צעות למנויים בתשלום הפכו פופולריות בקרב רשתות חברתיות בשנים האחרונות. זו דרך לגוון את העסקים שלהן, אשר כידוע, תלויים במידה רבה בפרסום. למשל, לסנאפ יש את Snapchat Plus, וטוויטר גם היא דוחפת כעת הצעת מנויים.

זה לא חדש לנו שהכנסות מתחום הפרסום הן הלחם והחמאה של החברה, ובמילים אחרות, היא מרוויחה את רוב ההכנסות שלה ממודעות פרסום. אך מאז שאפל סימנה קו מדיניות פרטיות חדש בשנת 2021 שמגביל את היכולת של החברות שמפרסמות אצלה לעקוב אחר נתוני המשתמשים, זה עורר אתגרים רבים לחברות השונות, כולל מטא.

הבעיות החיצוניות של מטא

מדיניות הפרטיות של אפל פגעה בפלטפורמות פייסבוק ואינסטגרם של מטא קשה מאד: כי הן התרגלו למכור מודעות מאד ממוקדות למשתמשים על סמך הפעילות שלהם, ולאחר שמדיניות אפל נכנסה לתוקף, מטא העריכה שהטלטלה הזו תחתוך את המודעות השנתיות שלה ב -10 מיליארד דולר בשנה שעברה.

ואם נוסיף לכך את ההאטה הכלכלית העולמית של ימינו שעושה גלים ותקציבי הפרסום של חברות, אין פלא שמטא נאלצה להתכנס עם עצמה ולהתחיל לחשב מסלול מחדש. והתוצאה היצירתית לא איחרה לבוא: כעת מטא מציעה למשתמשים הטבות כמו אימות חשבונות, הגנת הונאה משופרת ונראות רבה יותר תמורת תשלום מסוים.

כיצד ישפיע שירות המנויים החדש על מניית מטא ועל מי הדבר ישפיע?

אם אתה משתמש פייסבוק פעיל מן השורה, אל דאגה. המנוי החדש מיועד לא רק, אך בעיקר ליוצרי תוכן. בנוסף לתג אימות, המנוי הזה הולך לכלול הגנה יזומה על חשבון, גישה לתמיכה בחשבון והגדלת החשיפה והטווח של תכני המשתמש.

סימני שאלה לגבי סיכויי ההצלחה של השירות החדש של מטא

עם כל הכבוד לרעיון מנויים בתשלום, עדיין לא ברור אם משתמשים אכן יהיו מוכנים לשלם עבור שירותים שמאז ומתמיד היה בחינם. אם ניקח כדוגמא את טוויטר, היצע המנויים שלה לא בדיוק מצליח להמריא. אך יחד עם זאת, התקווה היא שאולי ההיבט החשוב ביותר בחבילת המנויים של מטא יהיה "נראות מוגברת" שדווקא יעזור לה להצליח.

הנראות המוגברת תאפשר למשתמשים משהו מאד נחשק שקשה להשיגו בימינו וזה להתבלט בפייסבוק או באינסטגרם גם בקרב קהל רחב יותר. כלומר, החברה החלה לדחוף משתמשים לתוכן נוסף שהם עשויים להתעניין בו, לאו דווקא תוכן של אנשים שהם עוקבים אחריהם.

בנוסף, למטא יש עוד "טריק" או שניים בשרוול. ראשית, המנויים יצטרכו לאמת את הזהות שלהם עם תעודת זהות ממשלתית, ועל ידי כך מטא שמה בצד את הדאגות של חשבונות "מאומתים" או לא מאומתים, נושא הפתוח להונאות שכזכור, היה חלק מהסאגה המרכזית בעיסקת טוויטר-מאסק שהטריד מאד את החברה בשנה שעברה.

שנית, לחברה בכל זאת יש יתרון משמעותי בכל מה שקשור למספרי משתמשים, כך שאם אפילו רק מספר מועט מיוצרי התוכן שלה ירשמו כמנויים משלמים, השאר עשויים בסופו של דבר לעקוב אחר המגמה הזו רק מהחשש שיהפכו ללא רלוונטיים במדיה החברתית.

היוזמה הזו עשויה להיות חלום שמתגשם עבור המשקיעים ב- מניית מטא

העסק של מטה נפגע קשות בתחילת המגיפה , אך הדוח האחרון של מטא הפתיע את המשקיעים, שבר רצף של הופעות רעות והעלה חיוך על פניהם.

בסופו של דבר מטא התגברה על המגמה השלילית שחוותה מאז שפרצה המגיפה, כאשר המשתמשים פעילים חודשיים ברחבי הפלטפורמות שלה גדלו ב-4% והגיעו ליותר מ-3.7 מיליארד ברבעון האחרון, חשבו על זה: זה כמעט מחצית מאוכלוסיית העולם!

החברה לא רק הוסיפה יותר משתמשים, היא גם הרוויחה יותר כסף מהערכות של האנליסטים לכל משתמש פעיל, בין היתר הודות להשקעות הבינה המלאכותית של מר צוקרברג.

לסיכום ההשפעה על מניית מטא

בסופו של דבר, אם כן, ההכנסות הכוללות אולי ירדו ברבעון השלישי ברציפות, אבל הן עדיין היכו את הציפיות, וזה משהו שרק פתח את המסיבה, כי מטא גם הודיעה על תוכנית רכישה חוזרת של מניות בהיקף של 40 מיליארד דולר, והרגיעה את המשקיעים בתחזיות של הכנסות נאות ברבעון זה ועל ידי תחזית לצמצום בהוצאות לשנה כולה, מה שגרם למניות לזנק מאז פרסום הדו"ח בכ-19% יפים (אגב, בינתיים הספיקה לתקן וסיכמה קפיצה של כ-13%).

אם כן לסיכום, מנויים בתשלום יכולים להבטיח זרם מזומנים עקבי ואמין מאוד. יש לצעד הזה פוטנציאל רב לתת לעסקים של מטא את היכולת לתת תחזיות טובות שלעתים קרובות מובילות גם להערכות שווי גבוהות יותר.

ועם ירידה כה משמעותית במחיר מניית מטא מהשיא שביקרה בו בספטמבר 2021, למרות המאמצים שעשתה בקיצוץ העלויות ולמרות ההודעה בעת פרסום הדו"ח על רכישת מניות שהעלו לאחרונה את מחיר המניה – יכול מאד להיות שהשירות למנויים בתשלום הוא בדיוק הזריקה בזרוע שמטא זקוקה לה.

אין בכתוב כל המלצה לקניה/מכירה/החזקה של מניית מטא או כל נייר ערך אחר המוזכר בכתבה. ככלל, חובה על הקורא לנקוט בגישה ביקורתית ולעשות מחקר עצמאי בהתייחס לכל רעיון השקעה שהוא.

לק מחברות טכנולוגיה שקיצצו משרות ומבטלות גיוס עובדים על פי נתונים שנאספו על ידי בלומברג ממש כאן לפניכם:

אמזון – קיצצה כ-10,000 משרות.

מטא – פיטרה 11,000 משרות, סבב הפיטורים הגדול הראשון בהיסטוריה שלה. זה שווה לכ-13% מכוח העבודה, ומטא תאריך את הקפאת הגיוס עד לרבעון הראשון, זאת לאחר הדו"ח העגום שלה שחשף ערימת הפסדים לא קטנה בכלל

אדובי – קיצצה כ-100 משרות.

דור דאש DoorDash- פיטרה כ-1,250 משרות

אייטש פי HP – תקצץ לא פחות מ-6,000 משרות במהלך שלוש השנים הקרובות

אינטל – מצמצמת משרות ומאטה את ההוצאות על מפעלים חדשים. הירידה במספר העובדים עשויה להגיע לאלפים.

אופן דור open door – מסרה כי היא מפטרת כ-550 עובדים – כ-18% ממספר העובדים שלה. (מתמודדת עם האטה בביקוש לדיור בגלל שיעורי משכנתא גבוהים יותר)

פלוטון – פיטרה 500 עובדים ברחבי העולם, או כ-12% מכוח העבודה.

סיילספורס Salesforce – החברה חתכה מאות עובדים מצוותי המכירות.

סטריפ Stripe – מוותרת על יותר מ-1,000 משרות. צמצום העובדים ב-14%

טוויטר – אלון מאסק חיסל כ-3,700 משרות בלחיצת כפתור, דרך המייל.

קראקן – בורסת הקריפטו פיטרה 30% מכוח העבודה שלה, הקיצוצים מגיעים לכ-1,100 איש.

ליפט LYFT – חיסלה 13% מהצוות, כ-683 אנשים. החברה כבר אמרה שהיא תקפיא גיוס עובדים בארה"ב לפחות עד לשנה הבאה.

קוואלקום – הקפיאה גיוס עובדים בתגובה לירידה מהירה מהחשש בביקוש לטלפונים המשתמשים בשבבים שלה..

להמשיך? כי הרשימה עוד ארוכה….

מה קורה עם גוגל?

כעת הגיע תורה של גוגל, מה שכנראה היה כמעט בלתי נמנע לאחת מחברות טכנולוגיה הגדולות. היא הצליחה להחזיק מעמד זמן רב יותר מכל השאר, אבל עם הירידה בתקציבי הפרסומות שפוגעים בהכנסות החברה, כנראה שצמצום בהיקף העובדים היא אסטרטגיה הגיונית.

אחרי הכל, החברה מתמודדת עם האטה בפרסום הדיגיטלי וחטיבת מחשוב הענן שלה ממשיכה לפגר אחרי אמזון ומיקרוסופט. ונוסיף שעדיין לא שכחנו שבאוקטובר היא דיווחה על רווחים והכנסות שפספסו את התחזיות. דבר זה מאוד משפיע על המסחר בבורסה במניות אלו.

בנוסף, הצמצום של גוגל במספר העובדים בא בעקבות לחץ מצד המשקיעים לאמץ אסטרטגיה אגרסיבית יותר לריסון ההוצאות. הטענה של המשקיעים הייתה שלחברה יש יותר מדי עובדים והעלות לעובד גבוהה מדי. והם צודקים, מספר העובדים של אלפבית תפח ב-20% בשנה מאז 2017. גוגל יותר מהכפילה את כוח האדם שלה, שהגיע ל-186,779 ברבעון האחרון.

המצב הזה הוביל כ-12,000 עובדים (או 6% מכוח העבודה של חברות טכנולוגיה) לראות איך גוגל נראית מבחוץ – מהלך שגוגל  מקווה שיאפשר לה להתמקד בתחומים חמים ומתפתחים כמו בינה מלאכותית, זאת לאחר שהמניה כבר ירדה בכ-30% במהלך 12 החודשים האחרונים עד לנקודת זמן זו.

עם הפיטורים הללו, גוגל מצטרפת כאמור לשורה של ענקיות טכנולוגיה אחרות שהפחיתו באופן דרסטי את הפעילות על רקע כלכלה עולמית מדשדשת ואינפלציה גואה.

האם השד אכן כל כך נורא?

אז אכן, עפ"י הפרסומים, פיטורי המשרות בתעשיית הטכנולוגיה עלו ב-649% בשנת 2022. הקיצוצים בכל התעשייה נראים דיי דרמטיים אבל הם מחווירים בהשוואה לגיוס המטורף שהתרחש במשך רוב המגיפה.

לכן זה עשוי להצביע על כך שלא בטוח שהמגזר מתמודד עם איזשהו תרחיש של אסון כפי שזה לכאורה נשמע.

במקרים רבים, עבור חלק מחברות טכנולוגיה הללו, הגדולות בעיקר, הפיטורים הללו יחזירו את השעון שנה לאחור. כלומר, הפיטורים אלה מחזירים את מספר העובדים של החברות למקום שבו הן היו לפני כשנה – חברות כמו מטא הכפילו את גודלן במהלך המגיפה, ו-Salesforce הוסיפה יותר מ-30,000 אנשים.. והן לא היחידות: כוח העבודה של אמזון כמעט הוכפל מאז 2019, וכוח העבודה של מיקרוסופט הוכפל ב-2022 לבד, מה שאולי מרמז כי הקיצוצים האחרונים שלהם במשרות הם פחות בגדר טלטלה נוראית ויותר כמו צעד לקראת נורמליות.

מה אנליסטים דוביים של חברות טכנולוגיה אומרים?

לפי ההערכות, כל אחת מחמש חברות טכנולוגיה הגדולות בארצות הברית צפויה לדווח על ירידה ברווחים לתקופת אוקטובר-דצמבר. אנליסטים מעריכים שהבעלים של פייסבוק, מטא ואמזון צפויות לדווח על הירידות הגדולות ביותר. ועל פי נתוני FactSet, חברות הטכנולוגיה הגדולות צפויות לגרור את השוק הכי הרבה מבין אחד עשר המגזרים של S&P 500 לפחות לכמה חודשים קדימה, כאשר מגזר טכנולוגיות המידע צפוי לדווח על ירידה ברווחים של 9.5%.

נקודת מבט שורית לסיום על חברות טכנולוגיה

לצד נבואות הזעם הללו, כדאי לציין שכלום לא בטוח, משום שהחברות טכנולוגיה הללו מחזיקות יחד כ- 110 מיליארד דולר במזומן והן יכולות לממן כמה רכישות חוזרות של מניות עם הסכום הזה ולהצליח לעמוד על הרגליים. אז תעקבו.

הנ"ל מהווה סקירה כללית על הקיצוץ במשרות במגזר הטכנולוגיה. אין בכתוב כל המלצה לפעולה וככלל, חובה על הקורא לנקוט בגישה ביקורתית ולעשות מחקר עצמאי בהתייחס לכל כיוון השקעה העולה מהכתוב.

ד כאן לגבי הנתונים. כעת בואו ננסה להרחיב מעט את התמונה ואולי לגזור כמה תובנות.

התמונה הגדולה יותר: ניצחון במשחק הפסד.

הצרכנים האמריקאים שנפגעים מהלחצים הכלכליים ובמיוחד צרכנים עם רמת ההכנסה הנמוכה יותר למעשה מהווים מעין יתרון מבחינת מניית פייפאל במובן אחד: הם מביעים יותר ויותר עניין בשירותי BNPL (buy now-pay later)  ובעברית: קנה-עכשיו-שלם-אחר כך.

חשוב לציין שלא רק מניית פייפאל חשה בשינוי שימוש לקוחות במודל קניות BNPL. למעשה, כפי שניתן לראות בתרשים מטה, נתונים שפורסמו ב Financial Times בחודש שעבר הראו שהביקוש ל- BNPL בבריטניה למשל, נמצא בעלייה בכל קבוצות הגיל, כולל עלייה מדאיגה בקרב האוכלוסייה המבוגרת יותר וקשישים שמוצאים את עצמם נדחקים בגלל משבר יוקר המחיה וזקוקים לאשראי לטווח קצר.

אטרקטיביות של הכיוונים הנוספים שיש למניית פייפאל

המוצרים, המאפשרים למשתמשים לדחות תשלומים או לחלק אותם למספר תשלומים, צמחו בפופולריות למרות הביקורת הגוברת מצד גופים רגולטורים.

יחד עם זאת, בואו נודה באמת. זה לא באמת סוג העסקים שפייפאל צריכה כרגע ויכולים לעזור למניית פייפאל: להציע הלוואות ללא ריבית הוא צעד מסוכן בתקופה זו, כלומר, לא רק שמדובר בפועל בהלוואות בסיכון גבוה יותר עכשיו כשכל כך הרבה משקי בית נמצאים במצוקה קשה…אלא גם הבנקים המרכזיים במסע צלב להעלאת ריבית.

בהקשר זה, רק בשבוע שעבר נחשפנו לסקר על נתוני ההלוואות האחרונים שציירו תמונה לא הכי מעודדת: לא רק שהבנקים דיווחו על ביקוש חלש יותר להלוואות, הם גם דיווחו שהם עצמם הקשיחו את תנאי ההלוואות שלהם, מה שמקשה על קבלת הלוואה.

מעבר לכך, נראה שהם מתכוננים לעתיד עגום יותר כי הם דיווחו שהם מצפים שהביקוש להלוואות, תנאי האשראי ואיכות ההלוואה ידרדר. וזה הגיוני: הבנקים לא אמורים לתת הלוואות אם הם חושבים שהצרכנים לא יעמדו בכך. אז כשהם מחמירים את התנאים שלהם, זה בדרך כלל אומר שהם רואים תחזית כלכלית קודרת. מה שהופך את המצב לגרוע יותר, כי הרי אנשים ובעלי עסקים בדר"כ צורכים ומשקיעים פחות במצב שבו קשה להם לקבל אשראי.

כלומר, תנאים מחמירים יותר מצד הבנקים, עשויים להוביל לחולשה כלכלית יותר ממה שכבר קיים.. אגב, היסטורית, זה לא היה סימן טוב: להזכירנו, החמרה חדה בתנאי ההלוואות קדמה לבועת הדוטקום ולמשבר הפיננסי העולמי. (אם כי כמובן שזה לא אומר שגם הפעם זה מה שיקרה…)

מה מצבן של חברות BNPL (קנה-עכשיו-שלם-אחר כך) אחרות?

לא רק מניית פייפאל ופייפאל מתמודדת מול אתגרים, אלא חברות BNPL רבות נוספות לא נהנות מהחיים כרגע: בסוף השבוע שעבר, Affirm האמריקאית שאף היא חברת ההלוואות במודל "קנה עכשיו-שלם מאוחר יותר" דיווחה על הפסדים עצומים שנתנו אישור לחששות הגרועים ביותר של המשקיעים.

החברה אמרה שהיא מתכננת להתגבר על הקשיים שלה בדרכים שונות כולל תוכנית ארגון מחדש וגם (הפתעה): פיטורי עובדים. Affirm הודיעה על מדובר בצמצום של כ-500 עובדים, שזה כ-19% מכוח העבודה שלה.

המשקיעים ששמעו את המנגינה הזו יותר מידי לאחרונה לא בזבזו יותר מידי זמן ושלחו את המניה הישר למצולות בעומק של כ-18% לאחר פרסום הדו"ח בשבוע שעבר.

לסיום, המהלך של Affirm בא בעקבות אלה של כמה חברות אמריקאיות, כולל גולדמן זאקס, גוגל, ועוד חברות רבות נוספות אשר מפטרות אלפי עובדים השנה על רקע עלויות גבוהות יותר והמיתון שרבים חוששים שהוא ממשמש ובא.

ל רקע פתיחת שנה עם סנטימנט חיובי בוול סטריט שבסה"כ מתמחר את הכלכלה והשווקים בצורה חיובית, ולאחר שההכנסות של מטא היכו את הציפיות השבוע עם דוח על מכירות טובות מההערכות וצמיחה של יותר מ-2 מיליארד משתמשים יומיים, הגיעו הדוחות של 3 מניות הביג טק, מניית אפל, מניית אמזון ומניית אלפבית שהרסו את המסיבה.

בתור התחלה, מניית אפל (טיקר:AAPL), החברה הגדולה בעולם, עם שווי שוק של 2.4 טריליון דולר, פספסה הערכות בפעם הראשונה מזה 7 שנים. המניות ירדו אתמול בכ-5% לאחר פרסום התוצאות במסחר המאוחר. החברה דיווחה שמכירות האייפון ירדו ב-8% לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה וכיוונה אצבע מאשימה לעבר ההאטה העולמית ובעיות הייצור בסין.

יחד עם זאת, הייתה למניית אפל נקודת אור אחת: המכשירים הפעילים שלה הגיעו ל-2 מיליארד ברבעון האחרון, מה שמאמת העובדה שיש לה טווח הגעה רחב, דבר שעוזר לפלח השירותים שלה להצליח יותר. אך עדיין, המכירות הכוללות ירדו לראשונה מאז שנת 2019.

עם הביצועים האלה, ייתכן שאפל תצטרך להצטרף למועדון הפיטורים של הבי טק בשלב מוקדם יותר מאשר מאוחר. ניתן לומר שהדולר החזק, בעיות ייצור בסין המשפיעות על ה-iPhone 14 Pro ו-iPhone 14 Pro Max, והסביבה המקרו-כלכלית הכוללת ללא ספק פגעו ברווחים של החברה.

מניית אמזון לא הצליחה הרבה יותר טוב

אמנם בשורת ההכנסות מניית אמזון (טיקר: AMZN) היכתה את הציפיות, אך המכירות במגזר החנויות המקוונות שלה התכווצו ב-2% . החברה מתמודדת עם האטה במכירות, זאת על רקע העלייה במחירי הגז והמזון שאילצה את הצרכנים להפחית הוצאות של שיקול דעת. בנוסף על כך, תנופת המסחר האלקטרוני שראינו בתקופת המגיפה נרגעה והצרכנים חוזרים יותר ויותר לחנויות פיזיות.

גם עסקי הענן של אמזון – Amazon Web Services (ובקיצור, AWS) – פספסו את הערכות האנליסטים לרבעון הרביעי, מה שמשקף האטה בהוצאות העסקיות. AWS צמח רק ב-20% בתקופה, זו ירידה מ-27.5% ברבעון השלישי.

אך המשקיעים בעיקר עוקבים אחר עסקי הענן הרווחיים ביותר שלה, ולכן הם מאד התאכזבו כאשר ההכנסות בתחום הזה צמחו רק ב-20% ברבעון האחרון.

החברה ציינה שלמרות שבטווח הקצר היא מתמודדת עם כלכלה לא בטוחה, היא עדיין נשארת אופטימית לגבי ההזדמנויות ארוכות הטווח של החברה. אך יחד עם זאת היא נתנה הערכות קדימה מאכזבות וצופה ברבעון הנכחי להכנסות של בין 121 מיליארד דולר ל-126 מיליארד דולר, המייצגים צמיחה של 4% עד 8% משנה לשנה בזמן שאנליסטים ציפו שהמכירות יגיעו ל-125.1 מיליארד דולר. זה נתון שמחק את החיוך מעל פני המשקיעים.

אך לא הכל רע. הכנסות הפרסום שלה זינקו ב-19% ושוב פעם עלו על חברות פרסום מקוונות מתחרות כמו גוגל, פייסבוק וסנאפ. למעשה, אמזון התגלתה לאחרונה כאחת המובילות בפרסום דיגיטלי משום שהיא מספקת למותגים ולמוכרים שונים דרכים נוספות לשלם כדי לקדם את הסחורה שלהם באתרי החברה, באפליקציות ועוד.

נסכם עם העובדה שמניית אמזון סגרה את שנת הצמיחה האיטית ביותר שלה מזה זמן רב כחברה ציבורית כאשר הצרכנים מצמצמים בהוצאותיהם על רקע לחצים אינפלציוניים ועליות שיעורי הריבית. נזכיר לסיום שמחיר מנית אמזון כבר איבד כמעט מחצית מערכו ב-2022 ואפילו ההכנסות הכוללות המרשימות שלה לא הצליחו לעורר יותר מידי אופטימיות בקרב המשקיעים.

אור בקצה המנהרה למניית אמזון?

אמזון פריים נאבקת להשיג חברים חדשים בשוק הביתי שלה, ולכן היא מנסה טקטיקות חדשות כדי להשיג את המטרה. היא מציעה עמלות מסחר עבור הזמנות מכולת מתחת ל150$ וזה גם מתרחב לאזורים חדשים: השירות החדש שלה "קנה עם פריים" מאפשר לאתרים אחרים להשתמש בשירותי התשלום והמשלוח שלה תמורת תשלום. זה לא רק יביא יותר הכנסות, זה גם יעזור להדוף הצעות דומות שמציעות מתחרות כמו שופיפי.

מה עם מניית אלפבית?

מניית אלפבית (טיקר: GOOG) לא נשארה מחוץ לתמונה העגומה הזו, היא דיווחה שעסקי הפרסומות החשובים ביותר שלה, הפועלים על פלטפורמות כמו גוגל ויוטיוב …שמהווים את עיקר הכנסות החברה, ירדו ב-4% ברבעון האחרון עקב ירידה בהוצאות של החברות על פרסום ותחרות מוגברת מצד גורמים כמו טיק טוק.

גם ההכנסות של גוגל מפלח ה'חיפוש' לצד פלחים נוספים הגיעו ל-42.60 מיליארד דולר, זו ירידה של 2% לעומת השנה הקודמת. בעניין פלח זה, ראוי לציין שגוגל עושה ניסויים פנימיים עם כמה מוצרים פוטנציאליים שיכולים להשפיע על עסקי החיפוש שלה. כנראה שהחברה מרגישה מאוימת  מהפופולריות של הצ'אטבוט ChatGPT המדובר לאחרונה, המבוסס על בינה מלאכותית, שהושק בסוף השנה שעברה על ידי OpenAI עם התמיכה של מיקרוסופט.

בין השאר, גם ההוצאות התפעוליות שלה זינקו ב-10% ל-22.50 מיליארד דולר. חלק ממה שמניע את ההוצאות הללו הן דברים כגון גידול במספר העובדים וחיובים על עניינים משפטיים. ואם כל זה לא מספיק, החברה גם אמרה שהיא הפסידה 1.49 מיליארד דולר בניירות ערך במהלך הרבעון.

עכשיו בואו נוסיף לכל הנ"ל את העלייה הנמוכה מהצפי בעסקי הענן שלה, וקיבלנו הכנסה ורווח מאכזבים. אז אין כאן סוף טוב: מייד לאחר פרסום הדוחות, המשקיעים שלחו את המניות של שלישיית הביג טק – למטה, ובמילים אחרות: אנחנו רואים סימני האטה.

התמונה הרחבה יותר: חשבונות טלפון לענקיות הטכנולוגיה?

יצירתיות היא שם המשחק ולאירופאים יש הרבה מזה. הרגולטורים האירופיים שוקלים לגרום לענקיות הביג טק לשלם עבור תעבורת האינטרנט שהן מייצרות, במטרה לסייע בתשלום עבור הדור הבא של תשתית האינטרנט. זה הולך לייצר בלאגן לחברות טכנולוגיה שכרגע דווקא מנסות להדק את החגורה, אבל זו תהיה מוזיקה נעימה לאוזני חברות טלקום כמו טלפוניקה ודויטשה טלקום, אז אולי שווה לעקוב.

לסיום, ניתן לשער שהסנטימנט החיובי של השוק שאיתו התחלנו את השנה כנראה מנע מהמניות הללו לרדת עוד יותר בעקבות הדוחות החלשים הללו.

ראה יותר דברים באינטרנט ובהשקעה במניות טכנולוגיה

הפעילות באינטרנט סביב דברים כמו קניות ופרסום ואפילו תקשורת (זום לדוגמא) קפצה במהלך הסגרים בתקופת המגיפה אבל עכשיו, כשהאבק שקע, הוויכוח עבר לשאלה האם התנופה הזו שראינו בתקופת הסגרים תירגע או האם הפלח המקוון הזה יכול להמשיך לעלות גבוה יותר.

גולדמן זאקס עם גישה חיובית ונוטה לעבר האפשרות השנייה. אם ניקח כדוגמא את  המסחר האלקטרוני, הכניסה המקוונת לתחום המכירות של הקמעונאים בארה"ב זינקה מ-20% ל-27% עד סוף 2020, וגולדמן צופה שהיא תמשיך לצמוח בשנים הקרובות. מיותר לציין שאם הוא צודק, זה משהו שבהחלט אמור להועיל לחברות ולהשקעה במניות שעושות עסקים באינטרנט.

איך אפשר בלי טיק טוק? סרטונים קטנים ומשפיענים הולכים להיות גדולים…

זה לא דבר חדש,  טיק טוק משאיר את כולנו עם צימאון שאינו יודע שובע לסרטוני הוידאו הקצרים. וכשהיריבות שלו הלכו בעקבותיו ונכנסו גם הן לתמונה, נתח הזמן שהתוכן מהסוג הזה תופס לאנשים פשוט עצום. אך יחד עם זאת, יש בעיה קטנה. הבעיה של הפלטפורמות היא שקשה להרוויח כסף מסרטונים קצרים, והרי לשם מה התכנסנו?

אנחנו פשוט יותר פנויים לצפות בקליפ של 5 שניות של TikTok מאשר בסיפור באינסטגרם או סרט תיעודי כלשהו. היוטיוב מרגיש את המגמה הזו היטב ולמרות שהוא זוכה ל-30 מיליארד צפיות יומיות בסרטוני יוטיוב קצרים. השנה הוא כנראה ינסה להמיר את מיליארדי הצפיות הללו לדולרים.

בנוסף, משפיענים רודפי תהילה ללא ספק זוכים להילה זוהרת מ-TikTok. בין אם אנחנו אוהבים אותם ובין אם לא, אין מה לעשות, הם פשוט יותר מושכים את גלגלי העין שלנו, וזה משהו שיצר מערך חדש לגמרי של יזמים ועסקים שנכנסים לחוזים עם חברות פלטפורמה כדי לחלוק את השלל.

ומכיוון שצורת התוכן הזו כנראה כאן כדי להישאר, חברות מדיה חברתית ככל הנראה רק יחזקו את הסכמי המימון הללו וחלוקת ההכנסות שלהן. לכן זו נישה של השקעה במניות טכנולוגיה עם פוטנציאל צמיחה משמעותי.

המדיה החברתית והמסחר האלקטרוני כנראה ילחמו על הטריטוריה

מבחינת ענקיות הפלטפורמה, הן חיפשו לגוון את ההכנסות שלהן מפרסום ולהתחיל לנצל את הפלטפורמות החברתיות שלהן כדי לקדם ולמכור מוצרים ושירותים. אך עד כה הן ראו רק כישלון, וזה כנראה לא ישתנה עד שהמצב הכלכלי לא ישתנה.

אך גולדמן זאקס מעריך שלאחר שנתגבר על האתגרים הכלכליים, החברות שנמצאות במקום הטוב ביותר להצליח בכך הן מטא (Meta), גוגל (Google) ופינטרס (Pinterest).

מהצד השני, ענקיות המסחר האלקטרוני ממשיכות להשתפר בכל הקשור לפרסום המודעות שלהן. עסקי הפרסום של אמזון הפכו דיי מהר לאחד הפלחים החשובים ביותר שלה. בנוסף, ההערכה היא ששחקנים פחות מוכרים בתחום יתרחבו גם הם לפרסומות, כמו Uber ו- DoorDash.

השקעה במניות טכנולוגיה של חברות שירותי ענן

מדובר בעניין דיי גדול. שירותי ה-AWS של אמזון ושירותי הענן Azure של מיקרוסופט סיפקו צמיחה מדהימה לשתי החברות הללו. אפשר לומר שמה שיקרה לתחומי העיסוק  האלה יכתיב את מה שיקרה למחירי המניות של החברות האלה.

גולדמן חושב שהירידה בהוצאות על טכנולוגיית מידע בשנה הקרובה תגרום לירידה משמעותית בהכנסות מתחום זה לעומת צמיחה של 30% פלוס ואף מעל 40% במקרה של Azure.

עד כאן לגבי טווח הזמן הקרוב. לגבי הטווח הארוך הדברים מקבלים צבע ורדרד יותר. רוב שחקני הענן הגדולים זכו בחוזים גדולים יותר ויותר, מה שאומר שיש כאן פוטנציאל גבוה של הכנסות בעתיד והשקעה במניות אלו תהיה מעניינת, כאשר הפרויקטים האלה יצאו לפועל. אז אולי כדאי להכניס את אמזון ומיקרוסופט לרשימת המעקב של השקעה במניות.

Web 3.0 עשוי לשנות את כל התמונה

נפתח בשאלה, מה זה בכלל 3Web?

Web 3.0 הוא הדור השלישי של התפתחות טכנולוגיות האינטרנט. הרשת, המכונה גם World Wide Web, צפויה להיות סביבה שתאפשר ביזור של העוצמה והשליטה המקוונת שכידוע כיום נמצאים בידי ענקיות טכנולוגיה כמו אמזון, גוגל, פייסבוק. באמצעות ווב 3, הפעילות המקוונת אמורה להעביר למשתמש שליטה מלאה על הפעילות המקוונת שלו. לדוגמא, הסוף למעקב אחר כל צעד שאתה עושה ברשת, שימוש בנתונים שלך לצורכי מכירות, שליטה מלאה על התוכן שלך ועוד.

Web 3.0 צפוי להיות ברשימות השקעה במניות של 'השקעות נושאיות' שנה אחר שנה למשך ה-10 השנים הבאות. אף אחד לא באמת יודע מתי מציאות מדומה, מציאות רבודה או בינה מלאכותית יהפכו לחלק מחיי היומיום שלנו, אבל נראה שכולנו מסכימים שאלה הם הדברים הגדולים הבאים.

הציפיה היא שהגיימינג יהיו בחזית בכל הקשור למציאות מדומה ורבודה, וההערכה של גולדמן היא ש-  Activision, Electronic Arts ו-Take-Two יהיו בין הראשונים להשיג את המטרה.

הנ"ל מהווה סקירה על חמישה מגה טרנדים אפשריים של מסחר בבורסה בתחום מניות הטכנולוגיה לשנת 2023 המבוססת על הערכות של בנק ההשקעות גולדמן זאקס. אין בכתוב כל המלצה לפעולה וככלל, חובה על הקורא לנקוט בגישה ביקורתית ולעשות מחקר עצמאי בהתייחס לכל כיוון השקעה העולה מהכתוב.

ה קורה עם האינפלציה בסין?

סין פתחה את השנה עם זיקוקים. שוקי המניות הסיניים נכנסו לשנת 2023 ברעש דיי גדול. אחרי שנת 2022 סוערת במיוחד שכללה שני משברים עיקריים, כאשר האחד קשור למגיפה ותוצאותיה והשני קשור למגזר הנכסים השקוע בחובות שלה, נראה ששוק המניות של סין סוף סוף מצליח להחזיר לעצמו את הברק.

ויש סיבה טובה לכך. כידוע, ממשל סין הקל לאחרונה על מדיניות האפס קוביד והתחיל להתמקד מחדש בצמיחה ובטיפול באינפלציה. הממשלה נתנה יד למגזר הנכסים שמאד מתקשה על ידי תמיכה פיננסית והלוואות לאנשים עם חובות כבדים ולפחות לכאורה, היא גם ריככה את העמדה הקשוחה שהייתה לה בנוגע לרגולציות העסקיות.

לא נוכל להתעלם מהעובדה שהיא גם השיקה חוקי וירוס חדשים שסוף סוף נותנים לתושבים אוויר ומאפשרים להם תנועה חופשית יותר, מה שאומר גם הוצאות באופן חופשי יותר. וכל זה אומר במילה אחת…צמיחה והשפעתה על האינפלציה.

הגישה הזו בהחלט גרמה לקריאות שמחה מחרישות אוזניים מהכיוון של תעשיית הטכנולוגיה, כי התעשייה הזו הושפעה באופן מיוחד מכל ה"מבצעים" הממשלתיים המתנגחים של סין בשנתיים האחרונות. רק תסתכלו על Ant Group, הבקשה שלה לגייס 1.5 מיליארד דולר עבור יחידת הצרכנות שלה אושרה ממש לאחרונה על ידי הרגולטורים.

מעבר לכך שזה משקף גישה רכה יותר, זה גם מה שגרם לזינוק של 13% במניות של עליבאבא (סימול: BABA). ומהלכים כאלה גם יכולים להסביר למה מדד MSCI China התחיל למעשה את השנה בצורה הטובה ביותר מאז 2009.

אז בכל מה שקשור לסין, יש ציפייה להתאוששות כלכלית משמעותית שאמורה לבוא לידי ביטוי  בביקוש בתחום הצרכנות בתחומי שונים כולל פנאי, רכב ועוד, משהו שדומה לפריחה שראינו לאחר עידן הסגרים בארה"ב, אירופה ועוד.

אגב, סין נמצאת בעמדה ייחודית כי היא לא סובלת מאינפלציה גבוהה, הכלכלה שלה מתאוששת, וכאמור, קובעי המדיניות שלה פועלים כדי להקל על התנאים. אמנם היא לא חסינה מפני ההשפעות של מיתון עולמי אפשרי, אבל היא פחות חשופה למה שקורה ברחבי העולם ובהתחשב בכל האתגרים העומדים בפני אזורים אחרים, יש לה סיכוי טוב לעמוד בקשיים אפשריים.

מה עם אינפלציה בארה"ב וכלכלתה?

דברים לא הולכים כל כך טוב עבור ארה"ב כרגע שעדיין נלחמת בהורדת האינפלציה.

כשארה"ב עדיין בתוך האינפלציה (6.5%), יותר ויותר אמריקאים ממעמד הביניים נאבקים כדי להצליח להסתדר.

דו"ח מספטמבר של משרד התקציבים של הקונגרס מצביע על כך שלמרות שגידול השכר של מעמד הביניים הוא יחסית גבוה מבחינה היסטורית, הוא עדיין לא עומד בקצב העלייה של יוקר המחיה, מה שמקשה עליהם לשמור על רמת החיים שהם רגילים אליו.

יותר מכך, הם גם לא מתאימים עצמם ואת ההוצאות שלהם. כלומר, גם עכשיו באינפלציה גבוהה, כשהמחירים עולים באופן משמעותי, ההוצאות של הצרכנים בארה"ב לא השתנו משמעותית. וכדי לעמוד בהוצאות, הם  מכניסים יד לתוך החסכונות שלהם, מצמצמים את היתרות בכרטיסי האשראי. מה שמשאיר אותם פגיעים יותר מבחינה כלכלית במקרה של זעזוע כלכלי.

גם החברות האמריקאיות מראות סימפטומים לא מעודדים. נוכל לפרוס דוגמאות רבות אך נתמקד כרגע בכמה מהענקיות האמריקאיות כמו ExxonMobil שלאחרונה איבדה את מקומה ברשימה האקסקלוסיבית, כאשר Tencent שהיא כידוע טיטאן המשחקים של סין, חזרה לרשימה כאחת מעשר החברות הכי שוות בעולם. זה משהו שהשאיר את ענקית הנפט על הספסל לצד חברות נוספות שירדו מגדולתן כמו טסלה ומטא.

אם כן, העתיד המיידי לא נראה מזהיר: אנו רואים קיצוצי משרות בחברות רבות כמו אמזון ו-Salesforce שלקחו לאחרונה צעדי פיטורי עובדים עקב האטה בביקושים, ואם כל זה לא מספיק, הפרוטוקולים מפגישת הפדרל ריזרב האחרונה מראים שהריבית עשויה להישאר גבוהה יותר מהצפוי ולהשפיע על האינפלציה. לא בדיוק מתכון ל"הצלחה ארגונית"…

אחרונה חביבה, אירופה והאינפלציה בה

רק לפני כמה חודשים, "חוזי עתידות" בדמות כלכלנים קודרים חזו תקופה ארוכה של כאב לאירופה. אך היה זה גולדמן זאקס שפתח את 2023 דווקא עם מבט שטוף שמש, ואמר שאולי הדברים לא יהיו כל כך קודרים למרות הכל.

בגולדמן זאקס חושבים שהשילוב של ירידת מחירי הגז וסין שנפתחה מחדש יעניקו לאירופה את קרש הקפיצה הדרוש, ויעזרו לאזור להתחמק ממיתון ולהצמיח את הכלכלה שלה השנה ב-0.6%.

אז נכון שהעלאות הריבית של הבנק המרכזי באירופה יימשכו לזמן מה וישפיעו על האינפלציה, אבל לפחות יש אור בקצה המנהרה של האזור. אם גולדמן צודק, אירופה יכולה לסיים את השנה טוב יחסית לתחזיות קודמות.

נוסיף שמכל ההפתעות של 2022, אחת בולטת במיוחד: מחירי הדלק באירופה סיימו את השנה נמוכים ממה שהיו לפני שפרצה המלחמה. ואם אירופה אכן תצליח להימנע ממיתון, זו תהיה תפנית נהדרת, גם למשקיעים ולמסחר בבורסה.

נציין שגם שוקי המניות באירופה מסתדרים בסדר גמור. FTSE 100 של בריטניה, למשל, מפלרטט עם שיא כל הזמנים. (מדד מניות של 100 החברות הרשומות בבורסה של לונדון עם שווי השוק הגבוה ביותר).

בנוסף, החורף נמצא בשיאו באירופה כעת, אך השנה הוא מרגיש מעט אביבי, לפחות מבחינה מנטלית. השימוש בגז והמחירים נמצאים בירידה בעקבות מזג האוויר הפחות קר מהרגיל באירופה, מה שבהחלט מקל מעט על הדאגות שהיו לגבי המחסור בחורף זה, ולכן גם מקל על האירופאים את נטל העלויות על משקי הבית.

נסיים עם האינפלציה בבריטניה

אפילו שם אפשר למצוא כמה נקודות אור: האינפלציה של חודש דצמבר הייתה מעט יותר נמוכה מזו של נובמבר, ובנק אוף אנגליה מאמין שיתכן והמגמה הזו כאן כדי להישאר. הבנק המרכזי אף רמז שהעלאות הריבית של שנה שעברה עשויות להאט בקרוב למקום נוח יותר.

יתוס ראשון: כדי לנהל כסף, צריך להיות מומחה בתחום מסחר בשוק ההון.

מובילי הדעה בענף השירותים הפיננסים רוצים שנאמין, שכדי לנהל כסף צריכים להיות מומחים בתחום מסחר בשוק ההון. הם חושבים שאנחנו לא יכולים  לעשות זאת לבד, וזאת על מנת להרוויח מכם מיליארדים מעמלות ומאגרות.

רשת האינטרנט שינתה הכל. הכלים שעלו פעם 50 אלף דולר לשנה זמינים כעת בפחות משני דולר ליום והם גוזלים רק דקות מועטות ביום ולא 50 שעות בשבוע. כלי האינטרנט כיום, מדויקים יותר, מעודכנים יותר וקלים יותר ליישום מכל מה שהיה למנהלי הקרנות רק לפני שנים מועטות. נוכל לראות זאת למשל, בלינק זה.

אין צורך לטרוח לשאול את סוכן הבורסה, המתכנן/היועץ הפיננסי, רואה החשבון או את מנהל הקרן שלנו אם אנחנו צריכים לעשות זאת בכוחות עצמנו. הרי אנחנו יודעים מה סביר להניח שהם יגידו לנו: "הרי זה מה שאני עושה בשבילך, אז אתה לא צריך לדאוג". למעשה, אנחנו כן צריכים לדאוג, והרבה. זה הכסף שלנו, ואנחנו האנשים היחידים שבאמת אכפת להם מה יקרה לכסף שלנו.

איך מתמודדים עם מגבלת הזמן לניהול הכסף

לרובינו אין אפילו 5 שעות בשבוע כדי להשקיע בניהול הכספים או תיק השקעות. יש לנו ילדים שצריך לגדל, חיים שצריך לחיות ועבודה שכבר גוזלת מאיתנו יותר זמן ממה שיש לנו. רובינו איננו רוצים להיות מרותקים למעקב אחר הבורסה, או להיות סוחרי יום קדחתניים. אנחנו בסך הכל מחפשים משהו שנשקיע בו ושישיג לנו תשואות משמעותיות. זאת, בלי שנסתכן בהפסד כסף ובלי צורך להקדיש לזה הרבה זמן. בעצם, לרוב אנחנו רוצים השקעה במסחר בשוק ההון שתיתן צמיחה ללא השקעת זמן ומשאבים רבה.

על מנת לעשות זאת, אנחנו צריכים להשקיע בעסק עם וודאות וזאת על ידי קניית עסק טוב במחיר אטרקטיבי. עסק טוב הוא עסק שיש לו משמעות מבחינתנו. משמעות גם מבחינה ערכית וגם שאנחנו מבינים אותו במידה מספקת כדי לרצות להיות הבעלים הבלעדיים של העסק. בנוסף, חייב להיות לעסק חומת מגן שתגן על העסק והנהלה טובה. דבר חשוב נוסף, שניתן יהיה לקנות אותו עם שולי ביטחון גדולים מאוד של כמעט חצי מחיר. זאת אפילו שאנו מעריכים שמדובר בעסק עם גורם אי ודאות נמוך.

מיתוס שני: אינכם יכולים להכות את השוק בתחום של מסחר בשוק ההון.

נכון ש- 96 אחוזים מכל מנהלי קרנות הנאמנות לא הצליחו להכות את השוק בעשרים השנים האחרונות. אבל אנחנו לא מנהלי קרן נאמנות ולא ישפטו אותנו לפי ההצלחה שלנו להכות את השוק. המיומנות הפיננסית שלנו תקבע לפי השאלה אם נחיה בניחותא כשנהיה בני 70. בנוסף, אם נוכל להבטיח לעצמנו ביטחון פיננסי בגיל השלישי. אנחנו לא צריכים לדאוג לשאלה אם הצלחנו להכות את השוק.

לשאלה אם הצלחתם להכות את השוק.

המיתוס שאי אפשר להכות את השוק הובא לעולם בשנות השבעים. הוא הוצע, על ידי כמה אנשים ובניהם פרופ' ברטון מלכיאל מאוניברסיטת פרינסטון. פרופ' ברטון, עשה מחקרים שנועדו להוכיח כי איש אינו יכול להכות את השוק. הוא השפיע על דור שלם של פרופסורים בבתי ספר למנהל עסקים, שתמכו במה שנודע לימים כ"תיאורית השוק היעיל". תיאוריה זו גורסת שהשווקים הם בד"כ שווקים יעילים – כלומר, הם מתמחרים דברים לפי שווים.

הירידות והעליות נגרמות על ידי משקיעים רציונליים המגיבים מיידית על האירועים העלולים להשפיע על השקעותיהם. לפי תיאורית השוק היעיל, כל מה שידוע על חברה, נכלל מיידית במחיר המניות שלה. במילים אחרות, מחיר המניה בכל זמן נתון שווה לערכה של החברה.

אך עובדתית, יש אנשים המכים את השוק במשך תקופות ארוכות כמו שאומרים, גרהם ובאפט, כבר שמונים שנה.

האם תיאורית השוק היעיל נכונה?

פרופ' מלכיאל רואיין, אחרי המפולת שהייתה בין שנת 2000 ל – 2003, והחל לסגת מהתיאוריה שלו.  הנסיגה החלה, כאשר כמה עסקים מצטיינים ראו ששווי המניות ותיק ההשקעות שלהם צונח ב – 90 אחוזים. לבסוף, פרופ' מלכיאל הודה ש: "השוק יעיל בדרך כלל … אבל מפעם לפעם הוא משתגע". באפט תמיד מתלוצץ ואומר שהוא מקווה שבתי הספר למנהל עסקים ימשיכו להוציא מבין כותליהם מנהלי קרנות המאמינים בתיאורית השוק היעיל. במצב זה, בשוק יהיו הרבה מנהלי קרנות בעלי דעות מוטעות שהוא יוכל לקנות מהם עסקים כשהם ידרשו עבורם מחירים זולים. במקרה זה, הוא יוכל גם למכור להם כשהם יהיו מוכנים לשלם מחירים גבוהים מידיי.