מדד המניות פורח אך אם מסתכלים מקרוב באמצעות Market breadth אפשר לראות לראות שזה שילוב של עסקים שמשגשגים ועסקים שמתקשים

זו כנראה זווית ראיה שנראית קצת קודרת הזו על הדברים אבל זה מה שאנו מקבלים כשמסתכלים על המד Market breadth* – שמודד כמה מניות תורמות בפועל לעלייה בשוק. וכרגע, המדד הזה דיי קרוב לשפל. הוא מצביע על כך שרק 35% ממניות ה- S&P500 עלו על המדד המשוקלל בשווי שוק במהלך 12 החודשים האחרונים. זה מאשר את מה שאנחנו כבר יפחות או יותר יודעים – שהעליות האחרונות בשוק נבעו באופן לא פרופורציונלי על ידי כמה שחקנים בודדים.

*Market breadth מתייחס למערכת של אינדיקטורים טכניים שמעריכים את התקדמות המחיר והירידה של מדד מניות נתון. רוחב השוק מייצג את המספר הכולל של המניות שעולות במחירים בניגוד למספר המניות שעוברות ירידה במחיריהן

מה המשמעות והאם זה אומר משהו על התנהגות השוק?

חשוב לומר שזה לא מצביע על כך שמתקרבת בשוק התרסקות או משהו, אבל זה גם לא בדיוק סימן מרגיע. למעשה, זה חושף הרבה על הרקע הכלכלי: שהשילוב הזה של הוצאות ממשלתיות אגרסיביות, ריביות גבוהות, צמיחה לא מזהירה ואינפלציה עקשנית די הזיקו לחברות רבות. וזה משהו שיצר פערים גדולים בין חברות קטנות לגדולות.

יש את החברות הקטנות והפגיעות יותר שנפגעו קשה במיוחד כתוצאה מהעליה בעלויות האשראי וראו ירידה במכירות. כל החברות הקטנות שמסתמכות במידה רבה על הצרכן שגם הוא יותר ויותר קצר בכסף סבלו הכי הרבה. מבחינת אותן חברות, שלמעשה גם מהוות את עיקר השוק, הסביבה הכלכלית הייתה קשה יותר.

לעומת זאת, יש קליקה של מניות גדולות באיכות גבוהה ששגשגה על ידי כך שהן הצליחו לגלגל את העלויות הגבוהות יותר שהם שילמו ישירות לצרכנים. זה הפך את אותן למועדפות על המשקיעים, וזה מה שגרם להערכות השווי שלהן ולמחירי המניות שלהן להגיע לפסגות חדשות. החברות הבולטות ביניהן הן ענקיות טכנולוגיה כמו מיקרוסופט ואנבידיה וגם מניות איכות כמו  Chipotle ו-.Costco  כפי שניתן לראות מהירידה ב- Market breadth, אותן חברות מצליחות הפכו למיעוט.

המגמה הזו מצביעה על כך שהכלכלה הרחבה נקלעה ללחץ שהולך וגובר. ואמנם החברות הענקיות שמצליחות לשגשג יכולות להמשיך ולהניע את מדדי המניות למשך תקופה נוספת כלשהי. אבל אין כאן הרבה מרווח ביטחון, וכל מיני חדשות מאכזבות עשויות לגרום ללחץ של מכירה חזק.

אז התהייה האם נמשיך לראות רווחים נוספים תלוי עד כמה המצב ישתפר עבור כל החברות, וזה קשור גם לאינפלציה ולריביות כמובן ושאלה מעניינת בהקשר זה היא עד כמה מהר צפויות שיעורי הריבית לרדת.

עד כמה מהר צפויות שיעורי הריבית לרדת?

האינפלציה העקשנית הובילה את הפד לדחות את מועד הורדת הריבית. אבל העיכוב המתמשך של הפד לא עוצר בנקים מרכזיים אחרים לבצע מהלכים משלהם. למעשה, מתוך 23 המוסדות הגדולים שנכללו במחקר האחרון של בלומברג אקונומיקס, רק הבנק המרכזי של יפן (BoJ) לא צפוי להוריד את עלויות האשראי ב-18 החודשים הקרובים. רובם צפויים להתחיל לקצוץ השנה, וחלקם כבר התחילו.

באירופה, למשל, הבנק הלאומי של שוויץ כבר הוריד את הריבית פעמיים השנה, והבנק המרכזי האירופי קיצץ פעם אחת, אבל הבנק המרכזי של אנגליה עדיין לא עשה צעד, ובנורבגיה אומרים שלא סביר שיפעלו לפני 2025. בצפון אמריקה, הבנק המרכזי של קנדה קיצץ ביוני. ואילו הפד ממש באותו חודש אמר שהוא מצפה להוריד את הריבית הרבה פחות פעמים השנה מהתחזית הקודמת שלו.

מעבר לכך, אמנם יש מהלך כללי לכיוון של עלויות אשראי נמוכות יותר, אבל כל עלייה שנראה במחירים לצרכן יכולה לשבש את המגמה הזו ולהדגיש עוד קצת עד כמה קשה לבנקים המרכזיים  להגיע לאיזון שהם שואפים להגיע אליו במטרה להרגיע את האינפלציה מבלי להפר את השיווי המשקל הכלכלי.

פזרו סיכונים בחוכמה

לסיום, המצב הזה מחייב זהירות – וזה בדרך כלל אומר לפזר את הביצים על פני כמה סלים. ולא כדאי לגוון אך ורק עם מניות באיכות גבוהה. במקום זאת, כדאי לשקול להרחיב את אופק ההשקעה על פני סוגי נכסים ואזורים שונים כדי להפחית סיכונים ולשפר את התשואות הפוטנציאליות של התיק.

אין בכתוב כל המלצה לביצוע פעולה כלשהי, כולל רכישה/קנייה/החזקה של סוגי ניירות הערך המופיעות בכתבה. ככלל, חובה על הקורא לעשות מחקר מעמיק בהתייחס לכל רעיון השקעה שהוא.

הצטרף אלינו היום והחל לסחור עם פלטפורמת מסחר בשוק ההון הטובה בעולם עם אפליקציית מסחר בשוק ההון מתקדמת ביותר וכלי ניתוח נוספים.

0 – דמי ניהול.
0 – דמי החזקה.
0 – דמי טיפול בדיבידנד.

רק 1 סנט למניה, מינימום $1 לעסקה.