עם אינפלציה בארצות הברית חמה מהרמה האידיאלית והסיכוי למיתון רק כי צריך לעמוד ביעד של 2%  יתכן והפד צריך לחשוב מחדש על יעד האינפלציה המקובל שעומד על 2%.

באזז שיש לאחרונה סביב יעד אינפלציה בארצות הברית של 2% הולך וגדל וזה אומר שהפדרל ריזרב יכול לשקול מחדש את יעד האינפלציה הטוב והישן של 2%. אז יצאנו לבדוק מה המשמעות של יעד אינפלציה גבוה יותר..

למה כולם אובססיביים לגבי ה- 2% בכלל?

הרי זה לא תמיד היה ככה. אמנם בנקים מרכזיים תמיד ניסו לשמור על אינפלציה ארצות הברית נמוכה ואיטית במשך עשרות שנים, אבל רק בסוף שנות ה-80 התחילו לחשוב בפועל על יציבות מחירים במונחים של אחוזים כלומר, 2%. וגם אז, מתברר שזה היה רק בגלל הערה כלשהי של קובע מדיניות בניו זילנד, מדינה שבאותה תקופה נאבקה עם אינפלציה חמה.

הפד אימץ באופן לא רשמי את יעד ה-2% מתישהו בשנות ה-90 והכתיר אותו רשמית כ"יעד" ב-2012. וזה לא רק הפד: בבנקים מרכזיים בגוש האירו, בריטניה, קנדה, יפן ושוודיה זה בדיוק אותו הדבר. זה נחשב למעין רמת אינפלציה רצויה: לא כל כך לוהטת שהיא פוגעת בתקציבי משק הבית וברווחים של חברות ובעלי עסקים, ולא כל כך קרה שמעכבת את הצמיחה ופוגעת בהשקעות.

זה נשמע טוב על הנייר, אבל הנה הבעיה: 2% זה לא מספר אלוהי שנמסר מאלוהות כלכלית. זה מספר שנגזר יותר מתחושת בטן יותר מאשר מתמטיקה ברורה. ואין ראיה אמיתית שאומרת ש-2% עדיפים על 3% או אפילו 1.5%. זה פשוט נראה נכון לצורך שמירה על יציבות הכלכלה.

אז האם הפד צריך לשקול יעד אינפלציה בארצות הברית גבוה יותר?

יש דיון גדול על זה כרגע, ויש כמה טיעונים חזקים בעד העלאת היעד, למשל ל- 3% ומעלה:

זה ייתן לחברות יותר גמישות בכל הקשור לשכר, ותעודד אותן להשקיע יותר

האינפלציה בארצות הברית הפכה מזומן לתפוח אדמה לוהט: ככל שהכסף מאבד מערכו מהר יותר, כך אתה רוצה לבזבז אותו מהר יותר. אז במקום שחברות ישמו את הכסף שלהן בנכסים עם תשואה נמוכה, חברות יעדיפו להשקיע בשדרוגים טכנולוגיים, מחקר ופיתוח, או מקומות אחרים שמבטיחים רווחים טובים יותר לטווח ארוך.

אולי אין הבדל גדול בין אינפלציה בארצות הברית של 2%, ובין נגיד, 3%

אז כולם נצמדים על יעד אינפלציה ארצות הברית של 2% כאילו זה סוג של כלל זהב. אבל בואו נהיה ברורים: מחקרים מראים שאנשים בקושי מושפעים מרמת האינפלציה עד שהיא מגיעה ל-4%. לגבי תרחישים שליליים של אינפלציה חד ספרתית נמוכה, ובכן, הנתונים לא ממש מגבים זאת. מחקרים מעטים אפילו טרחו לחקור את העלויות האמיתיות של, למשל, 3% אינפלציה, לעומת 2%. במילים אחרות, כולנו מורגלים לראות דגל אדום באינפלציה מעל 2%, אך המציאות עשויה להיות הרבה פחות דרמטית.

הנוף הכלכלי משתנה

על רקע פוטנציאל לצמיחה איטית יותר, אינפלציה גבוהה יותר וחוב ממשלתי מתגבר באופק במהלך עשר השנים הבאות, יעד אינפלציה גבוה יותר יכול להיות בדיוק מה שצריך. לא רק שהעלאת יעד האינפלציה בארצות הברית יכולה לתדלק צמיחה כלכלית חזקה יותר, אלא גם להקל על נטל החוב הקיים. כי הרי האינפלציה שוחקת את הערך של הכסף, אז על ידי שאיפה לשיעור אינפלציה גבוה יותר, כל מי שנמצא בחובות, החל מארצות הברית ועד אנשים בודדים, כולם יכולים להחזיר הלוואות בדולרים "זולים" יותר. זוהי בעצם דרך עדינה לממשלה להפחית את החוב שלה מבלי להזדקק לצעדים פחות נחמדים כמו העלאת מסים.

אז למה לא להעלות את יעד האינפלציה בראצות הברית?

אם העלאת יעד האינפלציה הייתה צעד בטוח, כנראה שהפד כבר היה עושה זאת. אבל זה מורכב יותר, ויש כמה סיבות גם נגד מהלך כזה.

יש סיכון שהפד יאבד את אמינותו

אם הפד יזיז את היעד גבוה יותר בזמן שהוא למעשה מתקשה להוריד את אינפלציה ארצות הברית ליעד, זה עשוי להשאיר רושם שהוא פשוט מקל על עצמו להגיע למטרה – וזו עלולה להיות פגיעה גדולה באמינות שלו. היעד הזה של 2% הוא מעין כוכב הצפון של הציפיות הכלכליות, וכל שינוי עלול לגרום לכאוס. זו הסיבה שבן ברננקי, אחד מראשי הפד לשעבר, הציב את היעד הזה של 2% בכתב מלכתחילה בינואר 2012. החשש שלו היה שאם הפד ייראה אגרסיבי מדי בשינוי היעד שלו, אנשים עשויים לחשוב שזה מגיע משיקולים פוליטיים או שיש תוכנית כלשהי לייצר רווחים מהחוב וכדומה כלומר, האמינות של הפד מאד שברירית גם ככה ולכן הצעד הזה הוא בבחינת סיכון עצום.

הציפיות לאינפלציה בארצות הברית של 2% מהוות עוגן

התעסקות עם יעד האינפלציה בארצות הברית היא לא רק לשנות את המספר. היעד הזה משמש עוגן לכולם, החל מצרכנים ועד למשקיעים. הטענה היא שאם ירימו אותו, אפילו קצת, זה עלול לעורר המון חוסר ודאות. למשל, עובדים יכולים לדרוש שכר גבוה יותר ובעלי עסקים עלולים להעלות מחירים. בנוסף, אחת הטענות היא שההשפעה על השווקים הפיננסיים והחוזים העתידיים עשויה להיות גדולה אפילו עוד יותר: לווים עשויים לדרוש ריבית גבוהה הרבה יותר כדי לפצות על הסיכון הזה, להגביר את הגירעונות הממשלתיים ולהפחית את ההשקעות הפרטיות. בקיצור, יעד אינפלציה גבוה יותר כרוך בסיכון לאי יציבות פיננסית.

לסיום, הוויכוח על סוגיית יעד האינפלציה עשוי להימשך בתקופה זו, אך לא סביר שהפדרל ריזרב יתרגש מזה יותר מידי כי ראשית, הוא לא צפוי לסכן את אמון הציבור שהרוויח קשה. בנוסף, הוא חייב לעמוד ביעד הנוכחי של 2% בעקביות לפני שמישהו יחשוב שהסיבה האמיתית להזזת היעד היא חוסר היכולת שלו להצליח במשימה שלו.

אין בכתוב כל המלצה לביצוע פעולה כלשהי, כולל רכישה/קנייה/החזקה של ניירות ערך כלשהם על בסיס ההערכות המוצגת בכתבה. ככלל, חובה על הקורא לעשות מחקר מעמיק בהתייחס לכל רעיון השקעה שהוא.

כדי להבין יותר את האינפלציה בארצות הברית או על אינפלציה ארצות הברית שווה לכם גם לקחת קורס בתחום ולפתוח חשבון מסחר בברוקר טריידסטיישן.

אין בכתוב כל המלצה לביצוע פעולה כלשהי, כולל רכישה/קנייה/החזקה של מניות המופיעות בכתבה. ככלל, חובה על הקורא לנקוט בגישה ביקורתית ולעשות מחקר מעמיק בהתייחס לכל רעיון השקעה שהוא.

הצטרף אלינו היום ותהנה מערכת המסחר בבורסה הטובה בעולם עם עמלות המסחר האטרקטיביות בישראל.

0 – דמי ניהול.
0 – דמי החזקה.
0 – דמי טיפול בדיבידנד.

רק 1 סנט למניה, מינימום $1 לעסקה.

גילוי נאות: מאמר זה מיועד למטרות חינוכיות בלבד. אף אחת מהדוגמאות לא צריכה להיחשב כהמלצות מסחר.