תארו לכם שאתם מוציאים כ-2 מיליארד דולר ביום, כל יום, במשך כל השנה וזה רק ההתחלה
בשנת 2026 ארבע חברות הטכנולוגיה הכי גדולות בארצות הברית גוגל, מטא, אמזון ומיקרוסופט מתכננות להוציא סכום חסר תקדים של כ-650–700 מיליארד דולר על תשתיות בינה מלאכותית, מרכזי נתונים ושבבים. זה כמעט פי 3 מהוצאות חברות תעשייה ענקיות כדוגמת יצרניות רכבים וחברות בטחון שמתכננות להשקיע יחד רק כ-180 מיליארד דולר באותה שנה כלומר, הענקיות הללו מכפילות את כל שוק התעשייה ביחד בכמעט פי 4.
לאן מרבית הסכום הנ"ל הולך?
- מרכזי נתונים ענקיים המיועדים להפעלת בינה מלאכותית בקנה מידה תעשייתי.
- שבבים ייעודיים (כמו GPU, HBM, TPU) לאימון והרצת מודלים מתקדמים.
- ציוד רשת מתקדם, גנרטורים, מערכות קירור ותחזוקה.
ההוצאות הללו מנותבות ליכולת לייצר ולעבד כמויות עצומות של נתונים בזמן קצר וזה למעשה מה שמבדיל בין חברה “רגילה” לחברת בינה מלאכותית גדולה מאד.
כמה מוציאות החברות הגדולות?
לפי הנתונים המעודכנים, הוצאות משוערות על בינה מלאכותית והוצאות הון ב-2026
- אמזון, כ-200 מיליארד דולר
- גוגל, כ-180–185 מיליארד דולר
- מטא, עד כ-135 מיליארד דולר
- מיקרוסופט, מעל 100 מיליארד דולר
- אורקל, כ-50–60 מיליארד דולר
סה״כ: בין 650 ל-700 מיליארד דולר, נתון שמערער את השוק הפיננסי ומעלה שאלות על רווחיות בעתיד. ההוצאות העצומות הללו נובעות מכמה דרישות בסיסיות של בינה מלאכותית:
כוח מחשוב אדיר: מודלים כמו ג'מיני GPT-4 וכדומה, דורשים אלפי יחידות מחשוב בפריסה רחבה, וזה דורש חומרה יקרה במיוחד כמו שבבים, זיכרון מהיר ומערכות ענן ענקיות.
תשתיות ענק: בניית מרכזי נתונים. לא מדובר במספר חדרים עם כמה מחשבים אלא במבנים שלמים עם גנרטורים טורבו, מערכות קירור ותשתיות כוח.
ביקוש עולמי רחב: שהרי שירותי בינה מלאכותית אינם מיועדים רק למשתמשים פרטיים, אלא לעסקים, ממשלות ואקדמיה שדורשים כוח כזה לשירותים כמו תרגום, יצירת תוכן, אוטומציה, חיפוש מתקדם ועוד.
שאלת הריווחיות
יש משקיעים שמרגישים אי נוחות. לאחר תקופה שבה המסר בשוק היה ברור: מי שלא משקיע באגרסיביות בתשתיות AI, מסתכן באובדן יתרון תחרותי, הייתה נכונות גבוהה להרחיב הוצאות הון מתוך אמונה שהבינה המלאכותית תצדיק זאת בטווח הארוך ולכן כדאי להשקיע בה כמעט ללא מגבלה. אך כעת חלק מהמשקיעים מתחילים לתהות האם בכלל יהיה החזר כספי הולם על כל זה והאם ההכנסות מהבינה המלאכותית AI יצליחו לכסות את מאות מיליארדי השקעות האלה.
ותגובת השווקים?
כדוגמא, מניית אמזון ראתה רצף ירידות משמעותי לאחר שהציגה את תוכניות ההוצאה האדירות שלה, כשמשקיעים התחילו לחשוש לגבי רווחיות.
בנוסף, חלק מהחברות גם מגייסות חובות עצומים בשוק האג״ח כדי לממן את הפרויקט, שזה נתון שמעורר דאגות על בועת חוב בתחום ה-AI וכמו כן, את התנודתיות בשווקים מיותר להזכיר.
מצד שני, ההוצאות הללו יוצרות גם הזדמנויות לחברות אחרות כגון ספקיות שבבים: חברות כמו מיקרון (טיקר: MU), אנבידיה (טיקר: (NVDA וברודקום (טיקר: AVGO) רואות ביקוש עצום לחומרה שלהן. במקרים מסוימים העליות בשווי המניות של ספקיות זיכרון וחומרה אפילו גבוהות מזו של החברות הגדולות של הבינה המלאכותית עצמן.
שלושת החברות הנ"ל כמובן נמצאות במגמת עליה ברורה כחלק מהמומנטום החזק בסקטור שבבי הזיכרון והבינה המלאכותית בכלל. בניהן מניית מיקרון שנסחרת מעל הממוצעים הנעים ל-50 יום (קו כחול) ול-200 יום (קו כתום) שזה סימן חיובי שמעיד על שליטה של הקונים בטווח הבינוני והארוך.
בנוסף, אינדיקטור RSI נע סביב אזור ניטרלי-חיובי, כך שאין עדיין סימן מובהק למצב קיצון כגון קניית יתר. וכל עוד המניה שומרת על מבנה של שיאים ושפלים עולים, התמונה הטכנית נשארת חיובית ולעומת זאת, שבירה מתחת לממוצע 50 יום עשויה להצביע על תיקון משמעותי יותר.
לסיכום, אנחנו רואים מצב שבו עולם הטכנולוגיה נכנס למעשה למעין מרוץ על העתיד עם הוצאות שוברות שיאים, תשתיות בשווי טריליוני דולרים וציפיות אדירות מהבינה המלאכותית. עם זאת, השאלה האמיתית היא לא כמה מוציאים, אלא האם זה יחזור בחזרה עם תשואה ראויה, רווחים וחדשנות שמשרתת משתמשים וחברות בצורה ברת-קיימא.
לסיום, נקודת מחשבה מעניינת: האם יתכן שאפל, אשר בחרה להימנע במידה רבה ממרוץ הבינה מלאכותית ובמקום זאת להשתמש בג'מיני של גוגל על בסיס תשלום לפי שימוש, פועלת בעולם ה-AI בצורה הרבה יותר חכמה ממה שנראה בתחילה…? ימים יגידו.
אין בכתוב כל המלצה לביצוע פעולה כלשהי, כולל רכישה/קנייה/החזקה של ניירות הערך המוזכרים בכתבה וכמו כן, הכותב אינו מחזיק בניירות הערך המוזכרים בכתבה. התוכן אינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות המותאם לנתונים ולצרכים האישיים.
