הסטייבלקוינים משנים את חוקי המשחק וממחוללים מהפכה שקטה בעולם התשלומים. משקיעים נבונים יכולים להשקיע בתשתיות שהם נשענים עליהן (לא להחזיק בסטייבלקוינים עצמם) כגון ענפי הקמעונאות והפינטק המובילים את השינוי הזה

כבר שנים שסטייבלקוינים (מטבעות יציבים) מניעים את כלכלת הקריפטו בשקט. מדובר בדולרים דיגיטליים שפותחו לצורך עסקאות מהירות ובינלאומיות, שעוקפות את הבנקים המסורתיים. אבל עכשיו הם עשויים לפרוץ מעבר לנישה הזו.

אמזון, וולמארט ועוד ענקיות בוחנות שימוש בסטייבלקוינים וכשהידיעה הזו עלתה לכותרות, נפתח שיח חדשה בעולם ההשקעות שבכלל לא קשור לקריפטו, אלא לגבי מה התפקיד של הסטייבלקוינים בחיים שלנו כצרכנים ומה זה אומר גם מבחינתנו כמשקיעים.

אבל כדי להבין את המשמעות של הנושא בכל הקשור לתיק ההשקעות שלך, צריך קודם להבין מה הם בדיוק אותם סטייבלקוינים ולמה פתאום הם מרכזים עניין.

מה הם בעצם סטייבלקוינים ולמה הם מעוררים עכשיו עניין?

סטייבלקוינים (מטבעות יציבים) הם אסימונים דיגיטליים המוצמדים למטבעות מסורתיים, כמו הדולר האמריקאי. כך, שלא משנה מה יקרה לשער הדולר, הערך של סטייבלקוין נשאר בדיוק 1$. בניגוד למטבעות כמו ביטקוין או את’ריום, הם לא אמורים להיות תנודתיים, אלא ההיפך, אמורים להיות יציבים מאד. כיום הם לא משמשים רק לקריפטו, אלא גם להסדרי העברות בינלאומיות, לתשלום עבור פרילנסרים, ולמימון עסקים והפוטנציאל שהם פותחים גדל מיום ליום.

גם בארצות הברית מתחילים להתייחס לסטייבלקוינים בצורה רצינית יותר. כרגע נמצא בתהליך חקיקה חוק דו-מפלגתי שעשוי להסדיר את התחום ולקבוע כמה כסף חייבים מנפיקי הסטייבלקוינים להחזיק כרזרבות, לאכוף ביקורות והגבלות ועוד. הנשיא טראמפ כבר הביע תמיכה גלויה בסטייבלקוינים, מה שמעיד על שינוי חיובי והולך וגובר מבחינת הרגולציה.

מה התפקיד של חברות ענק כמו אמזון ווולמארט?

מאחורי הקלעים, ענקיות כמו אמזון ו-וולמארט כבר בוחנות מערכות תשלום מבוססות סטייבלקוינים ואפשר להביין מדוע: חברות כמו ויזה ומאסטרקארד שהן ספקיות תשלומים מסורתיות,  גובות עמלות של 2%–3% על כל עסקה. מבחינת קמעונאיות גדולות מדובר בעלויות עצומות. לעומתן, סטייבלקוינים מאפשרים סליקת עסקאות בעמלה שהיא נמוכה מ-1%, משהו שבהחלט מעודד מעבר למערכות מבוססות סטייבלקוינים…

ולא מדובר רק בחיסכון כספי. התשלומים עם סטייבלקוינים נסלקים תוך שניות ולא תוך כמה ימים. הם מאפשרים להטמיע בתהליך התשלום תכונות חכמות ודינמיות כמו יישום מיידי של הנחות מועדון, הנפקת קרדיט דיגיטלי בחנות בזמן אמת והפקת תובנות עסקיות על התנהגות צרכנים ועוד. באזורים בעולם שבהם הבנקים איטיים ויקרים, התשלומים בסטייבלקוינים כבר הפכו לתשתית המרכזית לבעלי עסקים ונדמה שזה רק עניין של זמן עד שזה יתפשט עוד ועוד למדינות נוספות.

המטרה היא בעיקר לייעל את התשתיות הפיננסיות הקיימות – להפוך אותן למהירות, זולות וגמישות הרבה יותר. אם אחת הענקיות, כמו אמזון או וולמארט, אכן תטמיע תשלומים שמבוססים על סטייבלקוינים בקנה מידה רחב, זה יסמן נקודת מפנה קריטית. משום שהלקוחות יתחילו בהדרגה להתנהל על תשתית אחרת שכבר לא נשענת על רשת התשלומים המסורתיות והכבדות. ונראה שגם השווקים כבר מתחילים להפנים את הפוטנציאל הטמון בכך.

מה המשמעות עבור ענקיות התשלומים המסורתיות (כדוגמת ויזה, מאסטרקארד)?

כשהתפרסמה הידיעה שאמזון ו-וולמארט בוחנות הנפקת סטייבלקוינים משלהן, המניות של ויזה ומאסטרקארד צנחו והפסידו ביחד מעל 60 מיליארד דולר משווי השוק שלהן. גם אמריקן אקספרס ופייפאל חוו ירידות. תגובה חריפה כזו בשלב מוקדם זה רק הדגישה את עוצמת האיום.

במשך עשרות שנים, ויזה ומאסטרקארד שלטו בנתיב התשלומים העולמי. כלומר, כמעט כל העברת כסף עברה דרך התשתיות שלהן וסיפקה להן עמלה יפה. ועכשיו, הסטייבלקוינים נכנסו לתמונה ופותחים נתיב חדש: הם מאפשרים לעסקים ולצרכנים לבצע עסקאות בצורה ישירה עם עמלות קרובות לאפס, חשבון מיידי ושקיפות מלאה.

ויזה ומאסטרקארד קלטו מהר את העניין. וכדי להתמודד עם האתגר, ויזה התחילה פיילוט עם סילוק דרך USDC על רשת סולאנה ויצרה התקשרות עם ,Circle ומאסטרקארד פיתחה יכולת סילוק מלאה בסטייבלקוינים והתחילה לשתף פעולה עם חברות קריפטו מובילות. למעשה, הדילמה שלהן היא דיי משמעותית: האם להתקדם לאט מדי ולהסתכן בכך שיידחקו החוצה, או להתקדם מהר ולפגוע במודל העמלות המרכזי שעליו הן נשענות כיום.

יחד עם זאת, חשוב לציין שבוול סטריט נשמעים קולות אופטימיים. חלק מהאנליסטים סבורים שהירידות האחרונות של ויזה ומאסטרקארד ממש לא סיבה לפאניקה, אלא אפילו הזדמנות. וזה דיי מובן משום שהאימוץ של סטייבלקוינים בצורה מאד רחבה עדיין לא לגמרי כאן, זה יקח זמן, כך שלחברות הללו יש עדיין הזדמנות ללמוד ולהתאים את עצמן, להשתלב ואלי גם להוביל בעצמן בעולם התשלומים הדיגיטלי החדש המבוזר. זה בהחלט משהו שראוי למעקב, במיוחד מבחינת מי שמושקע בויזה וחברותיה.

אז מה המהלך הנכון למשקיעים?

כדאי להתחיל בבחינה מחודשת של החשיפה לענקיות התשלומים כמו ויזה ומאסטרקארד. הסטייבלקוינים עלולים לאתגר את מודל העמלות שלהן, במיוחד אם רשתות ענק כמו אמזון ווולמארט ינתבו את התשלומים דרך טוקנים משלהן. נכון, לוויזה ולמאסטרקארד עדיין יש יתרון מובהק בזכות הגודל והאמון שהן צברו עם השנים, אבל השאלה המרכזית היא האם הן יצליחו להסתגל במהירות לעולם המשתנה גם הוא במהירות ולהישאר רלוונטיות.

כדאי לעקוב גם אחרי הקמעונאיות והחברות הטכנולוגיות שהולכות על פיתוח והנפקת סטייבלקוינים משלהן כגון וולמארט ואמזון. הכניסה הזו לא רק מאפשרת להן לשלוט בנתיב התשלום, ההטבות וכו' אלא גם כוללת פוטנציאל לרווחיות גבוהה בהרבה.

כמו כן, חשוב לתת את הדעת לשכבת התשתית – חברות כמו Coinbase או Circle, חברות הבונות את התשתיות המרכזיות לעולם הדולרים הדיגיטליים. ככל שאימוץ השימוש בסטייבלקויינים יתרחב, הן צפויות להרוויח מעלייה בהיקפי השימוש, בשירותי משמורת ובתשלומים.

כמובן שיש סיכונים. לא כל מנפיקי הסטייבלקוינים הם באותה רמה, למשל,  Tether כבר חטפה לא פעם על הראש בגלל חוסר שקיפות מה שרק הדגיש כמה חשוב שיהיה פיקוח ורגולציה הדוקה בענף. לכן כמשקיע, כדאי להתמקד בחברות שדוגלות בשקיפות, עומדות ברגולציה ויש להן מודלים עסקיים עם פוטנציאל להתרחב. אלו הן החברות שסביר להניח שירוויחו ככל שמטבעות יציבים יעברו אל המיינסטרים הפיננסי העולמי.

נקודות לסיכום:

• סטייבלקוינים-מטבעות יציבים הפכו להיות תשתית פיננסית של ממש – והיום ענקיות קמעונאות כמו אמזון ווולמארט שוקלות להשתמש בהם כדי לעקוף את ערוצי התשלום המסורתיים.
• מהלך כזה מציב איום על מודל העמלות של חברות כמו ויזה ומאסטרקארד משום שסטייבלקוינים מאפשרים תשלומים מהירים, זולים ודינמיים עם סליקה מיידית.
• למשקיעים, ההזדמנות היא להשקיע בתשתיות שהם נשענים עליהן (לא להחזיק בסטייבלקוינים עצמם) כגון ענפי הקמעונאות והפינטק המובילים את השינוי הזה.

אין בכתוב כל המלצה לביצוע פעולה כלשהי, כולל רכישה/קנייה/החזקה של סוגי ניירות הערך המופיעות בכתבה. ככלל, חובה על הקורא לעשות מחקר מעמיק בהתייחס לכל רעיון השקעה שהוא.

הצטרפו אלינו היום ותתחילו להנות ממערכת מסחר עצמאי בבורסה הטובה בעולם עם עמלות המסחר האטרקטיביות

בישראל.

0 – דמי ניהול.
0 – דמי החזקה.
0 – דמי טיפול בדיבידנד.

רק 1 סנט למניה, מינימום $1 לעסקה.