מניית מאנדיי (Monday) פתחה את 2026 כשהיא עדיין מלקקת פצעים. בשנה שבה מדד S&P 500 נתן תשואה יפה, מאנדיי איבדה בערך 43% מהשיא שלה. אך זה לא משום שהחברה שכחה איך לעשות את העבודה אלא בגלל שסקטור התוכנה כולו עבר תיקון כואב.

מאנדיי (טיקר: MNDY) היא קודם כל מניית תוכנה קלאסית: חברת SaaS (תוכנה כשירות), שמוכרת מערכת הפעלה לצורכי עבודה. ארגונים משתמשים בה לניהול פרויקטים, מכירות, פיתוח ושיווק, דרך לוחות, אוטומציות ואינטגרציות. היא מרוויחה בעיקר ממנויים לפי משתמש, וככל שהלקוח גדול יותר, כך ההכנסה ממנו גבוהה יותר. זה מודל שמייצר הכנסות חוזרות ויציבות יחסית, במיוחד כשיותר ויותר לקוחות הופכים לארגוניים.

מבחינת מספרים, 2025 הייתה דווקא שנה חזקה למאנדיי. החברה סיימה את השנה עם הכנסות של כ-1.23 מיליארד דולר (קו סגול), צמיחה של כ-27% לעומת 2024. שיעור שימור ההכנסות נטו עמד סביב 110% בסוף השנה. המשמעות פשוטה: הלקוחות הקיימים, בממוצע, הוציאו יותר כסף מאשר בשנה הקודמת. אולי מדובר בירידה קלה לעומת השיאים של 112% שהיו בעבר, אבל עדיין מדובר בשימור בריא מאוד בעולם התוכנה. במקביל, מספר הלקוחות ממשיך לעלות וזה סימן שהחברה מצליחה להישאר במגרש של הארגונים הגדולים ולא של סטארטאפים קטנים.

גם הרווחיות הלכה לכיוון הנכון. שולי התזרים החופשי (קו אדום) שלה מתקרבים ל-25%, והחברה יושבת על מאזן נקי יחסית מחוב. כלומר, זו כבר לא רק חברת צמיחה שמבטיחה עתיד, אלא עסק שמייצר מזומן אמיתי. ובעולם שבו המשקיעים נהיו הרבה יותר בררנים לגבי איכות רווחים, זה יתרון לא קטן.

אז למה המניה נראית אחרי "דיאטה" קיצונית?

אם העסק צומח ומייצר מזומן, למה המניה עדיין תחת לחץ? ראשית, בגלל תמחור ותנודתיות. מאנדיי נסחרת במכפילים גבוהים יחסית לשוק הרחב, מה שמשאיר פחות מרווח לטעויות או לסימני שאלה הנובעים מחששות ואי ודאות.

מעבר לכך, אפשר לומר שבזמן שהשוק ממשיך להתלהב מבינה מלאכותית, לא כל מניות הטכנולוגיה נהנות מהחגיגה הזו. להפך. בעוד חברות שבבים וזיכרונות טסות קדימה, מניות התוכנה במודל של מנוי חטפו לאחרונה לא מעט מכות. למעשה, עבור חלק מהשמות הגדולים בתחום ה-Saas, זה היה אחד מחודשי ינואר החלשים ביותר בשנים האחרונות.

הסיפור די ברור: הבינה המלאכותית מחלקת את הסקטור למנצחים ומפסידים. יצרניות זיכרון כמו מיקרון, סמסונג וכו' נהנות מביקוש גובר לשבבים מתקדמים שמפעילים מודלים של בינה מלאכותית. אבל בצד השני של המגרש נמצאות חברות תוכנה (וסייבר) שהמשקיעים פתאום שואלים לגביהן שאלה לא פשוטה: מה יקרה אם הבינה המלאכותית תתחיל לעשות חלק מהעבודה שלהן בעצמה?

במשך שנים המודל של SaaS נחשב כמעט מושלם. הכנסות חוזרות ממנויים, רווחיות גולמית גבוהה מאוד, לקוחות שנשארים לאורך זמן ומערכת שמוטמעת עמוק בתוך הארגון. כל זה הצדיק מכפילים ושווי שוק גבוהים. בתחילת השנה שעברה ההנחה הייתה שחברות התוכנה יטמיעו יכולות בינה מלאכותית משלהן, יאיצו צמיחה ויחזקו עוד יותר את היתרון שלהן.

אבל בפועל, לפי הדיווחים והניתוחים בשוק, קצב האימוץ היה איטי מהצפוי, התוצאות לא תמיד הרשימו, והצמיחה ..גם אם קפצה, היא לא קפצה בהתאם לציפיות. במקביל, מודלים חיצוניים של בינה מלאכותית משתפרים במהירות. המשקיעים התחילו להבין שלא בטוח שכל חברת תוכנה תצליח לשמור על פרמיית הצמיחה שלה בעולם שבו כלי בינה מלאכותית כלליים יכולים לייצר דוחות, לנתח נתונים ואפילו לכתוב קוד.

בשבועות האחרונים ראינו דוגמה בולטת לכך כשאנתרופיק (Anthropic) השיקה תצוגה מוקדמת של כלי חדש שמסוגל להפוך צילומי מסך לגיליונות נתונים או לייצר טיוטות דוחות מתוך הערות מפוזרות. השוק הגיב בירידות חדות במניות תוכנה גדולות. אנתרופיק השיקה לאחרונה את Claude Code Security, שזה כלי בינה מלאכותית שמסוגל לאתר ולתקן חולשות אבטחה בקוד, שהוסיף וגרם לירידות חדות במניות חברות תוכנה (וסייבר) מובילות. הכלי, המאפשר סריקה אוטומטית והצעת תיקונים, עורר חשש ש-AI  פשוט יחליף פתרונות אבטחה מסורתיים.

המהלך הזה מצביע על כיוון ברור: מודלים בינה מלאכותית לא רק מייצרים תוכן, אלא נכנסים עמוק יותר לעולמות פיתוח התוכנה והבקרה על קוד.

האם זה עלול לפגוע בחברות כמו מאנדיי?

אי אפשר להתעלם מהעובדה שהמניות של מספר פלטפורמות SaaS וניהול עבודה מתמודדות עם לחץ רב עקב חששות שכלי הבינה המלאכותית של  אנתרופיק ישבשו מודלים מסורתיים של תוכנה המבוססת מנוי.

מאנדיי פועלת בתחום ניהול העבודה והפרויקטים, ומספקת מערכת שמוטמעת בתהליכי עבודה יומיומיים של ארגונים. מצד אחד, אם כלי בינה מלאכותית כלליים יצליחו להציע פתרונות ניהול משימות, אוטומציות וניתוח תהליכים בלי צורך בפלטפורמה ייעודית, זה עלול ליצור לחץ תחרותי. מצד שני, לפי מה שמדווח על השוק, בינתיים, ארגונים גדולים עדיין מהססים להעביר תהליכים רגישים לכלים כלליים שאינם מותאמים לארגון, בין היתר מסיבות של רגולציה, אבטחת מידע ושליטה בנתונים, כך שיש מי שמעריכים שהסערה האחרונה מוגזמת.

בנוסף, מבחינת התמונה הטכנית של מאנדיי, אינדיקטור RSI מצביע על תת מכירות יתר (מתחת ל-30 כרגע), ואם נוסיף לכך את העובדה ששיעור השורטיסטים במניה קרוב ל-10% מהמניות הצפות, זה לא בדיוק מצביע על הבעת אמון גורפת של המשקיעים. אך מצד שני, מצב כזה גם יוצר פוטנציאל לעלייה חדה ושורט סקוויז אם יגיע דוח חזק במיוחד.

וכאן נכנסת סוגיה רגישה: לא כל SaaS הוא אותו דבר

יש חברות שהתוכנה שלהן יושבת בלב מערכות קריטיות עם חסמי מעבר גבוהים מאוד. אחרות מציעות כלים שקל יותר להחליף. לכן חלק מהאנליסטים מעריכים שחברות שמשרתות לקוחות גדולים עם מערכות מורכבות עשויות להיות עמידות יותר מהשוק כולו. במקרה של מאנדיי, השאלה תהיה עד כמה היא מצליחה להעמיק את האינטגרציה, להוסיף יכולות בינה מלאכותית משלה, ולהפוך לחלק חיוני ובלתי נפרד מתשתית העבודה הארגונית.

ההזדמנויות שנוצרו

בינתיים, הירידות שראינו הורידו את המכפילים בסקטור כולו. מניות תוכנה נסחרות ברמות תמחור נמוכות יותר לעומת השנים האחרונות. יש מי שטוענים שכאמור, השוק אולי מגיב בהגזמה ושנוצרות הזדמנויות במניות איכותיות שנמכרות במחיר נמוך יותר מבעבר. אחרים מזהירים שהשינוי שמביאה הבינה המלאכותית עמוק יותר ממה שנראה, ושייתכן שהשוק עדיין לא תימחר באופן מלא את הסיכון למודלים עסקיים מסוימים.

כך או כך, המסר ברור: בעידן שבו כל מניית SaaS עלתה, נראה כרגע מאחורינו. בעידן הבינה המלאכותית, הבחירה נעשית סלקטיבית יותר. כדאי מאד לבחון מי באמת בונה ערך ייחודי שקשה להחליף, ומי עלולה לגלות שהטכנולוגיה החדשה הופכת את המוצר שלה לפחות חיוני. עבור חברות כמו מאנדיי, זו תקופה של מבחן אסטרטגי אמיתי: להוכיח שהיא לא רק שורדת את מהפכת הבינה המלאכותית, אלא יודעת לרתום אותה לטובתה.

לסיום, במילים פשוטות ומטאפוריות, החברה נראית כמו תלמידה טובה שמגישה עבודות בזמן ומביאה ציונים יפים, אבל המשקיעים בינתיים עדיין בודקים בזכוכית מגדלת את המחברת שלה.

אין בכתוב כל המלצה לביצוע פעולה כלשהי, כולל רכישה/קנייה/החזקה של ניירות הערך המוזכרים בכתבה וכמו כן, הכותב אינו מחזיק בניירות הערך המוזכרים בכתבה. התוכן אינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות המותאם לנתונים ולצרכים האישיים.

The post ניתוח מניית מאנדיי (Monday) appeared first on ElitePlatforms.

בשנת 2026 ארבע חברות הטכנולוגיה הכי גדולות בארצות הברית  גוגל, מטא, אמזון ומיקרוסופט מתכננות להוציא סכום חסר תקדים של כ-650–700 מיליארד דולר על תשתיות בינה מלאכותית, מרכזי נתונים ושבבים. זה כמעט פי 3 מהוצאות חברות תעשייה ענקיות כדוגמת יצרניות רכבים וחברות בטחון שמתכננות להשקיע יחד רק כ-180 מיליארד דולר באותה שנה כלומר, הענקיות הללו מכפילות את כל שוק התעשייה ביחד בכמעט פי 4.

לאן מרבית הסכום הנ"ל הולך?

• מרכזי נתונים ענקיים המיועדים להפעלת בינה מלאכותית בקנה מידה תעשייתי.
• שבבים ייעודיים (כמו GPU, HBM, TPU) לאימון והרצת מודלים מתקדמים.
• ציוד רשת מתקדם, גנרטורים, מערכות קירור ותחזוקה.

ההוצאות הללו מנותבות ליכולת לייצר ולעבד כמויות עצומות של נתונים בזמן קצר וזה למעשה מה שמבדיל בין חברה “רגילה” לחברת בינה מלאכותית גדולה מאד.

כמה מוציאות החברות הגדולות?

לפי הנתונים המעודכנים, הוצאות משוערות על בינה מלאכותית והוצאות הון ב-2026

• אמזון, כ-200 מיליארד דולר
• גוגל, כ-180–185 מיליארד דולר
• מטא, עד כ-135 מיליארד דולר
• מיקרוסופט, מעל 100 מיליארד דולר
• אורקל, כ-50–60 מיליארד דולר

סה״כ: בין 650 ל-700 מיליארד דולר, נתון שמערער את השוק הפיננסי ומעלה שאלות על רווחיות בעתיד. ההוצאות העצומות הללו נובעות מכמה דרישות בסיסיות של בינה מלאכותית:

כוח מחשוב אדיר: מודלים כמו ג'מיני GPT-4 וכדומה, דורשים אלפי יחידות מחשוב בפריסה רחבה, וזה דורש חומרה יקרה במיוחד כמו שבבים, זיכרון מהיר ומערכות ענן ענקיות.

תשתיות ענק:  בניית מרכזי נתונים. לא מדובר במספר חדרים עם כמה מחשבים אלא במבנים שלמים עם גנרטורים טורבו, מערכות קירור ותשתיות כוח.

ביקוש עולמי רחב: שהרי שירותי בינה מלאכותית אינם מיועדים רק למשתמשים פרטיים, אלא לעסקים, ממשלות ואקדמיה שדורשים כוח כזה לשירותים כמו תרגום, יצירת תוכן, אוטומציה, חיפוש מתקדם ועוד.

שאלת הריווחיות

יש משקיעים שמרגישים אי נוחות. לאחר תקופה שבה המסר בשוק היה ברור: מי שלא משקיע באגרסיביות בתשתיות AI, מסתכן באובדן יתרון תחרותי, הייתה נכונות גבוהה להרחיב הוצאות הון מתוך אמונה שהבינה המלאכותית תצדיק זאת בטווח הארוך ולכן כדאי להשקיע בה כמעט ללא מגבלה. אך כעת חלק מהמשקיעים מתחילים לתהות האם בכלל יהיה החזר כספי הולם על כל זה והאם ההכנסות מהבינה המלאכותית AI יצליחו לכסות את מאות מיליארדי השקעות האלה.

ותגובת השווקים?

כדוגמא, מניית אמזון ראתה רצף ירידות משמעותי לאחר שהציגה את תוכניות ההוצאה האדירות שלה, כשמשקיעים התחילו לחשוש לגבי רווחיות.

בנוסף, חלק מהחברות גם מגייסות חובות עצומים בשוק האג״ח כדי לממן את הפרויקט, שזה נתון שמעורר דאגות על בועת חוב בתחום ה-AI וכמו כן, את התנודתיות בשווקים מיותר להזכיר.

מצד שני, ההוצאות הללו יוצרות גם הזדמנויות לחברות אחרות כגון ספקיות שבבים:  חברות כמו מיקרון (טיקר: MU), אנבידיה (טיקר: (NVDA וברודקום (טיקר: AVGO) רואות ביקוש עצום לחומרה שלהן. במקרים מסוימים העליות בשווי המניות של ספקיות זיכרון וחומרה אפילו גבוהות מזו של החברות הגדולות של הבינה המלאכותית עצמן.

שלושת החברות הנ"ל כמובן נמצאות במגמת עליה ברורה כחלק מהמומנטום החזק בסקטור שבבי הזיכרון והבינה המלאכותית בכלל.  בניהן מניית מיקרון שנסחרת מעל הממוצעים הנעים ל-50 יום  (קו כחול) ול-200 יום (קו כתום) שזה סימן חיובי שמעיד על שליטה של הקונים בטווח הבינוני והארוך.

בנוסף, אינדיקטור RSI נע סביב אזור ניטרלי-חיובי, כך שאין עדיין סימן מובהק למצב קיצון כגון קניית יתר. וכל עוד המניה שומרת על מבנה של שיאים ושפלים עולים, התמונה הטכנית נשארת חיובית ולעומת זאת, שבירה מתחת לממוצע 50 יום עשויה להצביע על תיקון משמעותי יותר.

לסיכום, אנחנו רואים מצב שבו עולם הטכנולוגיה נכנס למעשה למעין מרוץ על העתיד עם הוצאות שוברות שיאים, תשתיות בשווי טריליוני דולרים וציפיות אדירות מהבינה המלאכותית. עם זאת, השאלה האמיתית היא לא כמה מוציאים, אלא האם זה יחזור בחזרה עם תשואה ראויה, רווחים וחדשנות שמשרתת משתמשים וחברות בצורה ברת-קיימא.

לסיום, נקודת מחשבה מעניינת: האם יתכן שאפל, אשר בחרה להימנע במידה רבה ממרוץ הבינה מלאכותית ובמקום זאת להשתמש בג'מיני של גוגל על ​​בסיס תשלום לפי שימוש, פועלת בעולם ה-AI בצורה הרבה יותר חכמה ממה שנראה בתחילה…? ימים יגידו.

אין בכתוב כל המלצה לביצוע פעולה כלשהי, כולל רכישה/קנייה/החזקה של ניירות הערך המוזכרים בכתבה וכמו כן, הכותב אינו מחזיק בניירות הערך המוזכרים בכתבה. התוכן אינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות המותאם לנתונים ולצרכים האישיים.

The post הוצאות ענקיות הטכנולוגיה על AI: על מה כולם מדברים? appeared first on ElitePlatforms.

בשבועיים האחרונים הסיפור של חברות ה-SaaS (תוכנה כשירות) בארה״ב עסק פחות ב- 'מי צומחת מהר' ויותר ב- 'מי מסוגלת להחזיק מעמד כשנרטיב השוק מתהפך'. אחרי תקופה ארוכה שבה מניות תוכנה תומחרו כאילו הצמיחה די בטוחה, השוק חווה טלטלה חדה סביב החשש שיכולות בינה מלאכותית מתקדמות ינגסו בחלק מהמודלים העסקיים של חברות תוכנה. התוצאה הייתה כפי שכולנו ראינו: ירידות חדות במדדי תוכנה ובקרנות הסל המייצגות את התחום, יחד עם תנודתיות גבוהה במיוחד במסחר היומי.

המסר המרכזי מהשבוע האחרון הוא שהשוק התחיל להבחין הרבה יותר בין תוכנה שקל להעתיק לבין תוכנה שיושבת עמוק בתהליכי הליבה של ארגונים. וכשמשקיעים מפחדים משיבושים, הם עושים שני דברים במקביל:

ראשית, הם מצננים את התמחור של הסקטור כולו כלומר, מוכנים לשלם פחות עבור כל דולר של הכנסות עתידיות, מתוך הנחה שהצמיחה עלולה להיות איטית או מסוכנת יותר מבעבר.

שנית, הם מבצעים סינון מחודש ובוחנים אילו חברות באמת נהנות מיתרון תחרותי משמעותי והכוונה היא לחברות שמוטמעות בלב התהליכים הארגוניים, שקשה ויקר לעבור מהן למתחרה, שמחזיקות חוזים ארוכי טווח ונהנות מהכנסות חוזרות ויציבות שלא נעלמות כל כך מהר.

ובכל זאת, יש כאן טוויסט חשוב: למרות הפחדים, זרימות הכסף הקמעונאי לתחום לא נעלמו  להפך. לפי נתונים מהשבוע האחרון, משקיעים פרטיים ניצלו את הירידות כדי לקנות את הדיפ בתחום התוכנה, והזרימו סכומים בולטים לקרנות סל כמו IGV, גם כשהכותרות דיברו על סכנת שיבוש.  זה רומז שהשוק כנראה עדיין לא מוותר על SaaS, אלא פשוט מתמחר מחדש את מהירות הצמיחה העתידית ואת הסיכוי של מודלים עסקיים להתאים את עצמם לעידן האוטומציה.

אז מה בכל זאת כן עובד בתקופה כזאת? חברות שמציגות שילוב של שלושה דברים:

ראשית, הכנסות חוזרות חזקות עם חוזים ארוכי טווח ומדדים טובים של ביקוש עתידי. שנית, יכולת להטמיע את הבינה המלאכותית כתוספת ערך ושלישית, משמעת פיננסית: מרווח תפעולי סביר, או לפחות דרך ברורה לשם, כך שגם אם הצמיחה מתקררת, המודל עדיין מחזיק מעמד.

וכאן נכנסת לתמונה חברת Cloudflare

מורגן סטנלי מכנה את ל-Cloudflare (סימול: NET) “האתלטית הטובה ביותר” בסקטור התוכנה. כלומר, מבחינתם זו אחת החברות החזקות והביצועיסטיות בתחום. יחד עם זאת, הבנק הוריד מעט את מחיר היעד למניה מ-258 דולר ל-245 דולר, אבל השאיר המלצת משקל יתר כלומר הוא עדיין ממליץ להחזיק במניה יותר מהממוצע בשוק.

אז מה בעצם קורה כאן?

לפי מורגן סטנלי, הביקוש לפלטפורמה של Cloudflare שעוסקת בתשתיות אינטרנט ואבטחת סייבר מתחזק בזכות העלייה בשימוש ב-AI מבוסס סוכנים. הרעיון הוא שלא מספיק לבנות “סוכן AI”, צריך גם להריץ אותו בקצב מהיר, בצורה מאובטחת ויציבה. ו- Cloudflare מספקת את התשתית שמאפשרת את זה.

מנכ״ל החברה ציין שמספר הבקשות השבועיות שמייצרים סוכני AI ברשת שלה הוכפל מה שמהווה סימן לכך שהשימוש גובר. מורגן סטנלי רואה בכך אינדיקציה לאימוץ רחב יותר של השירותים של החברה.

בנוסף, הבנק ציין שיש שיפור מתמשך בביצועים העסקיים: שמונה רבעונים רצופים של שיפור בפרודוקטיביות המכירות, ושלושה רבעונים רצופים של האצה בצמיחה. ברבעון האחרון ההכנסות צמחו ב-34% לעומת השנה שעברה. ובנוסף, החברה צופה צמיחה של 29% בשנת הכספים 2026 שזה יותר מ-2% מעל תחזיות השוק.

למה זה חשוב?

מצד אחד, יש אנליסטים שממשיכים להיות חיוביים. מצד שני, חלקם זהירים יותר בגלל התמחור הגבוה של המניה. ובמילים פשוטות, יש ויכוח האם קצב הצמיחה מצדיק את המחיר.

על פי הנתונים, ברבעון הרביעי Cloudflare דיווחה על הכנסות של 614.5 מיליון דולר. לאחר הדוחות, המניה קפצה ב-12%. ברקליס העלתה את מחיר היעד ל-250$ עם המלצה חיובית. סקוטיה בנק הורידה את היעד ל-225$ עם המלצה נייטרלית יחסית. קנטור פיצג׳רלד השאירו המלצה נייטרלית. הפער בין ההמלצות משקף התלבטות: הצמיחה מהירה מאוד, אבל המחיר כבר גבוה.

עוד נקודה מעניינת היא החוזים החדשים. שווי החוזים השנתי החדש צמח כמעט ב-50%, זה הקצב המהיר ביותר מאז 2021. בנוסף, עפ"י הנתונים, נחתמה עסקה אחת בשווי שנתי של 42.5 מיליון דולר, זו העסקה הגדולה ביותר בתולדות החברה.

תמונה טכנית על מניית Cloudflare

Cloudflare מציגה מבנה טכני חיובי בטווח הבינוני. המניה נסחרת מעל הממוצע הנע ל-50 יום (קו כחול) ומעל ל-200 יום (קו כתום), מה שמעיד על מגמת עלייה. לאחר תקופה של דשדוש והתבססות, נרשמה פריצה כלפי מעלה בליווי מחזורי מסחר גבוהים, מה שמעיד על כניסת קונים חדשים. מדדי מומנטום כמו RSI נמצאים באזור חיובי אך לא קיצוני, מה שיכול להוות אינדיקציה שיש עדיין מקום להמשך תנועה כלפי מעלה (כל עוד לא נראה סטייה שלילית). רמת התמיכה הקרובה נמצאת באזור השפל האחרון ובקרבת הממוצע ל-50 יום, בעוד שההתנגדות נמצאת בשיא האחרון. שבירה מתחת לממוצע 50 יום עשויה לללמד על תיקון עמוק יותר, אך כל עוד המגמה נשמרת, התמונה הטכנית נוטה להיות חיובית.

בשורה התחתונה, Cloudflare מציגה שילוב של צמיחה מהירה, ביקוש גובר בזכות מגמת הבינה המלאכותית ושיפור בביצועים התפעוליים. עם זאת, עדיין יש לשאול את השאלה האם כל הטוב הזה כבר מגולם במחיר המניה. וכאן אתם נכנסים לתמונה: המשיכו לבחון ולחקור לעומק כדי לחדד את התמונה עוד יותר ולקבל תשובה לשאלה.

אין בכתוב כל המלצה לביצוע פעולה כלשהי, כולל רכישה/קנייה/החזקה של ניירות הערך המוזכרים בכתבה וכמו כן, הכותב אינו מחזיק בניירות הערך המוזכרים בכתבה. התוכן אינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות המותאם לנתונים ולצרכים האישיים.

The post על רקע סערת ה-AI בסקטור התוכנה: ניתוח מניית Cloudflare appeared first on ElitePlatforms.

בשבועות האחרונים נראה כי המרוץ בין הצ’אטבוטים הבינה המלאכותית בארצות הברית הולך ומתעצם, כאשר דמות חדשה יחסית בשוק, גרוק (Grok) של xAI  מצליחה לצמצם את הפער מול מובילות השוק כמו ChatGPT של OpenAI ו- Gemini של גוגל.

לפי הנתונים, גרוק הגיע בחודש ינואר 2026 ל-17.8% מהשימוש בצ’אטבוטים בארצות הברית במסגרת אפליקציית  X, זו עלייה משמעותית ביחס לרמות הנמוכות בהן הוא פעל בעבר. עוד עולה מהנתונים ש-  ChatGPT ירד ל-52.9% ממחזור השוק בארה"ב, לעומת 80.9% לפני כשנה, בעוד שמודל הבינה המלאכותית Gemini של גוגל טיפס ל-29.4% מהשוק.

המשמעות של כך היא ברורה:  תחרות חזקה יותר בבינה מלאכותית ונטייה של המשתמשים לפזר את הזמן שלהם בין כמה עוזרים דיגיטליים.  יש לציין שההצלחה של גרוק אינה מקרית. ראשית, הוא משולב באופן עמוק בתוך פלטפורמת X של אילון מאסק, מה שמעניק לו חשיפה וזמינות גבוהה. זה הופך את גרוק לכלי משמעותי בתוך חוויית המשתמש בשירות של הרשת החברתית X, ותורם לצמיחה במספר המשתמשים הפעילים היומיים ומחוז השוק שלו.  שנית,  גרוק לא מוגבל לתשובות טקסט בלבד: המודל כולל כבר היום יכולות ליצירת תמונות ווידאו בינה מלאכותית, וכן ממשק שמאפשר הערכה ויצירה של תמונות מתוך טקסט בתוך X מה שמרחיב את טווח השימושים שלו מעבר לשיחות טקסט פשוטות.

יחד עם זאת, חשוב לציין שהצמיחה של גרוק מלווה גם בסוגיות בטיחותיות חמורות.  לאחרונה פורסם כי גרוק מסוגל עדיין ליצור תמונות מיניות ללא הסכמה, למרות שמדיניות xAI אמורה למנוע זאת. עובדה זו עוררה ביקורת ציבורית רחבה וקריאות לרגולציה קפדנית יותר.

לכן ניתן לומר שככל שהטכנולוגיה מתקדמת ומעמיקה יותר לתוך חיי היום-יום שלנו, כך גם יגדל הצורך ברגולציה חזקה יותר, בפיקוח ובתקני בטיחות שיעזרו למנוע שימוש לרעה. המסר ברור: הצ’אטבוט שמנצח הוא לא רק זה שמושך הכי הרבה משתמשים  אלא זה שמצליח גם לשמור על אמון ובטיחות בזמן שהוא מספק חוויה חזקה, יעילה ורלוונטית.

השוק הרחב של הבינה המלאכותית

השוק הרחב של הבינה המלאכותית אינו מוגבל רק לתחרות בין שלושת הענקיות הללו. כלי בינה נוספים כמו Claude ,Perplexity  ו- DeepSeek ממשיכים להתפתח. במקביל, גם ChatGPT עצמו, למרות הירידה היחסית בשימוש בארה"ב, עדיין שומר על נפח משתמשים עצום ברחבי העולם והרחיב את התמיכה בתכונות כמו קבוצה וגם תמיכה בשיחות וקבצי PDF, מה שמראה שלא מדובר בירידת כוח מוחלטת.

במסגרת הרחבה על המרוץ בבינה מלאכותית בולטת Gemini של גוגל שממשיכה לצמוח בקצב מהיר, הן בכמות המשתמשים והן בשילוב ביכולות וידאו ותמונות שפורסמו כמו Nano Banana, והוא נהיה שחקן משמעותי גם במובייל וגם כחלק מהכלים המובילים של גוגל.

גוגל היא אחת מהחברות המרכזיות במרחב הזה, אז מבין שלל החברות שציינו נתמקד כעת בגוגל. בשנים האחרונות היא הפכה לאחת מהשחקניות המרכזיות בהשקעות בתחום הבינה המלאכותית. הדאגה של המשקיעים סביב ההשפעות של AI לא תמיד פגעה בצמיחת החברה: מניית גוגל רשמה עליות ניכרות והציגה ביצועים חזקים, עם עלייה של עשרות אחוזים מאז תחילת 2025. זה בא לידי ביטוי בכך שהחברה עקפה את מדד מניות הטכנולוגיה הרחב לאחר שחיזקה את שירותי הענן וצמחה תוך ניצול היתרונות של מודלים חדשים של AI  .

לתקציב 2026 החברה מתכננת להשקיע בין 175 ל-185 מיליארד להרחבת מרכזי נתונים, פיתוח שבבים, מודלים מתקדמים ושירותי ענן. השקעה כזו מציבה אותה בחזית המאבק על בינה מלאכותית.

הדוחות של Alphabet מהווים אינדיקציה נוספת לכך שהסיפור לא מסתכם רק בכך שהיא מגדילה הוצאות: בשורת ההכנסות של הרבעון הרביעי של 2025 החברה הציגה צמיחה של כ-18% בהכנסות ובעלייה של למעלה מ-30% בהכנסות למניה, עם תוצאות חזקות במיוחד בתחום החיפוש והענן. הכנסות מתחום החיפוש שלה המשיכו לצמוח, מה שמדגיש שהמעבר ל-AI לא פגע בליבה העסקית אלא חיזק אותה.

תמונה טכנית

מבחינה טכנית, המניה של Alphabet נעה סביב רמות של כ-300$–310 תוך תנודתיות יומית גדולה, עם שיאים שמעל לרמות של כ-350$ במהלך 2025. רמות התמיכה וההתנגדות מראים כי רמות התמיכה החשובות הן עדיין סביב 300$, ורמות ההתנגדות נמצאות סביב 350$–360. התנועה האחרונה סביב רמות אלה משקפת שיש לחץ על המנייה שכדאי לקחת אותו בחשבון כתוצאה מהחששות שיש למשקיעים לגבי היקף ההשקעה בבינה מלאכותית לצד פוטנציאל ממשי לצמיחה עתידית.

ויחד עם זאת, יש עדיין האנליסטים עצמם שנותנים מבט דו-כיווני: מצד אחד חלקם רואים בכך הזדמנות השקעה איכותית לטווח הארוך, במיוחד אם החברה תצליח למנף את השקעות הבינה המלאכותית של החברה למקורות הכנסה חדשים בפרסום ובענן. מצד שני יש הסבורים כי ההשקעה הכבדה עלולה ללחוץ על הרווח לשנים הקרובות, לפחות בטווח הקצר.

אין בכתוב כל המלצה לביצוע פעולה כלשהי, כולל רכישה/קנייה/החזקה של ניירות הערך המוזכרים בכתבה וכמו כן, הכותב אינו מחזיק בניירות הערך המוזכרים בכתבה. התוכן אינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות המותאם לנתונים ולצרכים האישיים.

The post מרוץ ה-AI מתחמם – איך זה משפיע על מניות הטכנולוגיה appeared first on ElitePlatforms.

השנה האחרונה הייתה מיוחדת עבור הכסף. המחיר שלו זינק במהירות ושבר שיאים, ואז איבד חלק מהעליות די במהירות. לכן עולה השאלה האם התנודתיות האחרונה שלה הופכת את ההשקעה למורכבת יותר. מי ששוקל להוסיף את מתכת הכסף לתיק ההשקעות שלו, יש כמה דברים שכדאי לדעת לפני כן.

ראשית, מאיפה מגיע הכסף?

הדבר הראשון שכנראה עולה בראש הוא מכרה ישן אך כ-70% מאספקת המתכת כיום היא תוצר לוואי של הפקת דברים אחרים כמו עופרת, אבץ, נחושת וזהב. והוא מיוצר למעשה בכל רחבי העולם. על פי הנתונים,  43% מגיעים ממקסיקו, פרו, בוליביה וצ'ילה. ועוד 28% מגיעים מסין, פולין, אוסטרליה ורוסיה.

למה משמש כסף? במשך מאות שנים, מתכת הכסף הייתה קשורה בעיקר לתכשיטים וכו, אבל התפקיד העיקרי של הכסף הוא בכלל בעולם התעשייה, שם יש לו יתרונות רבים כגון  ידוע ביכולת שלו להוליך חום וחשמל ביעילות ועוד. הודות לכך, הוא ממלא תפקיד מרכזי בכמה מגזרי אלקטרוניקה שצומחים דיי מהר כמו פאנלים סולאריים, סוללות, תאורת LED, מסכי מגע, טכנולוגיית סלולר, טיהור מים…ועוד.

כסף בהשוואה לזהב

הברק של כסף כאמור מגיע בעיקר מהתעשייה: ייצור מהווה כ-58% מהביקוש השנתי שלו, לעומת 7% בלבד לזהב. קוני הזהב, לעומת זאת, נוטים להיות משקיעים, בנקים מרכזיים ויצרני תכשיטים. לכן, בעוד שזהב נתפס בעיקר כמתכת יקרה, כסף נתפס באופן נרחב גם כמתכת יקרה וגם כחומר תעשייתי, מכאן, שהוא נע עם הפעילות הכלכלית וגם עם סנטימנט המשקיעים.

יחד עם זאת חשוב לציין שבגלל ששוק הכסף קטן בהרבה משוק הזהב, השילוב של עסקאות ספקולטיביות ורמת נזילות נמוכה יותר גורם למחיר הכסף להיות תנודתי הרבה יותר ממחיר הזהב, תופעה שבאה לידי ביטוי בצורה דיי ברורה עד כה בשנת 2026.

ובכל זאת, שתי המתכות נעות לעתים קרובות יחד. שתיהן נוטות להצליח כשתשואות האג"ח יורדות, האינפלציה עולה, הדולר האמריקאי נחלש, השווקים הופכים לסוערים יותר, או שילוב כלשהו של הגורמים האלה.

מחיר הכסף בהשוואה למחיר הזהב

הכסף נסחר כיום סביב 80$, סכום נמוך מאוד ביחס למחיר של זהב, שעומד על כ-5000$. בשנת 2025 שתי המתכות רשמו עליות חדות, אך הכסף בלט במיוחד עם זינוק של 148%, לעומת עלייה של כ-65% בזהב.

כפי שכבר הבנתם, היחס בין מחיר הזהב למחיר הכסף הוא מדד נפוץ להשוואה בין שתי המתכות. פשוט משום שהוא מראה לנו כמה אונקיות של כסף נדרשות כדי לרכוש אונקיה אחת של זהב, וכך מאפשר לנו להבין איזו מתכת יקרה או זולה יותר ביחס לממוצע ההיסטורי. בשלושים השנים האחרונות היחס הזה עמד בממוצע על כ-68. כיום הוא קרוב יותר לשישים ואחת, מה שמאותת שהכסף נראה מוערך יתר על המידה בהשוואה לזהב.

אז איך אפשר להשקיע בכסף?

יש כמה דרכים שונות להשקיע בכסף, לכל אחת יתרונות וחסרונות. מלבד ענידת תכשיטים, ניתן לקנות מטבעות או מטילי כסף פיזיים, לרכוש חוזים עתידיים על כסף, להשקיע בקרנות סל של כסף, או אפילו לרכוש מניות של כורי כסף.

דרך נגישה להשקיע במתכת הזו היא קרנות סל על כסף. הן לא ממונפות כמו חוזים עתידיים, אבל מחקות את מחיר הכסף או באמצעות החזקה של כסף פיזי, או באמצעות השקעה בחוזים עתידיים. למשל, קרן כמו iShares Silver Trust ‏(סימול: SLV) היא אחת מקרנות הכסף הגדולות והפופולריות בעולם.

אפשרות נוספת היא השקעה במניות של חברות כריית כסף. לחברות כאלה יש עלויות קבועות גבוהות והכנסות שאינן קבועות כלומר, משתנות, ולכן הן מתנהגות כמו השקעה ממונפת במחיר הכסף. אם מחיר הכסף עולה, מניות הכרייה יכולות לזנק, אבל כשהמחיר יורד, הפגיעה חדה באותה מידה. אלמנט נוסף הוא שחלק מהמניות האלו מחלקות דיבידנד.

חשוב לציין שהבעיה היא שאין הרבה חברות “טהורות” שמתמקדות כמעט רק בכסף. רוב חברות הכרייה פועלות גם בזהב ובמתכות נוספות, כך שהביצועים שלהן מושפעים גם ממחירי סחורות אחרות. בנוסף, חשוב לקחת בחשבון שחברות בודדות חשופות לסיכונים ייחודיים כמו רגולציה, פוליטיקה, נושאים סביבתיים ועוד, מה שבהחלט יכול להוות סיכון.

ובכל זאת, אם בוחרים להשקיע בכורי כסף, פתרון פשוט יחסית הוא קרנותן מפוזרות כמו Global X Silver Miners ETF‏ (סימול: SIL) שמספקות חשיפה למגוון חברות כרייה.

נסיים באזהרה קטנה: העלייה האחרונה במחיר הכסף הייתה רחוקה מלהיות רגועה. המחיר קפץ בעיקר בגלל קניות ספקולטיביות, מה שגרם לכסף להיות מאד תנודתי. זה יכול לעבוד לשני הכיוונים. כשמה שמניע את השוק זה יותר זרימות כספים ומומנטום מאשר נתונים כלכליים אמיתיים, יכולים להגיע היפוכים חדים, בדיוק כמו שראינו לאחרונה. ובנוסף, כשיותר מדי משקיעים כבר בפנים, הנזילות נמוכה והעצבים מתוחים, מחיר הכסף יכול באותה קלות לרדת בחזרה בדיוק כמו שהוא יכול להמשיך לעלות. בקיצור, הפוטנציאל מפתה, אבל הדרך לשם כנראה תישאר תנודתית מאד.

אין בכתוב כל המלצה לביצוע פעולה כלשהי, כולל רכישה/קנייה/החזקה של ניירות הערך המוזכרים בכתבה וכמו כן, הכותב אינו מחזיק בניירות הערך המוזכרים בכתבה. התוכן אינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות המותאם לנתונים ולצרכים האישיים.

The post לא רק הזהב נוצץ: השקעה במתכת הכסף appeared first on ElitePlatforms.

אחרי כמה ניסיונות כושלים בעבר, מניות הכרייה חוזרות למרכז הבמה, והפעם זה נראה כמו מהלך אמיתי ועמוק יותר. העליות החזקות במחירי זהב ונחושת, כנראה שיחד עם מחסור מתמשך בהיצע, שינו את התמונה של כל הסקטור.

העלייה הנוכחית שאנו רואים במתכות השונות (זהב, נחושת) נראית יציבה יותר מהפעמים הקודמות. נראה שהפעם העליה הזו לא נשענת רק על צמיחה רגעית, אלא על מגמות ארוכות טווח כגון: מעבר בעולם לרכבים חשמליים, חשמול של תשתיות, השקעות ענק בתשתיות ואנרגיה, ומחסור אמיתי במכרות חדשים. מבחינת משקיעים, מניות הכרייה עוברות מתדמית של הימור קצר טווח לכלי שיכול לגוון תיק השקעות.

בפועל, אם בודקים את גרפי מניות הכרייה, רואים שהן רשמו אחד הקאמבקים החזקים שיש. מדד MSCI למתכות וכרייה עלה בכ־90% בשנה האחרונה וכ־17% מתחילת השנה, מדובר בביצועים טובים בהרבה מסקטורים כמו טכנולוגיה ופיננסים שהובילו את עשר השנים הקודמות.

האם העלייה תמשך?

מי שמכיר את התחום ומשקיע כבר שנים יודע שלתחום הכרייה יש היסטוריה בעייתית: יש זינוקים חדים אחרי תקופות קשות, ואז דעיכה כשהמחזור מתהפך. לכן עולה השאלה החשובה האם שוב מדובר רק בקפיצה זמנית או שהפעם יש סיכוי טוב ליציבות לטווח ארוך יותר. ובמילים פשוטות, האם הראלי הזה ייעלם או ימשיך, ואיך כדאי למשקיעים רגילים להיחשף לסקטור, אם בכלל.

כדי להבין מדוע מניות הכרייה עולות צריך פשוט להסתכל על מה שהן מוכרות. כיום, שני מתכות מובילות את הסיפור זהב ונחושת.

כידוע, הזהב מתחזק בזמני חוסר ודאות. כשיש מתיחות פוליטית, חובות ממשלתיים גבוהים וסיכונים גלובליים זה מוביל את המשקיעים לחפש משהו יציב, מוכר ונייטרלי. הנחושת מספרת סיפור אחר, אבל לא פחות חזק. היא נמצאת בלב התשתיות המודרניות כמו רשתות חשמל, רכבים חשמליים, אנרגיה מתחדשת ומרכזי נתונים כלומר, ככל שהעולם מתחשמל והופך לדיגיטלי יותר כך הנחושת הופכת לחיונית יותר.

קיימות מספר אפשרויות להשקעה במגזר ביניהן  תעודות סל כמו iShares MSCI Global Metals & Mining Producers ETF (טיקר: PICK) אשר עוקבת אחר מדד MSCI Metals and Mining ומעניקה חשיפה לחברות גדולות כמו BHP ו- Rio Tinto. קרנות אלו ידועות בכך שהן קלות להחזקה ועוזרות להחליק סיכונים ספציפיים הקשורים לחברה מסוימת.

יחד עם זאת, חשוב לציין שתעודת הסל PICK לא כוללת חברות זהב וכסף. משמעות הדבר היא שאנו מקבלים חשיפה בעיקר למתכות תעשייתיות, ולא למתכות יקרות. בנוסף לכך, הקרן נשלטת על ידי קבוצה קטנה של יצרניות גדולות ומתכות ישנות יותר, מה שיכול לדלל את החשיפה לתחומים המניעים צמיחה עתידית.

מעבר לזהב ונחושת יש מתכות נוספות שזוכות לתשומת לב של המשקיעים בסייקל הנוכחי כדאי לעקוב אחריהן בזהירות. למשל, יש ביקוש לכסף גם כתוצאה מביקוש תעשייתי וגם כאמצעי לשמירת ערך. האלומיניום חשוב לחשמול ולתעשייה קלה, אבל הייצור שלו גדוש אנרגיה, ולכן הוא מושפע מאוד ממחירי חשמל. ניקל ופלטינה חשובים לטכנולוגיות נקיות וסוללות, אך יש לזכור שההיצע שלהם תנודתי מאד.

ומה הלאה?

עולם הכרייה תמיד יהיה תנודתי, והראלי לא יהיה בקו ישר. כלומר, המחירים יעלו, יירדו ויגיבו לכל מיני חדשות וכותרות. אבל יותר ויותר סימנים מצביעים על כך שזה לא רק תיקון זמני. ככל שהבינה המלאכותית מתרחבת מתברר שגם העולם הדיגיטלי תלוי בחומרי גלם פיזיים. מבחינת המשקיע מהשורה, זה לא הופך את תחום הכרייה לחסר סיכון, אבל כן הופך אותו לפחות ספקולטיבי ויותר מובנה, פחות הימור לטווח קצר, ויותר חלק מאיזון מחושב של תיק השקעות.

אין בכתוב כל המלצה לביצוע פעולה כלשהי, כולל רכישה/קנייה/החזקה של ניירות הערך המוזכרים בכתבה וכמו כן, הכותב אינו מחזיק בניירות הערך המוזכרים בכתבה. התוכן אינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות המותאם לנתונים ולצרכים האישיים.

The post הקאמבק של מניות מתכות וכרייה appeared first on ElitePlatforms.

השווקים קופצים מכל פרסום, הפוליטיקה משפיעה יותר ויותר על המחירים של נכסים, והעלייה בזהב מצביעה על כך שמשקיעים מוכנים לשלם כמעט כל מחיר בשביל תחושת ביטחון. אבל אם נודה באמת, להרגיש בטוח לא בהכרח אומר שאתה מוגן באמת. גישה חכמה יותר היא לקחת בחשבון את האפשרות שאי־הוודאות כנראה לא תיעלם בזמן הקרוב, ולחשוב על מבנה תיק השקעות שמסוגל להתמודד איתה לאורך זמן.

על רקע הנ"ל, נציג לפניכם 3 כיווני השקעה רלוונטים לשנת 2026 שיכולות להוות נקודת פתיחה להמשך מחקר עצמאי משלכם. לא מדובר שוב על אותן מניות בינה מלאכותית שכולם מדברים עליהן אלא רעיונות שמטרתן להתמודד עם כמה סוגיות: ריכוזיות בשוק, מחירים גבוהים מדי וציפיות שכבר מגולמות במחירים, תוך ניסיון לשמור על פוטנציאל לצמיחה.

המסר המרכזי שלנו הוא שהסתמכות גבוהה מדי על טכנולוגיה אמריקאית כרוכה במידה של סיכון ולכן שילוב של מניות זולות יותר ושווקים מחוץ לארצות הברית יכול לאזן את התמונה. בנוסף, רבים מעריכים שהשלב הבא של הרווחים מבינה מלאכותית כנראה לא יגיע בהכרח מהחברות הגדולות המוכרות ביותר, אלא דווקא מחברות שנהנות בעקיפין מההשקעות הענקיות בתחום ומתרגמות אותן לרווחים אמיתיים.

נתייחס לשלושה כיוונים מרכזיים:

הראשון, שילוב של יפן עם מניות אמריקאיות

הראשון הוא שילוב של יפן יחד עם מניות אמריקאיות שנחשבות “זולות” יותר, זה מהווה משקל נגדי לדומיננטיות של הטכנולוגיה. העניין הוא שהנכסים ביפן נראים זולים מאוד, גם בגלל המטבע היפני משום שהין מאד חלש וגם בגלל כל מיני שינויים פנימיים ביפן, כגון מדיניות ממשלתית תומכת יותר, רפורמות והשיפור ביחס שמזהים לאחרונה כלפי החברות, בעלי עסקים ובעלי מניות. לצד זה, כידוע, מניות ערך בארצות הברית פחות תלויות בחברות הטכנולוגיה הענקיות והן נוטות להיות עמידות יותר בתקופות של חוסר ודאות וזה כנראה משהו שכדאי לקחת בחשבון.

השני, להישאר מושקעים בארה"ב, אבל עם נטיה לכיוון ערך

הכיוון השני נשאר בתוך השוק האמריקאי, אבל משנה את האיזון. במקום להיצמד למדדים שמרוכזים מאוד בחברות טכנולוגיה גדולות, הרעיון הוא לתת משקל גבוה יותר למניות זולות יחסית ומשקל נמוך יותר למניות צמיחה. ההיגיון כאן הוא לא שבינה מלאכותית נעלמת, אלא שהציפיות ממנה כבר מאוד גבוהות, וכשזה המצב גם תוצאות טובות עלולות לאכזב בעיקר בגלל שבאמת יש ציפיות מאד גבוהות לאור ההשקעות המאסיביות של החברות בבינה מלאכותית. בכל אופן, חלוקה כזו מאפשרת למשקיעים ליהנות אם השוק זז לכיוון סקטורים זולים יותר, וגם נותנת הגנה מסוימת כשיש ירידות.

למשל, קיימות תעודות סל שעוקבות אחרי מניות ערך רחבות בארצות הברית כדוגמת Vanguard Value ETF (טיקר VTV) או דרך מדדים שבהם לכל מניה יש משקל דומה מה שמנטרל את ההשפעה הגדולה של ענקיות הטכנולוגיה. כך עדיין תשקיעו במניות אמריקאיות אך לא תהיו תלויים יתר על המידה במספר קטן של חברות גדולות.

השלישי, לשמור על אופטימיות לגבי בינה מלאכותית, אך במקומות פחות צפויים

הכיוון השלישי דווקא נשאר חיובי לגבי בינה מלאכותית, אבל מחפש אותה במקומות פחות צפויים. במקום לרדוף אחרי החברות הפופולריות שמוכרות שבבים או מודלים, הדגש הוא על חברות שמשתמשות בבינה מלאכותית כדי לייעל את העבודה, לחסוך בעלויות ולשפר רווחיות, גם אם הן לא מככבות בכותרות.

את הגישה הנ"ל אפשר להשלים עם תחום שירותי הבריאות. המגזר הזה הציג ביצועים נמוכים במהלך הייפ הבינה המלאכותית והערכות השווי נשארו יחסית נמוכות. במקביל, החדשנות שם נמשכה, והנתונים מצביעים על כך שפעילות המיזוגים מתחילה להתאושש ובקיצור יש פעילות עסקית ערה. השילוב הזה של תמונה פונדמנטלית טובה יותר עם ציפיות נמוכות, הופך את שירותי הבריאות, ובמיוחד הביוטכנולוגיה, למקור צמיחה רלוונטי שאינו מושפע (עולה או יורד) מסנטימנט הטכנולוגיה.

הרעיון הכללי שעולה מכל זה הוא לא לוותר על צמיחה, אלא לשנות את הדרך שבה נחשפים אליה. כאמור, הגל הראשון של הבינה המלאכותית מתמקד בשבבים, בענקיות ענן ובתשתיות מחשוב. המהלך הזה עבד יפה, אבל היום הוא רגיש ויקר, ויכול להיפגע בקלות אם הציפיות להשקעות ולכסף שנכנס לתחום יתחילו לרדת. השלב הבא נראה הרבה יותר פיזי כלומר, הקמה של מרכזי נתונים, תשתיות חשמל, קירור ובנייה בקנה מידה גדול. ההערכה היא ששם נמצאות ההשפעות העקיפות… אצל חברות שלא מוכרות בינה מלאכותית אלא בונות את העולם שמאפשר לו לפעול.

שילוב של תחום הבריאות, ובמיוחד ביוטכנולוגיה, מוסיף מנוע חדשנות אחר ושונה לגמרי. זו עדיין צמיחה, אבל ממקור אחר. וכשנושא אחד שולט בכל השיח בשווקים (בינה מלאכותית כמובן), פיזור כזה יכול להיות גורם משמעותי בהבדל בין תיק יציב לתיק תנודתי.

אין בכתוב כל המלצה לביצוע פעולה כלשהי, כולל רכישה/קנייה/החזקה של ניירות הערך המוזכרים בכתבה וכמו כן, הכותב אינו מחזיק בניירות הערך המוזכרים בכתבה. התוכן אינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות המותאם לנתונים ולצרכים האישיים.

The post 3 אפיקי השקעה רלוונטיים לשנת 2026 appeared first on ElitePlatforms.

רבים משווים את פריחת הבינה המלאכותית של היום לבועת הדוט-קום של שנות ה-90. ועל פני השטח, ההשוואה הזו הגיונית. כמו האינטרנט אז, גם הבינה המלאכותית מבטיחה לנו שינויים משמעותיים בדרך החיים שלנו. אבל אם מתעמקים קצת יותר, ההבדלים מתחילים להיות חשובים. להלן כמה מהם:

קצב הפריחה

זה אולי לא נראה ככה עכשיו אבל למרות התחושה של התלהבות גדולה סביב הבינה המלאכותית, המגמה הנוכחית פחות קיצונית ממה שהייתה בעידן הדוט-קום. ובנוסף, יש גם כמה מכשולים גדולים וארוכי טווח (בעיקר כמות האנרגיה העצומה הדרושה כדי לבנות את כל זה) שיכולים להאט את התקדמות הבינה המלאכותית בעשור או שניים הקרובים.

מי מניע את הפריחה

היום מי שמובילות את מהפכת הבינה המלאכותית הן חמש ענקיות טכנולוגיה: מיקרוסופט, אמזון, אלפבית, מטא ואורקל. אלו חברות גדולות, מבוססות ורווחיות מאוד. הן שולטות בכוח המחשוב, בנתונים ובערוצי ההפצה שעליהם בינה מלאכותית נשענת, לפחות מחוץ לסין.

אלה לא סטארט-אפים שמפסידים כסף ומחפשים מודל עסקי. זה הבדל גדול לעומת שנות התשעים, אז קמו מאות חברות אינטרנט עם רעיונות לא מגובשים. דוגמה מוכרת היא Kozmo.com, שהבטיחה משלוח חינם של סרטים ואוכל תוך שעה והפסידה כסף בקצב כזה שבסוף פשוט נסגרה. תקופת הדוט־קום הייתה מלאה בחלומות גדולים, אבל ללא היכולת הכלכלית לממש אותם.

הערכות שווי חברות ועומסי חוב

מניות הטכנולוגיה הגדולות של היום נסחרות ביחס מחיר-רווח (P/E) ממוצע של פי 26. במרץ 2000, מדד הנאסד"ק עמד קרוב יותר לפי 70. מניות בודדות היו אפילו גבוהות יותר למשל, AOL נסחרה בסביבות פי 200, וסיסקו פי 135. אמנם ישנן כמה חברות חריגות באופן קצוני גם כיום כגון טסלה שנסחרת במכפילים גבוהים, ואנבידיה נסחרת בסביבות פי 44 מהרווחים שלה. אבל באופן כללי, השוק כיום רחוק מאוד מהרמות המסחררות שראינו אז וגם הרווחיות נראית אחרת. שולי הרווח הנקי המשולבים (רווח של חברה כאחוז מההכנסות שלה) עומדים כעת בממוצע על כ-30%, שזה כמעט כפול ממה שחברות דוט-קום הרוויחו באותה תקופה.

לכן הדאגה כיום היא שיש השקעת יתר. כדי להימנע מליפול מהעניין הזה, חברות הוציאו 200 מיליארד דולר על פרויקטים של מרכזי נתונים וחומרה במחצית הראשונה של 2025 בלבד. לאחר התאמה לאינפלציה, ועל פי הנתונים, זה בערך פי 10 מרמת ההשקעה שנראתה בעידן הדוט-קום.

החדשות הטובות הן שחוץ מחברה יוצאת דופן בולטת אחת (אורקל), החברות הללו יכולות לממן את ההוצאות הללו מתזרימי המזומנים שלהן. העובדה שיש להן מאזנים חזקים אלה והיעדר חוב רחב שומרים סיכוי נמוך מאד לקריסה דרמטית. יחד עם זאת, הדבר מציג פגיעות אחרת: העובדה שכל המערכת האקולוגית תלויה בהחלטות השקעה של קומץ חברות בלבד. זו הסיבה שתרצו לעקוב מקרוב אחר תזרימי המזומנים שלהן, תוכניות ההוצאות ובחירות המימון שלהן.

ריכוזיות בשוק

OpenAI התחייבה להוציא סכום ענק של 1.4 טריליון דולר על מרכזי נתונים ושבבים, סכום שגרם לחלק מהמשקיעים לחשוב מחדש עד כמה הביקוש לבינה מלאכותית באמת עמיד. ואכן כבר עכשיו חלק מהמניות הקשורות לבינה מלאכותית, במיוחד אלה עם מודלים עסקיים לא יציבים, חובות כבדים או עלויות תפעול שממשיכות לעלות ללא תשואה ברורה בפועל הציגו ביצועים נמוכים.

ובכל זאת, קשה להתעלם מהקפיצה בפריון. למשל, מנוע החיפוש מבוסס הבינה המלאכותית של אמזון כבר מצליח להפוך כ־42% מהגולשים לקונים בפועל שזה הרבה מעל המקובל בענף, שבו הנתון בדרך כלל עומד על אחוזים בודדים.

במקביל, חברות כמו Shopify (טיקר: SHOP) ו- Lemonade (טיקר: LMND)  מצליחות לצמוח במהירות בלי להגדיל משמעותית את מספר העובדים. הבינה המלאכותית מאפשרת להן לעשות יותר עם פחות אנשים. ובכלל, קצב האימוץ של בינה מלאכותית הוא יוצא דופן. בתוך שלוש שנים בלבד  ChatGPT של OpenAI הגיע לכ־800 מיליון משתמשים שבועיים. לשם השוואה, לאינטרנט עצמו לקח כ־13 שנה להגיע להיקף דומה.

אז מי המובילות ומי המפסידות?

נכון לעכשיו, החברות שנהנות הכי הרבה הן אלה שמספקות את מה שמרכזי הנתונים צריכים כדי לעבוד: חשמל, קירור, אחסון נתונים ובניית תשתיות לבינה מלאכותית. מאז מאי 2023, לפחות 30 מתוך 100 העליות הגדולות ביותר בדירוגי שווי הגיעו מחברות מהתחומים האלה.

ההתלהבות הזו גם הקפיצה את התמחור שלהן. בממוצע, יחס המחיר למכירות שלהן עלה בכ־130 אחוז, לעומת עלייה של כ־18 אחוז בלבד בשאר השוק. לדוגמה, חברות אחסון כמו Western Digital  (טיקר: WDC) ו- Seagate (טיקר: STX) נסחרות היום ברמות גבוהות מאד.

דרך נוחה להבין את עולם הבינה המלאכותית היא לחשוב עליו כשכבות. יש את שכבת המחשוב והמעבדים, יש שכבת הנתונים, יש תשתיות כמו ענן ורשתות, ויש את שכבת היישומים שזה האפליקציות והשירותים שהמשתמשים רואים בפועל. משקיעים גדולים מפזרים את ההשקעה שלהם בין כל השכבות האלה, מחברות תשתית וענן ועד אפליקציות ופתרונות תוכנה.

אבל כאן נכנסת האזהרה. מי שסוחר במניות צריך הרבה סבלנות, וגם לא מעט מזל. ההיסטוריה מראה שלא פעם החברות שנראות כמו מובילות בתחילת מהפכה טכנולוגית…הן אלה שבסוף איבדו גובה. היסטורית, זה קרה בעבר עם הרכבות, עם תעשיית הרכב וגם עם האינטרנט.

לכן חשוב לשים לב לסימני אזהרה כמו חובות שתופחים מהר מדי, או גל גדול מדי של הנפקות חדשות.  בסופן של דבר, בכל מהפכת חדשנות גדולה קורה אותו דבר: חלק מהחברות מצליחות בענק, חלק מאכזבות, וחלק פשוט נעלמות. תנודתיות היא חלק בלתי נפרד מהסיפור.

אין בכתוב כל המלצה לביצוע פעולה כלשהי, כולל רכישה/קנייה/החזקה של ניירות הערך המוזכרים בכתבה וכמו כן, הכותב אינו מחזיק בניירות הערך המוזכרים בכתבה. התוכן אינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות המותאם לנתונים ולצרכים האישיים.

The post ההבדלים בין פריחת הבינה המלאכותית לבועת הדוט-קום appeared first on ElitePlatforms.

אפשר לזהות בקלות את החברות הראשונות שמרוויחות מהמהפכה של הבינה המלאכותית: מניות כמו אנבידיה ו-AMD  זינקו, כשחברות רבות מיהרו (ועדיין) לרכוש שבבים ותשתיות. זה אולי מניב רווחים אבל גם עמוס מאד, כי כולם מסתכלים על אותם טיקרים ורודפים אחרי אותה עסקה.

אבל בטווח הארוך יותר, בדרך כלל הרווחים הגדולים באמת לא מגיעים רק מהכוכבות הברורות. אלא מהחברות שמאמצות טכנולוגיה חדשה בגישה חכמה כלומר, אלה שמשתמשות בכלים המתקדמים כדי לעבוד מהר יותר, בזול יותר, וחכם יותר. כשזה נוגע לבינה מלאכותית הכוונה היא לא רק ליצרניות השבבים אלא בעיקר לאלו שממציאות מחדש את תהליכי העבודה שלהן. שם בדרך כלל נמצאים הרווחים היציבים והחזקים ביותר.

לא מדובר רק בהחלפת עובדים בטכנולוגיה, אלא בבניה מחדש של תהליכי העבודה. החברות המובילות תהיינה ככל הנראה אלה שתארגנה מחדש תהליכים, תבטלנה שלבים מיותרים ותהפוכנה כל מיני תפקידים איטיים וכאלה שעולים הרבה כסף למהירות ואוטומטיות יותר. למשל, חברות ביטוח שמאשרות תביעות בתוך דקות במקום שבועות כלומר, זה לא רק חיסכון בעלויות אלא שדרוג מלא של המודל העסקי.

חשוב לשים לב לחברות שבונות מחדש את המערך התפעולי שלהן בהתאם למה שהבינה המלאכותית מאפשרת. זה קשה יותר לזיהוי, אבל כשמאתרים את זה, מדובר ביתרון מבני אמיתי, לא רק שיפור זמני ביעילות.

היכן יכולות להיות ההזדמנויות החכמות?

כאמור, במגזרים שמשתמשים בבינה מלאכותית ולא רק בונים אותה. חלק מההזדמנויות ההשקעה בעלות הפוטנציאל לא בהכרח יהיו מניות טכנולוגיה קלאסיות. אלא חברות שמיישמות את הבינה המלאכותית באופן שקט ומתודי כדי לחזק יתרונות תחרותיים קיימים ולהגדיל רווחיות.

כדי לזהות אותן, אפשר להתמקד במגזרים שבהם האוטומציה משפרת את הפרודוקטיביות ושהחיסכון עשוי להתבטא ברווחי החברה. להלן כמה כיוונים שאיתם אפשר להתחיל:

תחום הקמעונאות והלוגיסטיקה:

וולמארט (טיקר: WMT), משתמשת ברובוטיקה מבוססת בינה מלאכותית כדי לשדרג את רשת ההפצה שלה, ולהכפיל את קצב העבודה תוך הפחתה של חצי מכוח אדם באתרים המרכזיים שלה.

גם המתחרה שלה, טרגט (טיקר: TGT) מצמצמת חוסרים במלאי ומשפרת את הניהול הלוגיסטי שלה. אגב, שתיהן משתמשות בטכנולוגיה שלSymbotic  שזו חברה ציבורית כיום שמספקת להן מערכות אוטומציה.

תחום הבריאות היא עוד תחום רלוונטי:
UnitedHealth (טיקר: UNH) מיישמת בינה מלאכותית לזיהוי הונאות וייעול עיבוד תביעות ביטוח, מה שהופך את החיסכון בחלק התפעולי לרווח ישיר לבעלי המניות.

בתחום התוכנה:
חברות כמו Intuit, HubSpot  ו-Atlassian משתמשות בבינה מלאכותית  לאוטומציה של שירות לקוחות, הפקת מסמכים ותמיכה טכנית , מה שמקטין את עלויות התפעול באופן משמעותי.

המשותף לכל החברות האלו הוא שכולן משתמשות ב-AI כדי להפחית עלויו,  לייעל תהליכים, להשקיע חזרה ולשפר את שולי הרווח. שם נמצא הערך הגבוה ושם נמצא גם פוטנציאל הצמיחה ארוך הטווח.

מה זה אומר לך כמשקיע?

לרוץ אחרי מניות הדור הראשון של בינה מלאכותית (כמו אנבידיה) מייצר לעיתים תשואות מהירות אך לרוב מדובר בשלב מוקדם וחולף. ההון האמיתי נבנה בדור השני והשלישי, כשהטכנולוגיה מחלחלת לעסקים קיימים ומשפרת את המצב הכלכלי שלהם לאורך זמן. זה דורש נקודת מבט שונה כלומר, פחות על מי בונה את הטכנולוגיה ויותר על מי מיישם אותה מבחינה אסטרטגית לאורך זמן.

כדי לזהות את המובילות אין מקום לעצלנות…צריך לצלול לעומק: לקרוא דו"חות רבעוניים, להקשיב לשיחות אנליסטים, ולחפש שיפורים בתהליכי העבודה, שינויי מבנה עלויות, ואסטרטגיות השקעה חדשות. כי השקעה חכמה בתחום הבינה המלאכותית היא לא רק עניין של תזמון אלא גם של דיוק. וזה לא מספיק רק לזהות את ההייפ, אלא למצוא את החברות שבסופו של דבר מתרגמות את הבינה המלאכותית ליתרון אמיתי ולערך לבעלי המניות.

אין בכתוב כל המלצה לביצוע פעולה כלשהי, כולל רכישה/קנייה/החזקה של ניירות הערך המוזכרים בכתבה וכמו כן, הכותב אינו מחזיק בניירות הערך המוזכרים בכתבה. התוכן אינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות המותאם לנתונים ולצרכים האישיים.

The post דור ה-AI הבא וההזדמנויות ב2026 appeared first on ElitePlatforms.

TJX Companies (טיקר: TJX) היא רשת קמעונאית מהשורה הראשונה שיכולה לשמש גידור מפתיע מול בועת הבינה המלאכותית. בזמן שכמעט כל קמעונאי שני מדבר היום על אלגוריתמים חכמים ומשלוח מהיר, TJX עושה משהו הרבה יותר פשוט: מוכרת מציאות. ונראה שהיא יודעת לעשות זאת גם כשהכלכלה במצב טוב וגם כשהיא פחות.

מי היא TJX?

TJX היא קמעונאית עולמית עם יותר מ-5000 חנויות בעשר מדינות, והיא מוכרת כמעט הכול: בגדים, ריהוט לבית, ציוד חוץ ומה לא. הרעיון פשוט עד כדי כך שהוא כמעט נראה טריוויאלי: החברה קונה עודפים מחברות מותגים ויצרניות במחירים נמוכים מאוד, ומוכרת אותם ללקוחות בהנחות של עשרים עד שישים אחוזים לעומת חנויות רגילות ואתרי אונליין. ועפ"י הנתונים, הלקוחות מגיעים מכל שכבות האוכלוסייה, אבל כולם חולקים תכונה אחת חשובה: הם אוהבים להרגיש שתפסו מציאה, ועדיף כזו שאף אחד אחר עוד לא שם לב אליה.

הלב של החוויה הוא “ציד של מציאות” בחנות. כלומר, הכל דינמי, המדפים משתנים כל הזמן, אין הבטחה שמה שראית היום יהיה שם מחר, וזה בדיוק מה שגורם לאנשים להיכנס שוב ושוב, ולקנות עכשיו ולא “אחר כך”. בניגוד לרשתות אחרות, TJX לא מתבססת על קופונים, מבצעים מתוזמנים או טריקים שיווקיים. היא פשוט מוכרת סחורה טובה במחיר מפתה, ועושה את זה כל יום. המלאי מתחדש כמה פעמים בשבוע, וזה יוצר תחושת דחיפות אצל הצרכן, כזו שאומרת: אם לא תיקח עכשיו, מישהו אחר כבר ייקח.

הגישה הזו כנראה גם מסבירה למה TJX לא ממש מתרגשת מהעולם הדיגיטלי. המכירות באינטרנט מהוות פחות מ-2% מההכנסות שלה. וזה לא כישלון, זה מתוך בחירה. חוויית הלקוח עובדת הרבה יותר טוב פיזית, בין הקולבים והמדפים. ולמען האמת, כל מי שמכיר מעט את עולם הקניות המקוונות, יודע שקשה לשחזר באינטרנט חנות שבה שום דבר לא קבוע… במובן הזה, העובדה שהחברה כמעט לא אונליין היא דווקא יתרון.

התקופה האחרונה פועלת לטובת המודל העסקי של ל TJX . יש חוסר יציבות בביקושים ובעיות בשרשראות אספקה לצד מה שמשאיר הרבה מותגים עם עודפי סחורה. וזה השלב שהיא נכנסת לפעולה….לחברה יש כ-4.5 מילארד דולר, והיא יודעת לנצל מצבים כאלה היטב. אז בזמן שקמעונאים אחרים נמצאים בלחץ, היא פשוט קונה בזול.

הענף שבו החברה פועלת, קמעונאות במחירים זולים, הוא אחד המובילים הגדולים של השנים האחרונות. יותר ויותר צרכנים מחפשים ערך, והרשתות האלה לוקחות נתח שוק מחנויות כלבו מסורתיות. ל  TJX יש יתרון גודל ברור: אלפי חנויות, פעילות גלובלית וכ-1300 אנשי רכש שעובדים מול יותר מעשרים אלף ספקים ביותר ממאה מדינות. זה מאפשר לה להשיג עסקאות טובות יותר ולשמור על חנויות מלאות גם כשלאחרים קשה.

ההצלחה העסקית באה לידי ביטוי גם בשוק ההון. בשנת 2025 המניה עלתה בכ-27% יותר ממדד S&P 500 ויותר מרוב המתחרות שלה. הצמיחה הגיעה משיפור אמיתי בעסק, כולל עלייה במכירות בחנויות קיימות, בעיקר בזכות יותר לקוחות שנכנסו לחנויות. וזה סימן טוב: אנשים בוחרים לבזבז את הכסף שלהם דווקא שם.

עד כמה TJX יציבה?

TJX היא לא חברת טכנולוגיה נוצצת, אבל יש לה צמיחה יציבה. מאז סוף שנות ה-80 ועד היום, ההכנסות שלה ירדו רק פעמיים: באמצע שנות התשעים ובשנת הקורונה. לאורך זמן, ההכנסות צמחו בקצב ממוצע דו־ספרתי. במבט קדימה, התחזיות מדברות על המשך צמיחה מתונה בהכנסות ועל צמיחה מהירה יותר ברווח למניה. זה נתמך בהתרחבות החנויות, בשיפוץ והעברת חנויות למיקומים טובים יותר, בגידול מתמשך במכירות בחנויות קיימות, וגם בשילוב זהיר של מסחר מקוון כתוספת ולא כתחליף.

החברה גם יודעת לשמור על רווחיות גבוהה יחסית לענף, עם שיעורי רווח נקי נאים ותשואה גבוהה על ההון. המאזן שלה שמרני, עם חוב מתון וקופת מזומנים יפה. היא מחלקת דיבידנד כבר עשרות שנים ורוכשת מניות של עצמה כמעט בכל שנה. במילים אחרות, זו לא חברה שעושה רעש, אלא אחת שעובדת בשקט ומחזירה כסף לבעלי המניות.

כמו תמיד, יש סיכונים

מבחינת תמחור, המניה לא זולה. היא נסחרת במכפיל רווח גבוה יחסית לעבר שלה, אך זה דומה למתחרות שלה. נראה שהמשקיעים מוכנים לשלם פרמיה על יציבות, במיוחד בעולם מלא חוסר ודאות. ועדיין ראוי  לציין שאם הצמיחה שלה תאט, התמחור הגבוה הזה עלול ללחוץ על המניה.

יש סיכונים נוספים. מיתון עמוק יכול לפגוע בצריכה, התחרות בענף לא נעלמת, ואם בעתיד יהיה פחות עודף מלאי בשוק, יהיה לחברה קשה יותר לקנות בזול. בנוסף, כשמניה יקרה יחסית, כל אכזבה קטנה יכולה לפגוע בחברה.

ועדיין, יש לומר ש- TJX בולטת כאחת החברות האיכותיות בענף הקמעונאות. היא מניית האנטי-טכנולוגיה האולטימטיבית: בזמן שאחרים משקיעים הון בבינה מלאכותית, רובוטים ומשלוחים אולטרה-מהירים, היא נשארת עם צוותי רכש חכמים, מנהלי חנויות טובים ולקוחות שנהנים לחפש מציאות. אם בועת הבינה המלאכותית תתפוצץ יום אחד, יש סיכוי טוב ש- TJX  תמשיך למכור בגדים, נרות וכריות, כאילו כלום לא קרה. לפעמים, בעולם שמאוהב בטכנולוגיה, דווקא הפשטות היא הפיצ’ר הכי מתקדם.

אין בכתוב כל המלצה לביצוע פעולה כלשהי, כולל רכישה/קנייה/החזקה של ניירות הערך המוזכרים בכתבה וכמו כן, הכותב אינו מחזיק בניירות הערך המוזכרים בכתבה. התוכן אינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות המותאם לנתונים ולצרכים האישיים.

The post מניית TJX: מניית אנטי-טכנולוגיה בעולם שכולו סביב AI appeared first on ElitePlatforms.