אסטרטגיות השקעה מועדפות בשוק ההון
תמיכה של הבנק המרכזי והממשלתי גרמו לאסטרטגיות של "קנייה והחזקה" ו"קניית התחתית" להיות אסטרטגיות ההשקעה המועדפות בשוק
היכולת האחרונה של כלכלת ארה"ב לעקוף מיתון ולהשיג עליות פרודוקטיביות גבוהות יותר מאשר שאר מדינות העולם סייעה לשוק המניות שלה להפגין ביצועים טובים יותר.
זה פשוט לא קל להיות דובי, ובשנים האחרונות, זה גם לא היה רווחי במיוחד. טקטיקות ההשקעה השוריות שהרבה משקיעים נקטו בהן כלומר, "קנייה והחזקה" ו"קניית תחתית" הוכיחו עצמן בהצלחה רבה. אז כדאי להקדיש דקה כדי להסתכל למה דברים עבדו לטובת המשקיעים השוריים ומה השתבש עבור המשקיעים הדוביים ומדוע המיתון הכה מדובר בארה"ב לא התממש, ואילו אסטרטגיות יכולות להתאים במים אלה.
חורף ארוך לדובים..
אותם משקיעי מניות דוביים פסימיים כרגע נחשבים כנראה לזן נדיר בארה"ב משום שהמניות נסחרות סביב שיאים חדשים. מדד ה- S&P 500 התאושש בעוצמה מהמשבר שתקף אותו במגיפה, לאחר שספג שורה אגרסיבית של העלאות ריבית בארה"ב שנועדה להוריד את האינפלציה (חוץ מצניחה קטן לזמן קצר כזכור כשהייתה עליה עלייה פתאומית במטבע היפני, מה שגרם לשווקים בעולם ליפול). לכן זה לא מפתיע שמשקיעים אימצו אסטרטגיות של קנה והחזק וקנה את התחתית שהיו כה פופולריות בשנים האחרונות.
ולמרות ששוק המניות די הצליח להפגין ביצועים בשנים האחרונות, הרבה מומחים הזהירו כל הזמן מפני מיתון כלכלי שנראה ממש מעבר לפינה, כזה שבוודאי יכול להוריד משמעותית את שווקי המניות למטה. הם גם הביאו מגוון רחב של הסברים ונתונים כדי לגבות את ההשקפה שלהם. ועדיין יחד עם זאת, לא היה מיתון (לפחות בינתיים) ושווקי המניות עפו למעלה.
הסיבה מרכזית לחוזק בשוק המניות היא שנים של תמריצים של הבנק המרכזי – במיוחד שנים של ריבית כמעט אפסית ותוכניות של רכישת אג"ח מסיביות, בתוספת הסיוע הכספי של הממשלה הישר למשקי בית בארה"ב. והרי רכישת אג"ח ממשלתיות בכמויות כה גדולות גורמת לריבית לרדת (מכיוון שתשואות האג"ח יורדות ככל שהמחירים שלהן עולים), מה שהופך את ההלוואות לזולות יותר לצרכנים ועסקים. כלכלנים מעריכים שכל הנ"ל עזרו למדינות להתאושש ואפילו לעקוף מיתון.
שני אינדיקטורים של מיתון נתנו לנו איתותים שגויים (בינתיים לפחות)
כלכלנים מסתמכים על מספר מדדי מיתון שנבדקו לאורך זמן כדי לנסות להעריך לאן הדברים הולכים. אבל בשנים האחרונות, משום מה האינדיקטורים האלה הוכיחו שהם פחות רלוונטיים, כלומר, האיתותים שלהם על מיתון מתקרב, בינתיים לא התממשו. ויש שניים בולטים.
הראשון הוא עקומת תשואה הפוכה. זה מתבטא בכך כששיעורי הריבית לטווח הקצר גבוהים משיעורי הריבית לטווח הארוך יותר כלומר, האג"ח הממשלתי בארה"ב לשנתיים מניבה יותר תשואה מהאג"ח של ארה"ב ל-10 שנים. כלל אצבע ידוע הוא שככל שאופק הזמן של האג"ח שאתה קונה ארוך יותר, כך התשואה גבוהה יותר. וזה גם הגיוני כי המשקיע למעשה נועל את עצמו בתשואה למשך זמן רב יותר, לוקח על עצמו את הסיכון שהריבית או האינפלציה עלולים לעלות. אז הוא מצפה לקבל תשואה גבוהה יותר מאשר אג"ח לטווח קצר יותר בגלל הסיכון הזה. אך כשזה מתהפך כפי שקרה ביוני 2022, זה מצביע על כך שהמשקיעים מעריכים שהכלכלה הולכת להיכנס להאטה.
בשנת 2022, החשש היה שכל העלאות הריבית האגרסיבית של הפד לא רק תוריד את האינפלציה במדינה, אלא תכניס את הכלכלה כולה להקפאה עמוקה. ואכן, הריביות הגבוהות האלה אכן גרמו למשבר, למשל כזכור, הייתה צניחה בהלוואות וקריסה של בנק עמק הסיליקון במרץ 2023. אבל הפד התערב עם חילוץ חירום שהגן על כל האנשים שהפקידו כספים (אפילו אלה שיש להם יותר מהרמה המקסימלית של 250,000 דולר שמבטוח על ידי הממשלה), ונתנו אשראי ישירות לבנקים אחרים שספגו הפסדים כבדים על אחזקות האג"ח שלהם. במילים פשוטות, על פי הנתונים, בכל מיתון מאז 1955 ראינו שקדמה לו היפוך עקומת התשואה, והעקומה סיפקה רק אות חיובי שגוי אחד, כשהיא התהפכה ב-1966 ללא מיתון לאחר ההיפוך.
יש כלכלנים שטוענים שההשפעה של הפד על השווקים הפיננסיים כה גבוהה כעת, עד שהקשרים המקובלים הללו, כלומר, האינדיקטורים המוכרים ששולחים איותים שבעבר עבדו היטב, איבדו את כוח הניבוי שלהן. ואכן ראינו שהעקומה חזרה להיות רגילה השנה ללא מיתון, לאחר ההיפוך הארוך ביותר אי פעם – היפוך שנמשך 793 ימים.
האינדיקטור השני הוא כלל סהאם שהוא אינדיקטור מיתון מהימן נוסף. הוא אומר שאם הממוצע לשלושה חודשים של שיעור האבטלה יעלה בחצי נקודת אחוז מהרמה הנמוכה ביותר בשנה האחרונה זה אומר שתנאי המיתון כבר כאן או יגיעו בקרוב. זה היה כלי אמין ביותר וסימן במדויק כל מיתון מאז 1970.
ומה קרה הפעם? ביולי 2024, יצא דוח משרות מאד מאכזב גרם לסאהם לאותת על מיתון קרוב. אבל זה היה איתות שקרי: מה שקרה זה שראינו עלייה במספר האנשים שמחפשים עבודה וגל של עולים חדשים שהעלו את שיעור האבטלה. כלכלת ארה"ב הוכיחה במהירות שהיא הרבה יותר עמידה מהצפוי, ושיעור האבטלה ירד די מהר. וכל זה קרה ללא כל תמיכה או תמריץ חדש שיסייע למנוע מיתון. ובקיצור, המניות בארה"ב הפגינו ביצועים טובים יותר, ואחד היתרונות המרכזיים שמחזיקה ארה"ב כיום הוא בטכנולוגיה ובינה מלאכותית.
מציאת אסטרטגיית השקעות נכונה
מציאת האסטרטגיה הנכונה תלויה בפרופיל הסיכון של כל משקיע ומשקיע ובזמן שישי לו לבצע החלטות השקעה. זו תמיד תזכורת טובה שזמן בשוק ולא תזמון השוק הוא מה שחשוב בעשיית הון.
תעודת הסל SPDR S&P 500 (טיקר: SPY; יחס הוצאות: 0.1%) ממשיכה להיות בחירה מובילה, אבל חשוב גם להזכיר שהוא משוקלל בכבדות לכיוון שבעת המופלאות, כך שבאופן טבעי זה הופך אותו להימור גדול על מגזר הטכנולוגיה. כדי לצמצם את החשיפה לטכנולוגיות, אפשר לשקול את תעודת הסל S&P Equal Weight (RSP) שמציעה חשיפה רחבה יותר למניות הגדולות בארה"ב.
אין בכתוב כל המלצה לביצוע פעולה כלשהי, כולל רכישה/קנייה/החזקה של מניית אפל המוזכרת בכתבה. ככלל, חובה על הקורא לעשות מחקר מעמיק בהתייחס לכל רעיון השקעה שהוא.
זה הזמן להתחיל לסחור במניות. הצטרפו אלינו היום ותתחילו להנות ממערכת מסחר עצמאי בבורסה הטובה בעולם עם עמלות המסחר האטרקטיביות
בישראל.
0 – דמי ניהול.
0 – דמי החזקה.
0 – דמי טיפול בדיבידנד.
רק 1 סנט למניה, מינימום $1 לעסקה.
מניות דיבידנד משלמות חלק מהרווחים של החברה לבעלי המניות, מה שאומר שאתה למעשה מקבל תזרים קבוע של הכנסה פסיבית
תמיכה של הבנק המרכזי והממשלתי גרמו לאסטרטגיות של "קנייה והחזקה" ו"קניית התחתית" להיות אסטרטגיות ההשקעה המועדפות בשוק
אנבידיה תחליף את אינטל בממוצע הדאו ג'ונס (DJIA), שינוי שמדגיש את עלייתה של האחת ונפילתה של השניה, אך האם הכל אבוד...