החוכמה של וורן באפט ואיך להשתמש בה בהחלטות הפיננסיות שלך

משקיע האגדי וורן באפט הוא אחד השמות הגדולים ביותר בתחום הפיננסים – ומסיבה טובה. הוא צבר הון אישי של 80 מיליארד דולר הודות להשקעות שלו, מה שהפך את בעלי המניות בחברה שלו לאמידים מאוד בתהליך. מניית ברקשייר האת'ווי (טיקר: (BRK.A, נסחרה ב-290 דולר ב-1980. כיום, אותה מניה שווה יותר מ-500 אלף דולר. למזלנו, באפט תמיד היה כנה לגבי איך הוא משקיע, מה שאומר שאנחנו יכולים להשקיע

ב-1956 באפט החל את שותפות ההשקעות שבהמשך הפכה לברקשייר האת'ווי: החברה השביעית הכי שווה בעולם. כדאי לדעת שהחלטות ההשקעה של וורן באפט הושפעו מאוד מחייו. ההשקעות הראשונות שלו במניות כילד בן 11 בשנת 1942, שם הפסיד ברווחים גדולים בגלל שמכר מוקדם מדי לימדו אותו לקנות ולהחזיק. והרבה מאידיאולוגיית ההשקעות שלו, המכונה לעתים קרובות "השקעות ערך", מגיעות מהמנטור שלו בן גרהם.

מהי פילוסופיית ההשקעות של וורן באפט?

וורן באפט הוא משקיע "ערך": הוא מחפש עסקים עם תג מחיר נמוך מהערך האמיתי שלהם. הערך טמון בנכסים, ציפייה חזקה לרווחים טובים בעתיד, וניהול טוב ואמין. לאחר מכן הוא קונה נתח משמעותי ומחזיק בו, לעתים קרובות כפי שנהוג לומר, 'לנצח'.

איך וורן באפט מוצא הזדמנויות השקעה?

כדי למצוא חברות טובות, הוא עושה הערכה קפדנית של החברה וחותר להבין את העסק והשוק שלו. באפט מדגיש שהמשקיע צריך להכיר את "מעגל היכולות" שלו, כלומר, התחום שבו אתה כמשקיע מסוגל לקבל החלטות טובות. למשל, באפט לא ישקיע במגזר הטכנולוגי כי הוא חושב שהוא לא מסוגל לקבל החלטות טובות לגבי אילו חברות יתקיימו בעוד 20 שנה. אם כן, תחום המומחיות שלך עשוי להיות קטן וזה בסדר, כי מה שבאמת חשוב הוא להיצמד להחלטות ההשקעה בתחום שאתה מכיר.

איך הוא מעריך חברה?

וורן באפט משתמש בהגדרה של הערכת שווי של הכלכלן האמריקאי ג'ון בר וויליאמס. במילותיו של באפט: "הערך של כל מניה, אג"ח או עסק כיום נקבע על פי זרימת המזומנים הנכנסת והיוצאת – בהיוון בריבית מתאימה – שניתן לצפות להתרחש במהלך שנות חייו של הנכס". כלומר, הוא מחפש חברות עם סיכויים גדולים לרווחים עתידיים.

איך הוא עושה את זה?

ישנם כמה גורמים שוורן באפט משתמש בהם כדי להחליט לגבי העתיד של חברה. אם החברה נתנה ביצועים טובים באופן עקבי עם שולי רווח גבוהים וחוב מינימלי אז זה מבשר טובות. בנוסף, הוא גם מחפש חברות בעלות יתרונות תחרותיים והדבר העיקרי הנוסף שהוא מסתכל עליו הוא הנהלת החברה.

אז אם הוא מוצא חברה טובה, הוא משקיע? לא תמיד.

מחירי השוק חשובים לא פחות. ברגע שהוא מחשב את שווי החברה, הוא רוצה לקנות מניות במחיר נמוך משמעותית מהערך הזה. הוא דורש פער "מרווח בטיחות" בין השווי בפועל לשווי המסחר כדי להצדיק את הסיכון שבבעלות החברה. אם החברה נסחרת רק ב-1% מתחת לשווי שלה, ייתכן שהיא לא שווה את הסיכון.

המנהל האידיאלי של וורן באפט

נושא שחוזר על עצמו בכתביו של באפט הוא חשיבותם של מנהלים טובים. הוא לא מתבייש לנזוף במנכ"לים גדולים שלדעתו אינם טובים מספיק. ומנהלים טובים הם דרישה לכל עסק שהוא משקיע בו.

איך הוא מוצא מנהלים טובים?

באפט רוצה מנהל עם חשיבה של בעלים. הוא מצפה שהמנהלים יחפשו את בעלי המניות, לא את עצמם, ושתהיה להם חשיבה עם אופק לטווח ארוך. כשהוא רוכש חברה, הוא אומר למנהלים שעליהם להתייחס לחברה כאילו זה הנכס היחיד שלהם, כזה שהם צריכים להחזיק בו במשך שנים ארוכות. בנוסף, באפט מחפש סימנים המעידים על איכויות ניהוליות. למשל, אם הנהלת החשבונות של חברה קצת חשודה בעיניו או מסובכת מדי, זה סימן רע.

אותו דבר לגבי הצהרות פומביות של מנהל: וורן באפט מעריך דיון ברור וכנה על חברה על פני שימוש בשפה תאגידית לא מובנת. הוא חושב שזה מעיד על מהימנות. לדבריו "הערות שוליים לא מובנות בדרך כלל מעידות על ניהול לא אמין. אם אתה לא מצליח להבין הערת שוליים או הסבר ניהולי אחר, זה בדרך כלל בגלל שהמנכ"ל לא רוצה שתבין".

המנהלים שלו צריכים להיות מציאותיים גם במטרות שלהם עבור החברה. הוא חושב שמנכ"לים לא צריכים לחזות שיעורי צמיחה, והוא חושד באלה שמתפארים באופן קבוע בהצלחת הרווחים שלהם. קשה מאוד להשיג צמיחה גבוהה עקבית וחברות הטוענות שהן משיגות אותה עשויות לפגוע בחלקים מהעסק שלהן כדי להגיע ליעדים שאפתניים. לדבריו: "מנהלים שתמיד מבטיחים להשיג את המספרים' יתפתו בשלב מסוים להמציא את המספרים".

מה וורן באפט חושב שצריך לעשות עם מזומנים?

לתפיסתו, אין צורך להחזיק מזומן. הוא מכנה השקעות מבוססות מטבע "בין הנכסים המסוכנים ביותר", מכיוון שלאורך זמן האינפלציה שוחקת את ערך המטבע. כדי להישאר עשיר, אתה צריך השקעה שמניבה תשואה שהיא גדולה מהאינפלציה.

האפשרות הקלה ביותר (ואולי הטובה ביותר) היא להחזיק בקרן אינדקס עם עמלות נמוכות, אומר באפט. עם ההזדמנות להפיק תועלת מהצמיחה הכוללת של שוק המניות, סביר להניח שתסתדר בטווח הארוך. בהקשר זה באפט טוען שאם אתה חכם ויש לך זמן לעשות מחקר, זה בהחלט אפשרי לבנות תיק מניות בעצמך ובניגוד לרוב הגורואים הפיננסיים, הגישה שלו היא לא גיוון.

מה ההיגיון של וורן באפט בבניית תיק לא מגוון?

הוא מציע לעשות הערכה לחברות הנמצאות בתוך מעגל היכולות שלכם ולמצוא את הבודדות (חמש עד עשר) שאתם חושבים שהן הטובות ביותר. לאחר מכן להוסיף כמויות משמעותיות לכל אחד. לדעתו, להכניס כסף לחברות אחרות שאתה פחות בטוח בהן לא הגיוני. כפי שהוא אמר: "אני לא יכול להבין מדוע משקיע… בוחר להכניס כסף לעסק שהוא ממוקם במקום ה-20 המועדף עליו במקום פשוט להוסיף את הכסף הזה לבחירות המובילות שלו – העסקים שהוא מבין הכי טוב ושיש להם הכי פחות סיכון, יחד עם פוטנציאל הרווח הגדול ביותר"

לדעתו, תיקים מרוכזים למעשה מקטינים את הסיכון, כי אתה חושב הרבה יותר בזהירות על העסקים שאתה משקיע בהם ויש פחות סיכוי לטעות. והוא מאמין שמשקיע צריך בדרך כלל להחזיק חלק קטן מעסק מצטיין באותה עקשנות שהוא היה מפגין אם הוא היה הבעלים של כל העסק הזה כלומר, לגשת לכל החלטת השקעה כאילו אתה קונה את החברה כולה. ברגע שאתה קונה, באפט מייעץ לך להחזיק לטווח הארוך, תוך התעלמות מתנודות במחיר השוק. אם תעשה זאת באופן עקבי מספיק, יש סיכוי טוב שתראה תשואות טובות.

הפילוסופיה של באפט לא מסובכת במיוחד, ויש המון מה ללמוד מהגישה המעט סותרת שלו. ומי יודע: אולי אם תמלא את עצותיו, תהפוך לוורן באפט הבא.

הערה: כל הציטוטים בכתבה נלקחו מתוך המאמרים של וורן באפט, בעריכה לורנס א. קנינגה

כדי להבין יותר את השיטה של וורן באפט שווה לכם גם לקחת קורס בתחום ולפתוח חשבון מסחר בברוקר טריידסטיישן.

אין בכתוב כל המלצה לביצוע פעולה כלשהי, כולל רכישה/קנייה/החזקה של מניות המופיעות בכתבה. ככלל, חובה על הקורא לנקוט בגישה ביקורתית ולעשות מחקר מעמיק בהתייחס לכל רעיון השקעה שהוא.

הצטרף אלינו היום ותהנה מערכת המסחר בבורסה הטובה בעולם עם עמלות המסחר האטרקטיביות בישראל.

0 – דמי ניהול.
0 – דמי החזקה.
0 – דמי טיפול בדיבידנד.

רק 1 סנט למניה, מינימום $1 לעסקה.

גילוי נאות: מאמר זה מיועד למטרות חינוכיות בלבד. אף אחת מהדוגמאות לא צריכה להיחשב כהמלצות מסחר.