם, אנחנו לא מושלמים, ותפיסת המציאות שלנו (במיוחד מציאות מורכבת מאוד כמו שווקים פיננסיים) מושפעת מאוד מכל ההטיות הקוגניטיביות והרגשות השונים  שלנו. כתוצאה מכך, אנו נוטים לעשות טעויות בהערכת המצב הפונדמנטלי של השוק או כאשר מנסים לצפות את מה שהולך לקרות הלאה.

עיקרון הרפלקסיביות

במקביל, העיקרון הזה מדגיש את שרשרת הפידבק בין מה שהמשקיעים חושבים על המציאות, לבין המציאות עצמה. למשל, כשהמשקיעים אופטימיים לגבי הכלכלה, הם עשויים להתחיל לקנות מניות ומצפים שצמיחה כלכלית תתורגם לרווחים. הקנייה הזו דוחפת את מחירי המניות ומעלה את שווי החברות. זה, בתורו, מוביל את החברות להשקיע בפרויקטים נוספים, וההשקעה הזו בתורה יכולה להגביר את הצריכה והרווחים. המצב החיובי שנוצר כתוצאה מהשרשרת הזו עשוי להגביר עוד יותר את אמון המשקיעים בכלכלה, ולהוביל אותם להיות אופטימיים עוד יותר, ולמעשה הדפוס הזה שמתפתח מחזק את עצמו. במילים פשוטות, הציפייה לסביבה טובה יכולה ליצור סביבה טובה, ועובדת כמו נבואה שמגשימה את עצמה.

בכל רגע נתון, למשקיעים שונים יש השקפות שונות (שהן לרוב משוחדות) על המציאות ולכן לולאות פידבק שונות יפעלו. זה יוצר את תנועות המחירים הלא סדירות שהתרגלנו לראות בשווקים. אך לפעמים, קבוצה אחת של אמונות תתחיל לשלוט ותיהפך לנרטיב השולט, ובשילוב עם אותם דפוסי "לולאה" שמחזקת את עצמה, הם יכולים לייצר מחירים שחורגים באופן מהותי ומתמשך ממה שנחשב ל"ערך הוגן". ומכיוון ששום דבר לא נמשך לנצח, בסופו של דבר, תיווצר חריגה או פער שיהפוך לקיצוני מדי, מה שיוביל לכך שתפיסת המציאות של המשקיעים תתחיל להשתנות – ובשלב זה לופ הפידבק יתחיל לנוע בכיוון ההפוך.

למה תיאוריה זו בכלל חשובה?

תיאוריית הרפלקסיביות סותרת ישירות את תיאוריה כלכלית מסורתית, הקובעת שהשווקים תמיד נעים לעבר איזון, שהמשקיעים רציונליים לחלוטין, ושהמחירים מנחים את העתיד בצורה מושלמת ויעילה.

כפי שג'ורג סורוס רואה את זה, השווקים מאוד לא יציבים, למשקיעים יש ראייה מעוותת של המציאות.

התיאוריה הכלכלית המסורתית ביחס למציאות

בעוד שהתיאוריה הכלכלית המסורתית מדגישה דיוק וקשרים סיבתיים ברורים, גורג סורוס זורק את כל זה מהחלון, ואומר בעצם שהמציאות מורכבת מכדי לעצב אותה בצורה מושלמת וכי המחירים לרוב חורגים באופן משמעותי מהפונדמנטל שלהם. או כמו שנהג לומר: "בועות בשוק המניות לא צומחות משום מקום. יש להם בסיס איתן במציאות, אך המציאות מעוותת על ידי תפיסה מוטעית".

למעשה, תיאוריית הרפלקסיביות מצליחה להסביר מצוין את דפוס הפריחה ההיסטורי במחירי הנכסים. אם ניקח את המשבר הפיננסי העולמי של 2008-2009 כדוגמא: האמונה שמחירי הבתים יכולים רק לעלות יצרה לולאת פידבק חיובי בין התנהגות המשתתפים בשוק לבין המציאות:

ככל שיותר ויותר אנשים קנו בתים והשקיעו בניירות ערך מגובי משכנתאות, מחירי הדירות אכן עלו, וזה אכן חיזק את האמונה שדיור הוא השקעה בטוחה ומשתלמת. אבל הבטחון הזה של המשקיעים לא היה מציאותי, וכשמחירי הבתים התחילו לרדת, התפיסות של משתתפי השוק השתנו, ולולאת המשוב החיובי הפכה לשלילית.

דיי מהר החלו המשקיעים לצפות לגרוע מכל, מה שהחריף את הבעיות במערכת הפיננסית והעמיק את המשבר. התיאוריה יכולה גם להסביר את המשבר האחרון בבנק עמק הסיליקון, שקרס כאשר המפקידים תפסו אותו כמקום לא בטוח ומיהרו להוציא את כספם החוצה, מה שהפך את התפיסה השלילית של המשקיעים לגבי הבנק – להפסדים אמיתיים.

איך אפשר להשתמש בתיאוריה?

יש שתי דרכים. הראשונה היא להמר על לולאות המשוב עצמם ולנסות לרכוב על המומנטום של הנכסים שהכי חשופים אליהם. לדוגמה, לקנות מניות טכנולוגיה על בסיס ההנחה שהן צפויות להפיק תועלת רבה מפיתוח הבינה המלאכותית (AI) ושהן נתפסות כמגננות יותר ממגזרים מחזוריים אחרים. כמו כן, אתה יכול לנסות לצפות מתי מופיע נרטיב חדש שסביר שיקבל תנופה ולנצל אותו כל עוד הוא קיים.

הדרך השנייה היא לנסות לזהות מתי מגמה כלשהי שכרגע  קיימת – תהיה כזו שכבר מוצתה.  ופשוט להמר על ההיפוך הבלתי נמנע. במקרה כזה, אפשר לנסות לזהות את הנכסים שהרוויחו הכי הרבה מהמומנטום החיובי הקיים כרגע ולהמר נגדם (או לכל הפחות לוודא שלא נחשפת אליהם יתר על המידה). אבל היזהר: גורג סורוס עצמו הזהיר כי בעוד שאולי הכיוון וההיפוך יחסית צפויים, את התזמון המדויק לא ניתן לצפות.

החדשות הטובות הן שאין דרך אחת ונכונה להרוויח כסף בשווקים. אבל על ידי שימת לב לאופן שבו תפיסת המציאות של המשקיעים יכולה להשפיע בפועל על המציאות, ועל ידי אסטרטגיה ברורה כיצד ניתן להפיק תועלת ממנה, תהיו צעד אחד קרוב יותר למקצוענים.

כדי להבין יותר את התחום ואת השיטות של גורג סורוס שווה גם לקחת קורס בתחום ולפתוח חשבון מסחר בברוקר טריידסטיישן.

אין בכתוב כל המלצה לביצוע פעולה כלשהי, כולל רכישה/קנייה/החזקה של מניות המופיעות בכתבה. ככלל, חובה על הקורא לנקוט בגישה ביקורתית ולעשות מחקר מעמיק בהתייחס לכל רעיון השקעה שהוא.

הצטרף אלינו היום ותהנה מערכת המסחר בבורסה הטובה בעולם עם עמלות המסחר האטרקטיביות בישראל.

0 – דמי ניהול.
0 – דמי החזקה.
0 – דמי טיפול בדיבידנד.

רק 1 סנט למניה, מינימום $1 לעסקה.

גילוי נאות: מאמר זה מיועד למטרות חינוכיות בלבד. אף אחת מהדוגמאות לא צריכה להיחשב כהמלצות מסחר.