הכותרות בתקופה האחרונה גרמו לנו לתהות אם ארה"ב נמצאת על סף משבר של תקרת החוב. אבל בהתבוננות בשווקים מקרוב, קשה שלא להבחין בכך שנושא הבינה המלאכותית היא זו שנמצאת במרכז העניינים.

שוק בילה תקופה הפכפכה סביב הוויכוח על תקרת החוב. בכל פעם שהשוק קיבל חדשות מוושינגטון, בין אם מדובר בסימני התקדמות או יותר מחלוקת, התנודתיות עלתה מספיק כדי להירשם בסולם ריכטר. אבל משברי תקרת החוב של ארה"ב זה לא משהו חדש וגרמה לדחיקת הנושא החשוב יותר, הבינה המלאכותית והשפעתה בתחום דפלציה או אינפלציה. למעשה, תקרת החוב הועלתה 74 פעמים ממרץ 1962 עד מאי 2011, כולל 18 פעמים תחת רונלד רייגן, שמונה פעמים תחת ביל קלינטון, ושבע פעמים תחת ג'ורג' וו. בפועל, תקרת החוב מעולם לא הופחתה. כשמחוקקים הגיעו להחלטה בכל פעם, כך שהתוצאה הסבירה ביותר מראש הייתה עסקה כלשהי.

ואכן, נשיא ארה"ב ג'ו ביידן והרפובליקני הבכיר בקונגרס קווין מקארתי הגיעו להסכם זמני להשעיית תקרת החוב של הממשל הפדרלי בסך 31.4 טריליון דולר בשבת בערב. העסקה תשעה את מגבלת החוב עד ינואר 2025.

ומשסוף סוף נחתמה העסקה בסוף שבוע שעבר (בשבת ליתר דיוק), ברקע מתרחש לו נושא גדול ומרתק הרבה יותר: בינה מלאכותית. עברו רק שישה חודשים מאז ש-ChatGPT שוחרר, אבל כבר מתחילים לחוות את העולם כמשהו שונה.

ההשפעה על חברות הבינה המלאכותית

מובילות הבינה המלאכותית כמו Nvidia ומיקרוסופט מרגישות יתרון ברור, הן מבחינת הביצועים הפיננסיים והן מבחינת מחירי המניות שלהן. החברות של טכנולוגיות הבינה המלאכותית (AI) מניעות את השוק גבוה יותר, וההצלחה האחרונה של Nvidia בהחלט מעוררת את הדמיון. המניה עלתה מהשפל של אוקטובר בשיעור תלת ספרתי מאיר עיניים.

אבל אם נוציא את חברות הטכנולוגיה הגדולות האלה שמונעות מבינה מלאכותית, נראה ששאר ה-S&P 500 עדיין בשחיקה. וזה מוביל לשאלה הגדולה (וכנראה החשובה ביותר) כיצד בינה מלאכותית עשויה לשנות חברות רגילות. בנק ההשקעות גולדמן זאקס מעריך שבינה מלאכותית תנפח את שולי הרווח של S&P 500 ב-30% בעשר השנים הקרובות. תודה לגולדמן זאקס על התובנות, אבל מעניין אותנו אילו חברות ירוויחו הכי הרבה?

החברות המרוויחות מהבינה המלאכותית

זו שאלה שקשה לענות עליה, וייקח זמן עד שהזוכים הלא-טכנולוגיים יצוצו אל פני השטח. אבל זה אומר שיש למשקיעים מספיק זמן לחפש את התשובות. יתכן שכדאי להתחיל לחשוב על החברות שנהגו להקדים בעבר תחומים משמעותיים ששינו את פני הכלכלה, כמו מכירה מקוונת או תשתיות מבוססות ענן. לעתים קרובות צוותי ניהול שיש להם חשיבה מקדימה וחדשנית או תרבות ארגונית שלא חוששת לנסות ולטעות, זה מה שעושה את ההבדל. בעניין הזה אפשר לחזור אחורה בזמן לימים הראשונים של טכנולוגיית הענן (2013-15) כדי לראות מה צוותי ההנהלה של החברות המובילות חשבו ועשו בזמנו ולזהות את החברות בעלות הפוטנציאל. מה לעשות, אין תחליף לעבודה קשה בכל הקשור להשקעות.

AI– האם תחום הבינה המלאכותית זו בועה?

לכל מי שזוכר תזזיות טכנולוגיות בעבר, 2021 היא האחרונה. אמנם ההתרגשות הנוכחית סביב הבינה המלאכותית, ה AI מרגישה קצת כמו בועה. אך האמנם? אם ניקח צעד אחורה נוכל לראות הבדל מרכזי ממקרי עבר. בבועות טכנולוגיה קודמות, חברות רבות, בין אם הן היו קשורות ישיר או רק באופן חלש ועקיף, ראו את מחירי המניות שלהן פשוט מזנקות. בשנת 1999, כל חברה שהייתה לה אתר אינטרנט ראתה את מחיר המניה שלה עף גבוה. בשנת 2021, עשרות חברות "זוכות מגיפה" (ראה ערך זום zoom) זינקו. אבל מאניה הבינה המלאכותית, לעומת זאת, נראית מוגבלת רק למספר קטן של חברות. וכנראה שאלו חדשות טובות כי אם נושא הבינה המלאכותית היה חודר למחירי המניות של חברות שאינן טכנולוגיות באופן המוני כמו בעבר, כנראה שהיינו יכולים לקרוא לזה בועה. אבל זה עדיין לא קרה.

הקשר בין האינפלציה ותחום הבינה המלאכותית AI

האינפלציה שולטת בכותרות כבר יותר משנה, ונראה שהתפיסה המקובלת היא שהאינפלציה הולכת  להיות איתנו לזמן מה. יכול להיות שכן. אך גם יכול להיות ש..לא ובמקומה תהיה דפלציה. הסיבה לכך חוזרת לנושא הבינה המלאכותית, ה-AI. דבר אחד שנראה שרוב המומחים מסכימים עליו הוא שבינה מלאכותית תוביל לחיסכון עצום בעלויות עבור רוב החברות, במילים אחרות, כוח עצום שעלול להוביל ל- דפלציה *. ויש לציין שזו לא מחשבה ספקולטיבית לגמרי: ראינו את זה קורה בעבר. בשנים שלאחר המשבר הפיננסי ב-2008-2009, הריבית הייתה נמוכה במיוחד וגם כל העניין של הלוואות כסף הייתה קלה. זה אמור להיות מצב שמעורר אינפלציה, אבל האינפלציה למעשה ירדה יותר מעשר שנים. ויתכן שהסיבה לכך הייתה תהליך עצום של אימוץ טכנולוגיה שהביא לחיסכון בעלויות ומחשוב ענן שעורר פרודוקטיביות בקרב חברות שונות.

ועכשיו אמנם האינפלציה כאן בסופו של דבר, אבל יש סיכוי סביר שהיא נבעה מדברים מטווח הקצר יותר כמו מגבלות אספקה ועליה בעלויות ומחירים של סחורות שנגרמו מהמלחמה. אז אם הבינה המלאכותית תתחיל לבוא לידי ביטוי בכל התעשיות, אפשר להעריך שיש לה סיכוי לעורר עוד גל משמעותי של דפלציה .

( דפלציה היא ירידה כללית במחירי סחורות ושירותים, הקשורה בדרך כלל להתכווצות בהיצע הכסף והאשראי במשק).

לסיום, בכל הקשור  לאינפלציה, דפלציה ומיתון, גרמניה נמצאת על הרדאר. היא רשמית הכלכלה הגדולה הראשונה שאישרה שהיא אכן נמצאת במיתון. ובהתחשב בכל השיח על המיתון לאחרונה, היינו מצפים שאלו יהיו חדשות רעות באופן מקיף. אבל אם נסתכל על מדד מחירי המניות המוביל במדינה, ה-DAX. לאחרונה הוא הגיע לשיא של כל הזמנים, מה שמראה ששוקי המניות והכלכלות לא תמיד רוקדים באופן מסונכרן.

כדי להבין יותר את תחום הבינה המלאכותית , משבר החוב, אינפלציה וגם דפלציה שווה גם לקחת קורס בתחום ולפתוח חשבון מסחר בברוקר טריידסטיישן.

אין בכתוב כל המלצה לביצוע פעולה כלשהי, כולל רכישה/קנייה/החזקה של מניות המופיעות בכתבה. ככלל, חובה על הקורא לנקוט בגישה ביקורתית ולעשות מחקר מעמיק בהתייחס לכל רעיון השקעה שהוא.

הצטרף אלינו היום ותהנה מערכת המסחר בבורסה הטובה בעולם עם עמלות המסחר האטרקטיביות בישראל.

0 – דמי ניהול.
0 – דמי החזקה.
0 – דמי טיפול בדיבידנד.

רק 1 סנט למניה, מינימום $1 לעסקה.

גילוי נאות: מאמר זה מיועד למטרות חינוכיות בלבד. אף אחת מהדוגמאות לא צריכה להיחשב כהמלצות מסחר.