צמיחה לא חייבת להישען על אותו סיפור. איך לגוון מקורות תשואה בלי לוותר על פוטנציאל לצמיחה תוך ניצול מלוא היתרונות
השווקים קופצים מכל פרסום, הפוליטיקה משפיעה יותר ויותר על המחירים של נכסים, והעלייה בזהב מצביעה על כך שמשקיעים מוכנים לשלם כמעט כל מחיר בשביל תחושת ביטחון. אבל אם נודה באמת, להרגיש בטוח לא בהכרח אומר שאתה מוגן באמת. גישה חכמה יותר היא לקחת בחשבון את האפשרות שאי־הוודאות כנראה לא תיעלם בזמן הקרוב, ולחשוב על מבנה תיק השקעות שמסוגל להתמודד איתה לאורך זמן.
על רקע הנ"ל, נציג לפניכם 3 כיווני השקעה רלוונטים לשנת 2026 שיכולות להוות נקודת פתיחה להמשך מחקר עצמאי משלכם. לא מדובר שוב על אותן מניות בינה מלאכותית שכולם מדברים עליהן אלא רעיונות שמטרתן להתמודד עם כמה סוגיות: ריכוזיות בשוק, מחירים גבוהים מדי וציפיות שכבר מגולמות במחירים, תוך ניסיון לשמור על פוטנציאל לצמיחה.
המסר המרכזי שלנו הוא שהסתמכות גבוהה מדי על טכנולוגיה אמריקאית כרוכה במידה של סיכון ולכן שילוב של מניות זולות יותר ושווקים מחוץ לארצות הברית יכול לאזן את התמונה. בנוסף, רבים מעריכים שהשלב הבא של הרווחים מבינה מלאכותית כנראה לא יגיע בהכרח מהחברות הגדולות המוכרות ביותר, אלא דווקא מחברות שנהנות בעקיפין מההשקעות הענקיות בתחום ומתרגמות אותן לרווחים אמיתיים.
נתייחס לשלושה כיוונים מרכזיים:
הראשון, שילוב של יפן עם מניות אמריקאיות
הראשון הוא שילוב של יפן יחד עם מניות אמריקאיות שנחשבות “זולות” יותר, זה מהווה משקל נגדי לדומיננטיות של הטכנולוגיה. העניין הוא שהנכסים ביפן נראים זולים מאוד, גם בגלל המטבע היפני משום שהין מאד חלש וגם בגלל כל מיני שינויים פנימיים ביפן, כגון מדיניות ממשלתית תומכת יותר, רפורמות והשיפור ביחס שמזהים לאחרונה כלפי החברות, בעלי עסקים ובעלי מניות. לצד זה, כידוע, מניות ערך בארצות הברית פחות תלויות בחברות הטכנולוגיה הענקיות והן נוטות להיות עמידות יותר בתקופות של חוסר ודאות וזה כנראה משהו שכדאי לקחת בחשבון.
השני, להישאר מושקעים בארה"ב, אבל עם נטיה לכיוון ערך
הכיוון השני נשאר בתוך השוק האמריקאי, אבל משנה את האיזון. במקום להיצמד למדדים שמרוכזים מאוד בחברות טכנולוגיה גדולות, הרעיון הוא לתת משקל גבוה יותר למניות זולות יחסית ומשקל נמוך יותר למניות צמיחה. ההיגיון כאן הוא לא שבינה מלאכותית נעלמת, אלא שהציפיות ממנה כבר מאוד גבוהות, וכשזה המצב גם תוצאות טובות עלולות לאכזב בעיקר בגלל שבאמת יש ציפיות מאד גבוהות לאור ההשקעות המאסיביות של החברות בבינה מלאכותית. בכל אופן, חלוקה כזו מאפשרת למשקיעים ליהנות אם השוק זז לכיוון סקטורים זולים יותר, וגם נותנת הגנה מסוימת כשיש ירידות.
למשל, קיימות תעודות סל שעוקבות אחרי מניות ערך רחבות בארצות הברית כדוגמת Vanguard Value ETF (טיקר VTV) או דרך מדדים שבהם לכל מניה יש משקל דומה מה שמנטרל את ההשפעה הגדולה של ענקיות הטכנולוגיה. כך עדיין תשקיעו במניות אמריקאיות אך לא תהיו תלויים יתר על המידה במספר קטן של חברות גדולות.
השלישי, לשמור על אופטימיות לגבי בינה מלאכותית, אך במקומות פחות צפויים
הכיוון השלישי דווקא נשאר חיובי לגבי בינה מלאכותית, אבל מחפש אותה במקומות פחות צפויים. במקום לרדוף אחרי החברות הפופולריות שמוכרות שבבים או מודלים, הדגש הוא על חברות שמשתמשות בבינה מלאכותית כדי לייעל את העבודה, לחסוך בעלויות ולשפר רווחיות, גם אם הן לא מככבות בכותרות.
את הגישה הנ"ל אפשר להשלים עם תחום שירותי הבריאות. המגזר הזה הציג ביצועים נמוכים במהלך הייפ הבינה המלאכותית והערכות השווי נשארו יחסית נמוכות. במקביל, החדשנות שם נמשכה, והנתונים מצביעים על כך שפעילות המיזוגים מתחילה להתאושש ובקיצור יש פעילות עסקית ערה. השילוב הזה של תמונה פונדמנטלית טובה יותר עם ציפיות נמוכות, הופך את שירותי הבריאות, ובמיוחד הביוטכנולוגיה, למקור צמיחה רלוונטי שאינו מושפע (עולה או יורד) מסנטימנט הטכנולוגיה.
הרעיון הכללי שעולה מכל זה הוא לא לוותר על צמיחה, אלא לשנות את הדרך שבה נחשפים אליה. כאמור, הגל הראשון של הבינה המלאכותית מתמקד בשבבים, בענקיות ענן ובתשתיות מחשוב. המהלך הזה עבד יפה, אבל היום הוא רגיש ויקר, ויכול להיפגע בקלות אם הציפיות להשקעות ולכסף שנכנס לתחום יתחילו לרדת. השלב הבא נראה הרבה יותר פיזי כלומר, הקמה של מרכזי נתונים, תשתיות חשמל, קירור ובנייה בקנה מידה גדול. ההערכה היא ששם נמצאות ההשפעות העקיפות… אצל חברות שלא מוכרות בינה מלאכותית אלא בונות את העולם שמאפשר לו לפעול.
שילוב של תחום הבריאות, ובמיוחד ביוטכנולוגיה, מוסיף מנוע חדשנות אחר ושונה לגמרי. זו עדיין צמיחה, אבל ממקור אחר. וכשנושא אחד שולט בכל השיח בשווקים (בינה מלאכותית כמובן), פיזור כזה יכול להיות גורם משמעותי בהבדל בין תיק יציב לתיק תנודתי.
אין בכתוב כל המלצה לביצוע פעולה כלשהי, כולל רכישה/קנייה/החזקה של ניירות הערך המוזכרים בכתבה וכמו כן, הכותב אינו מחזיק בניירות הערך המוזכרים בכתבה. התוכן אינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות המותאם לנתונים ולצרכים האישיים.
