בתמונה הכלכלית בארה"ב של היום, שני כוחות חזקים פועלים, וכל אחד מושך לכיוון אחר. לא פשוט לנבא ידו של מי תהיה על העליונה, אבל בהחלט כדאי להיות ערים למתרחש בעת קבלת החלטות הקשורות לתיק ההשקעות

עברו יותר משנתיים מאז שהפד התחיל להעלות את הריבית, ושם סוף לתקופה ארוכה של ריבית סופר נמוכה שנמשכה כמעט 15 שנה. נקפוץ קדימה להיום והכלכלה בארה"ב עדיין מחזיקה מעמד. אבל עכשיו היא נמתחת לשני כיוונים שונים – למעלה ולמטה. אז בואו נצלול פנימה אל כל מה שחשוב לדעת…

מה דוחף את כלכלת ארה"ב למטה?

במילים פשוטות, מדובר בריבית גבוהה ובאינפלציה. ריביות גבוהות=עלויות גבוהות. ולעלייה בעלויות של ההלוואות יש השפעות די צפויות על הכלכלה: בדרך כלל בשלב הראשון רואים שזה משפיע על תחום הדיור, לאחר מכן, רואים השפעה על הזמנות של סחורות מבעלי עסקים, אחר כך פגיעה ברווחים של חברות ובעלי עסקים, ובסופו של דבר אמורים לראות פגיעה תעסוקה. זה רצף ידוע למרות שהפעם הוא לא פעל לפי המסלול הזה, לפחות נכון לעכשיו. (נזכיר בהמשך למה ההשפעה הייתה עדינה הרבה יותר), אבל הרצף הזה בכל זאת מתחיל לפעול, עם ירידת מחירי הדירות, התכווצות פעילות הייצור ולאחרונה והאבטלה שעלתה.

הכלכלה בארה"ב מחזיקה מעמד, אבל לא בדיוק חזקה: אינדיקטורים מובילים מאותתים לנו בדיוק את זה. וזה בדיוק מה שריבית עושה לכלכלה כשהיא עולה במהירות: היא משפיעה על מגזרים שונים בזמנים שונים, ושולחות אותות מעורבים לגבי בריאות הכלכלה.

ואם מסתכלים מתחת לפני השטח, חלקים מסוימים נפגעו די קשה. הנדל"ן המסחרי נמצא בקשייים ושיעורי ריבית ואינפלציה גבוהים יותר הקשו על משקי בית וחברות והשאירו אותם עם חובות. עם כל כך הרבה אנשים שנאבקים בעלויות העולות, ברירות המחדל של חובות כרטיסי אשראי והלוואות רכב עלו, והגיעו לרמות גבוהות מאד בקרב צרכנים שהם לא מהמעמד הגבוה ולכן הם פגיעים יותר. גם המחדלים בחובות של חברות עלו באופן דומה, אם כי יש לציין שאין הרבה פשיטות רגל, והנתונים מראים שזה בעיקר בגלל שחברות מיחזרו את החוב שלהן, במקום לפנות לפירוק.

אבל אם הכלכלה תתחיל לגרור רגליים ולאבד עוד מקומות תעסוקה, ההשפעה של זה עלולה להתפשט. וככל שהריביות הגבוהות נשארות יותר זמן, כך גדל הסיכוי שזה יקרה. אז תעקבו מקרוב אחרי פרסום נתונים התעסוקה שצריכים להתפרסם השבוע.

מה דוחף את כלכלת ארה"ב למעלה?

שלושה דברים: ההשלכות המפתיעות של המגיפה,  תמריצים ממשלתיים וסנטימנט המשקיעים.

מתברר שהקורונה גרמה לשינויים שלא ציפו להם. אנשים היו תקועים בבית, ועם תמיכת כספים מהממשלה, הרבה משקי הבית הצליחו לצבור כמות שיא של חסכונות, וזה מה שאפשר להם להמשיך ולבזבז, גם כשמשבר האינפלציה העלה את יוקר המחיה. בנוסף, במהלך המגיפה, הפד הוריד את הריבית ולכן חברות רבות ניצלו את ההזדמנות הזו כדי למחזר את החובות שלהם בתנאים אטרקטיביים מאוד מה שסייע להן להחזיק מעמד. יש סיבות נוספות כמו: מחסור בעובדים שגרם לגיוס עובדים חזק, ובנוסף לכך, הממשלה סיפקה את אחד מתוכניות תמריצים פיסקאליות בהיסטוריה. ואחרונה חביבה היא כמובן הבינה המלאכותית. כל הגורמים יוצאי הדופן הנ"ל נתנו למשק תנופה משמעותית, והם אלה שעזרו למתן את ההשפעות הקשות שיכלו להיות לעלייה בריבית. 

איזה כוח ינצח?

רוב המשקיעים מהמרים שהתרחיש החיובי הזה יישאר. ואולי הם צודקים, אבל יש עובדה נוספת שאוהבים להתעלם ממנה: כשזה מגיע לריביות גבוהות יותר, רק לעתים נדירות הדברים הסתיימו בטוב. למעשה, הן הובילו את הכלכלה למיתון בכל המקרים (חוץ ממקרה אחד).

הפד מנסה להשיג "נחיתה רכה" שבה הוא מעלה את הריבית מספיק כדי להחזיר את האינפלציה אל היעד שלו, מבלי למעשה להפיל את הכלכלה. אבל זה סופר מסובך. הסיבה לכך היא שהכלים שלו (ריביות וכדומה) הם מכשירים מפגרים שההשפעות שלהן הן איטיות. נתונים מראים שמאז שנות ה-90, מיתון התרחש יותר משנה לאחר עליית הריבית האחרונה. ובנוסף, הכלכלה שולחת לנו לעתים קרובות אותות מעורבים בתהליך הזה וזו הסיבה שאותות לגבי מיתון פוטנציאלי מתורגמות בטעות לנחיתות רכות.

עכשיו, אפשר לומר "אבל הפעם באמת שונה". ואולי זה באמת יהיה שונה כי באמת שמאז המגיפה, הכלכלה מחזיקה מעמד יפה מאד. אבל מצד שני, עמודי התווך שמחזיקים את כל הכלכלה עשויים להיות שבירים יותר ממה שהם נראים. 

זה מביא אותנו לנקודה השלישית: הרבה אנשים עדיין מזלזלים באיזו מהירות הדברים יכולים להתהפך. הכלכלה היא כמו רצף של דומינו – תפיל אחד, והרבה יכול לפול בהמשך. למשל, אבטלה – איבוד מקומות עבודה אומר פחות הוצאות, מה שפוגע ברווחי החברה, מה שעלול להוביל לאובדן מקומות עבודה אפילו יותר. לעתים קרובות מזלזלים בלולאות המשוב הללו וזו גם הסיבה העיקרית לכך שרוב הכלכלנים נוטים להיכשל בניבוי מיתונים ומשברים פיננסיים.

ושוב, זה לא אומר שבוודאות מובטח לנו שנחווה מיתון בקרוב, כי לנבא את העתיד די דומה להטלת מטבע ואפילו המשקיעים הטובים ביותר לא מצליחים לתזמן את הדברים באופן מדוייק – אבל דבר אחד בטוח, לא כדאי לזלזל בסיכונים.

אין בכתוב כל המלצה לביצוע פעולה כלשהי, כולל רכישה/קנייה/החזקה של סוגי ניירות הערך המופיעות בכתבה. ככלל, חובה על הקורא לעשות מחקר מעמיק בהתייחס לכל רעיון השקעה שהוא.

הצטרף אלינו היום והחל לסחור עם פלטפורמת מסחר בשוק ההון הטובה בעולם עם אפליקציית מסחר בשוק ההון מתקדמת ביותר וכלי ניתוח נוספים.

0 – דמי ניהול.
0 – דמי החזקה.
0 – דמי טיפול בדיבידנד.

רק 1 סנט למניה, מינימום $1 לעסקה.