לסין אולי חשוב "לנצח" את ארה"ב בתחום הבינה המלאכותית – אך היא בעיקר הולכת במסלול שונה לגמרי, ובקצב מהיר יותר

בעוד שארה"ב שופכת מיליארדים על מודלים מתקדמים ומחקר בגבולות החדשנות, סין שמה את העיניים על מטרה רחבה יותר: פריסה מעשית של הטכנולוגיה, וזה הבדל מהותי. הבדל שעשוי למצב את סין בעמדה טובה יותר מארה"ב בכל הקשור לאימוץ בינה מלאכותית בקנה מידה גדול.

בארה"ב, קומץ של חברות ענקיות כמו OpenAI  ,Anthropic ו-  Google DeepMind מתחרות בניהן על פיתוח בינה מלאכותית ומכירה שלה ברחבי העולם דרך APIs ושירותי ענן. לעומת זאת, בסין, יש "צבא" שלם של חברות שמשלב את הבינה המלאכותית ישירות בתוך הכלכלה – החל מלוגיסטיקה, שירותים ציבוריים, מסחר קמעונאי ועד מפעלים. המטרה של סין היא כיסוי רחב של השטח. במקום לרדוף אחרי מודל אחד שישלוט בכולם, חברות סיניות כמו עליבאבא, טנסנט וביידו בונות מערכות אקולוגיות שלמות עם שליטה על המידע, התשתיות וההפצה.

לא מדובר רק בתחרות בין ענקיות טכנולוגיה. יותר מ-400 מודלים כבר נבנו בסין ומתוכם מעל 300 כבר קיבלו אישור לשימוש מסחרי. רבים מהם בקוד פתוח, מה שמאפשר גם לחברות קטנות ולמפתחים לבנות על הבסיס של זה…זאת בניגוד לגישה המערבית שמגבילה את הגישה דרך APIs בלבד.
התוצאה היא  גל אדיר של ניסויים שמגביר את אימוץ הבינה המלאכותית במגזרים שונים, הרבה מעבר לשלושת הענקיות ביידו, עליבאבא וטנסנט.

באותו הזמן, תשתיות ה-AI של סין ממשיכות לצמוח במהירות. הנתונים מצביעים על כך שחברות הענן מוציאות כ-400 מיליארד יואן בשנה (כ-60 מיליארד דולר) על שבבים מקומיים, מרכזי שבבים אזוריים וכו'. זה הרבה יותר ממה שהמתחרות האמריקאיות משקיעות. אפילו רשת החשמל הסינית מתאימה את עצמה לבינה מלאכותית עם מרכזי נתונים חדשים.

בנוסף, נראה שסין הופכת למוקד עולמי של כישרונות בתחום הבינה המלאכותית. הנתונים מצביעים על כך שכמעט חצי מהחוקרים בעולם בתחום הם סינים, הודות לאוניברסיטאות ולתוכניות הדוקטורט שהמדינה מממנת ומעבר לכך, יותר ממחצית מהפטנטים בתחום ה-AI  רשומים בסין.

ואם כל זה לא מספיק, אז טביעת האצבע של הממשלה הסינית נמצאת בכל מקום, וזה ממש לא במקרה. הבינה המלאכותית בסין היא בגדר מדיניות ולא רק טרנד טכנולוגי. הרשויות המקומיות מטמיעות מודלים בבתי חולים, בתי ספר ושירותים ציבוריים בסיוע הממשלה. כלומר, בעידן שבו הייצוא וענף הנדל"ן כבר לא מהווים מנועי צמיחה בסין, הבינה המלאכותית הפכה לתוכנית תמריצים ברמה הלאומית.

יש סיבה משמעותית נוספת לכך שסין עשויה להיות בעמדה טובה יותר מארה"ב בכל הקשור לאימוץ בינה מלאכותית בקנה מידה גדול והיא הקשרים העמוקים בין התעשיות השונות בסין. כלומר, שלא כמו במערב, חברות סיניות חדשות לא פועלות בנישה אחת אלא הן פועלות במרחבים שקשורים זה לזה כמו רכבים חשמליים, סוללות, רובוטיקה, סמארטפונים ובינה מלאכותית. זה יוצר אפקט מצטבר כי זה יוצר מצב שבו התקדמות בתחום אחד מאיצה את התחומים האחרים.

למשל שיאומי, הפכה את שרשרת האספקה ​​של הסמארטפונים שלה למכשירי חשמל חכמים ועכשיו גם לרכבים חשמליים. דוגמא נוספת היא BYD שמייצרת גם רכבים וגם סוללות. כלומר, החיבורים האלה מאפשרים להם לפעול מהר יותר, לחסוך בעלויות ולהפוך את הבינה המלאכותית למוצרים ממשיים שרובם בסופו של דבר תוצרת מקומית.

בדומה לארה"ב, רשת הבינה המלאכותית של סין בנויה משלוש שכבות: תשתית, מודלים ופלטפורמות, ויישומים. ויש כמה שחקנות גדולות וגם כמה נישה מבטיחות בכל אחת משלושת השכבות האלה. היריעה קצרה מלפרט את מגוון האפשרויות, אך ניתן דוגמא:

בהקשר של מודלים ופלטפורמות בינה מלאכותית – עליבאבא, טנסנט ובאידו לא רק בונות מודלים, הן מפעילות אותם על תשתית ענן והן מחברות אותם למערכות אקולוגיות דיגיטליות ענקיות. בניגוד למקבילות אמריקאיות שמרוויחות בעיקר כסף באמצעות API, פלטפורמות סיניות יכולות לפרוס מודלים באופן מיידי בתהליכי עבודה של מסרים, תשלומים, מסחר, תעשייה ועוד.

למשל, באידו עדיין ידועה בעיקר כגוגל של סין – וכן, כמו גוגל, היא הרבה יותר ממנוע חיפוש. נכון, חיפוש ופרסום הם גורמי ההכנסה העיקריים שלה, אבל באידו משקיעה עמוקות בתשתית בינה מלאכותית, נהיגה אוטונומית ושירותי ענן חכמים. באידו גם מזריקה בינה מלאכותית גנרטיבית במוצריה, כמו Baidu Search, Baidu Drive ופלטפורמת העוזרים החכמים שלה. במקביל, יחידת הנהיגה האוטונומית שלה, Apollo, היא בין המתקדמות ביותר בסין, שכבר פועלת במספר ערים.

היכן נמצאות ההזדמנויות?

מי ששוקל להשקיע אך לא מעוניין במניות אינדיבידואליות, יכול ללכת על תעודות סל. למשל, KraneShares CSI China Internet (טיקר: KWEB) נוטה לענקיות פלטפורמות כמו Tencent ו-Alibaba.

קרן הסל Invesco China Technology  (טיקר: CQQQ)  מציעה חשיפה טכנולוגית רחבה יותר מעבר לבינה מלאכותית טהורה. השקעה בקרנות הללו כרוכות בפחות סיכון מאשר השקעה במניה בודדת.

לסיום, כמו בכל השקעה, יש סיכונים…במיוחד כשמדובר בסין

חשוב להדגיש שיש כאן סיכונים. כגון: הכלכלה של סין עדיין שברירית. הצמיחה איטית, יש אבטלה גבוהה של האוכלוסיה הצעירה, ושוק הנדל"ן עדיין בלחץ. בנוסף, קובעי המדיניות פועלים לאט הכל הקשור להפעלת תמריצים משמעותיים, ואם זה לא ישתנה, ההתאוששות יכולה להיות איטית יותר וזה משהו שכנראה יהווה אתגר.

וכמובן שיש סיכון נוסף שהוא אולי הגדול והמכריע וזה שכל עניין הפריחה של הבינה המלאכותית עצמה מוגזמת – לפחות כרגע. חלק מהמשקיעים כבר תוהים האם חברות סיניות פשוט עשו עבודה טובה יותר במכירת הסיפור שלהן מאשר בבניית הטכנולוגיה עצמה.

למעשה, לא חידשנו הרבה ורוב הסיכונים ידועים היטב. זו גם הסיבה שמניות הטכנולוגיה הסיניות ירדו בשני שלישים מהשיאים של 2021 וזו גם הסיבה שמשקיעים בעולם עדיין נזהרים מהן. כו כן, יש לציין שלמרות שהערכות השווי עלו לאחרונה (מחודש ספטמבר) החברות שהוזכרו כאן עדיין נסחרות בהנחות משמעותיות לעומת המקבילות האמריקאיות ובעולם בכלל.

אין בכתוב כל המלצה לביצוע פעולה כלשהי, כולל רכישה/קנייה/החזקה של סוגי ניירות הערך המופיעות בכתבה. ככלל, חובה על הקורא לעשות מחקר מעמיק בהתייחס לכל רעיון השקעה שהוא.

הצטרפו אלינו היום ותתחילו להנות ממערכת מסחר עצמאי בבורסה הטובה בעולם עם עמלות המסחר האטרקטיביות
בישראל.

0 – דמי ניהול.
0 – דמי החזקה.
0 – דמי טיפול בדיבידנד.

רק 1 סנט למניה, מינימום $1 לעסקה.