הנפקת Arm היא אירוע ענק, וכדאי לעקוב מקרוב איך הדברים מתפתחים לפני קבלת החלטה אם להיות מעורבים.

בר זמן מה מאז שראינו התלהבות כלשהי לגבי הנפקה ראשונית לציבור. שוק ההנפקות בשנה וחצי האחרונות היה חלש בלשון המעטה, לכן לא מפתיע שהיציאה הציבורית של חברת השבבים,  Arm, אחת מחברות המוליכים למחצה הכי חמות בסביבה – גורמת להרבה רעש בעולם ההשקעות.

יש הרבה דברים שצריך לקחת בחשבון לפני השקעה בכלל והשקעה בהנפקה בפרט, אז בואו נצלול לפרטים הקטנים כולל כמה יתרונות וחסרונות לפני שנקפוץ אל תוך העיסקה.

הפרטים הקטנים של ההנפקה

הבעלים של Arm, חברת התקשורת היפנית סופטבנק ((SoftBank מתכננים את ההנפקה הזו כבר זמן רב. הם המתינו לרגע הנכון בשווקים וכנראה שהם חושבים שהרגע הזה הגיע. Arm הצהירו שהם מכוונים להערכת שווי של בין 50 ל-55 מיליארד דולר בהנפקה הראשונית שלהם ואמרו בהגשה רגולטורית שהם מציעים 95.5 מיליון מניות בטווח מחירים של 47 עד 51 דולר למניה.

אם  כן, כל העיניים עוברות כרגע ליום המסחר הראשון כדי לראות אם המניות יזנקו או יצנחו. ובשלב זה, משקיעים קמעונאיים יכולים להחליט אם הם רוצים לקחת חלק בהנפקה או לא. חלק מהסיבה לכך שההנפקה של Arm מושכת המון תשומת לב היא כאמור העובדה שהשוק לרישומים חדשים היה יבש כמו מדבר סהרה. כל מה שצריך לעשות כדי להבין עד כמה שוק ההנפקות היה מת, זה לתת מבט מהיר על הגרף הבא המציג את מידת ההנפקות בארה"ב בשנים האחרונות. ההנפקה של Arm יכולה להאפיל על כל רישום מאז סוף 2021.

אז סופטבנק, כנראה מנסה לנצל את בצורת ההנפקות. וכאמור, היא גם מקווה שהתזמון שלה בשווקים מתאים יותר מלפני מספר חודשים, זאת למרות שאי הוודאות עדיין כאן. בנוסף, כולם יודעים  שתחום המוליכים למחצה נמצאים במרכז כל מה שחשוב בבורסה בימים אלה והכוונה היא לבינה מלאכותית… ואנבידיה שרואים בכל פינה. כך שכנראה רבים ירצו לתפוס מקום בשורה הראשונה.

אז בואו נראה מי זו Arm – כי זו לא חברת מוליכים למחצה רגילה

ובכן, זו ללא ספק החברה החשובה ביותר בכל המערכת האקולוגית של מוליכים למחצה. הלב הפועם (ליתר דיוק, המוח) של כל המכשירים האלקטרוניים שנקרא יחידת עיבוד מרכזית (CPU).  אלה שבבים שנמצאים בסמארטפונים, מחשבים ניידים, מחשבי שרת חזקים, ובעצם כל דבר אלקטרוני.

Arm זרוע לא מייצרת שבבים בעצמה. החברה יוצרת את העיצובים הכוללים, כולל רכיבים ושפת תכנות שחברות אחרות משתמשות בהן לבניית שבבים. לדוגמא, אינטל, טקסס אינסטרומנטס או TSMC . כך ש- Arm בעצם עוסקת בפיתוח הארכיטקטורה או העיצובים הבסיסיים של שבבים, ונותנת רישוי לחברות מוליכים למחצה אחרות שלוקחות את השרטוטים ומוסיפות את הגימור שלהן. תוכלו לחשוב על Arm כעל ערכת ההוראות לשבבים. חברות אחרות לוקחות את ההוראות האלה ומוסיפות התאמות אישיות.  חלק עושות זאת בעצמן (כמו במקרה של אינטל או טקסס אינסטרומנטס), וחלק עושות זאת בעזרת חברת ,TSMC כמו במקרה של אנבידיה או קוואלקום.

מכיוון ש- Arm עושה זאת כבר זמן רב, ויש לה קנה מידה ומומחיות ללא תחרות, היא יכולה ליצור מדריך הוראות בהרבה יותר זול ממה שיעלה לחברות לעשות זאת בעצמן. המשמעות היא שיותר מ-260 חברות מוליכים למחצה שולחות מוצרים המבוססים על הטכנולוגיה של Arm  ומשלמות דמי רישיון נמוכים עבור השרטוטים. Arm מעריכה שיותר מ-70% מאוכלוסיית העולם משתמשת במוצרים המבוססים על העיצובים שלה, שנמצאים גם ב-99% מהסמארטפונים בעולם.

אז הבנו כבר ש Arm נמצאת בכל מקום, אבל בנוסף שימו לב, דמי הרישוי האלה הסתכמו בהכנסות של 2.7 מיליארד דולר בודדים לשנת הכספים האחרונה שלה (שהסתיימה במרץ 2023).  אם משווים זאת ל- 50 מיליארד דולר של אינטל, 18 מיליארד דולר של טקסס אינסטרומנטס או 23 מיליארד דולר של AMD, ההכנסות של Arm נמוכים באופן מפתיע, אז צריך לשים לב לכך, כי זו אולי יכולה להיות הזדמנות.

מה הסיפור של Arm?

החברה לא תמיד הייתה בבעלות SoftBank. החברה רכשה את Arm ב-2016, ולפני כן היא נרשמה במשותף בבורסת לונדון ובנאסד"ק.  ההיסטוריה של החברה מתחילה ב-1990, אז היא נוסדה כמיזם משותף בין Acorn Computers, אפל וטכנולוגיות VSLI (שהפכו מאוחר יותר ל-NXP Semiconductors). Arm הפכה לחברה ציבורית ב-1998, בערך באמצע תנופת הדוט-קום, והמשיכה להניב עושר עצום לבעלי המניות המאושרים שלה.

האם כדאי להשקיע ברישום החדש?

אולי כן ואולי לא. מה שבטוח זה שיש כמה טיטאניות ששוריות לגביה, כי לפי פרטי הגשת ה-F-1 של החברה, חברות טכנולוגיה רבות סימנו שהן מוכנות לרכוש עד 735 מיליון דולר במניות Arm כחלק מההנפקה. זה כשלעצמו מהווה איתות של אמון ויכול לדרבן משקיעים אחרים לקפוץ פנימה. בין החברות הללו נמצאות מובילות כמו אפל, AMD, גוגל, אנבידיה וסמסונג. אך יחד עם זאת, אנו לא נוהגים להמליץ על כניסה לעיסקאות ספציפיות. אך נוכל לשתף אתכם ביתרונות ובחסרונות כפי שאנו רואים אותם.

4 יתרונות של ההנפקה:

1) לא משנה שהשרטוטים של Arm לא משמשים כרגע לייצור יחידות העיבוד הגרפיות של אנבידיה שנמצאות בחזית ובמרכז הבינה המלאכותית, כי הביקוש לשבבים מכל הצורות והגדלים אמור להתפוצץ אם בינה מלאכותית ממוחשבת באמת תיכנס לחיי היומיום שלנו. היופי בהשקעה ב-Arm הוא שזה אומר שאתה לא צריך לבחור יצרן שבבים מנצח. העיצובים של החברה נמכרים ליותר מ-260 חברות מוליכים למחצה. אז למעשה השקעה ב-Arm  הופכת להיות השקעה רחבה על ביקוש מוליכים למחצה.

2) המודל העסקי של תשלומי התמלוגים של Arm הוא מודל חכם. התשלום חוזר על עצמו וזו הכנסה מבטיחה יותר מאשר להסתמך על הצלחה של טכנולוגיה חדשה כלשהי, זה משהו שהופך את החברה לבעלת ערך.

3) זוכרים שדיברנו על כך ש-Arm לוקחת חלק זעיר מעלות הייצור הכוללת של השבב כתשלום רישיון? ובכן, אם Arm חיונית לתעשייה כמו שהיא אומרת, אמור להיות לה אופק ארוך להעלאת מחירים. כי דיי ברור שההכנסות של 2.7 מיליארד דולר הן די נמוכות, יחסית לחשיבות החברה.

4) בהתחשב בכך שעסקי רישיונות הם בדרך כלל רווחיים, אפשר להעריך שיש לחברה עוד מקום להגדיל את שולי הרווח שלה באופן משמעותי.

2 חסרונות של ההנפקה:

1) Arm לא נמצאת במרכז מהפכת הבינה המלאכותית, ובעידן הזה, זה מעט בעייתי. אחרי הכל, משקיעים פשוט יכולים לקנות עוד מניות Nvidia.

2) מי שקובע את המחירים של Arm התקשו להחליט על הערך. כשסופטבנק אמרה בפעם הראשונה שהיא עומדת לרשום חלק ממניות Arm, לפי השמועה, הערכת השווי הייתה בסביבות 60 מיליארד דולר. ואז היא התגמשה וזה ירד לבין 50 ל-55 מיליארד דולר, ועכשיו זה עומד על 48 ל-52 מיליארד דולר. זה מעין דגל אדום. כי כפי שכולם יודעים היטב כשמורידים מחירים זה אומר שאין מספיק ביקוש.

לסיום, על רקע היתרונות והחסרונות הנ"ל, מי שמעריך שכל הביקוש למוליכים למחצה עומד להתפוצץ וש-Arm, למעשה, נמצאת במקום טוב לקצור כמה פרסים של בינה מלאכותית, אז זו עשויה להיות הזדמנות אטרקטיבית, למרות שמחיר ההנפקה שלה דיי יקר. סביר להניח שמחיר המניה יהיה תנודתי, וכדי להבין איך קהילת ההשקעות הרחבה יותר מרגישה לגבי סיכויי החברה, נעקוב אחר מחיר המניה בימים שלאחר ההנפקה. זה יתן לנו מושג כלשהו.

ובאופן אישי, אמנם אנחנו במדבר יבש של הנפקות כבר תקופה לא קצרה וחובבי ההנפקות צמאים למניות חדשות. אך אולי בכל זאת כדאי לתת לאבק מההנפקה לשקוע, לפני שנקפוץ פנימה לבצע טרייד פזיז.

אין בכתוב כל המלצה לביצוע פעולה כלשהי, כולל רכישה/קנייה/החזקה של ניירות ערך כלשהם על בסיס ההערכות המוצגת בכתבה. ככלל, חובה על הקורא לעשות מחקר מעמיק בהתייחס לכל רעיון השקעה שהוא.

כדי להבין יותר את הנפקת חברת השבבים והמוליכים למחצה ARM שווה לכם גם לקחת קורס בתחום ולפתוח חשבון מסחר בברוקר טריידסטיישן.

אין בכתוב כל המלצה לביצוע פעולה כלשהי, כולל רכישה/קנייה/החזקה של מניות המופיעות בכתבה. ככלל, חובה על הקורא לנקוט בגישה ביקורתית ולעשות מחקר מעמיק בהתייחס לכל רעיון השקעה שהוא.

הצטרף אלינו היום ותהנה מערכת המסחר בבורסה הטובה בעולם עם עמלות המסחר האטרקטיביות בישראל.

0 – דמי ניהול.
0 – דמי החזקה.
0 – דמי טיפול בדיבידנד.

רק 1 סנט למניה, מינימום $1 לעסקה.

גילוי נאות: מאמר זה מיועד למטרות חינוכיות בלבד. אף אחת מהדוגמאות לא צריכה להיחשב כהמלצות מסחר.

עם אינפלציה בארצות הברית חמה מהרמה האידיאלית והסיכוי למיתון רק כי צריך לעמוד ביעד של 2%  יתכן והפד צריך לחשוב מחדש על יעד האינפלציה המקובל שעומד על 2%.

באזז שיש לאחרונה סביב יעד אינפלציה בארצות הברית של 2% הולך וגדל וזה אומר שהפדרל ריזרב יכול לשקול מחדש את יעד האינפלציה הטוב והישן של 2%. אז יצאנו לבדוק מה המשמעות של יעד אינפלציה גבוה יותר..

למה כולם אובססיביים לגבי ה- 2% בכלל?

הרי זה לא תמיד היה ככה. אמנם בנקים מרכזיים תמיד ניסו לשמור על אינפלציה ארצות הברית נמוכה ואיטית במשך עשרות שנים, אבל רק בסוף שנות ה-80 התחילו לחשוב בפועל על יציבות מחירים במונחים של אחוזים כלומר, 2%. וגם אז, מתברר שזה היה רק בגלל הערה כלשהי של קובע מדיניות בניו זילנד, מדינה שבאותה תקופה נאבקה עם אינפלציה חמה.

הפד אימץ באופן לא רשמי את יעד ה-2% מתישהו בשנות ה-90 והכתיר אותו רשמית כ"יעד" ב-2012. וזה לא רק הפד: בבנקים מרכזיים בגוש האירו, בריטניה, קנדה, יפן ושוודיה זה בדיוק אותו הדבר. זה נחשב למעין רמת אינפלציה רצויה: לא כל כך לוהטת שהיא פוגעת בתקציבי משק הבית וברווחים של חברות ובעלי עסקים, ולא כל כך קרה שמעכבת את הצמיחה ופוגעת בהשקעות.

זה נשמע טוב על הנייר, אבל הנה הבעיה: 2% זה לא מספר אלוהי שנמסר מאלוהות כלכלית. זה מספר שנגזר יותר מתחושת בטן יותר מאשר מתמטיקה ברורה. ואין ראיה אמיתית שאומרת ש-2% עדיפים על 3% או אפילו 1.5%. זה פשוט נראה נכון לצורך שמירה על יציבות הכלכלה.

אז האם הפד צריך לשקול יעד אינפלציה בארצות הברית גבוה יותר?

יש דיון גדול על זה כרגע, ויש כמה טיעונים חזקים בעד העלאת היעד, למשל ל- 3% ומעלה:

זה ייתן לחברות יותר גמישות בכל הקשור לשכר, ותעודד אותן להשקיע יותר

האינפלציה בארצות הברית הפכה מזומן לתפוח אדמה לוהט: ככל שהכסף מאבד מערכו מהר יותר, כך אתה רוצה לבזבז אותו מהר יותר. אז במקום שחברות ישמו את הכסף שלהן בנכסים עם תשואה נמוכה, חברות יעדיפו להשקיע בשדרוגים טכנולוגיים, מחקר ופיתוח, או מקומות אחרים שמבטיחים רווחים טובים יותר לטווח ארוך.

אולי אין הבדל גדול בין אינפלציה בארצות הברית של 2%, ובין נגיד, 3%

אז כולם נצמדים על יעד אינפלציה ארצות הברית של 2% כאילו זה סוג של כלל זהב. אבל בואו נהיה ברורים: מחקרים מראים שאנשים בקושי מושפעים מרמת האינפלציה עד שהיא מגיעה ל-4%. לגבי תרחישים שליליים של אינפלציה חד ספרתית נמוכה, ובכן, הנתונים לא ממש מגבים זאת. מחקרים מעטים אפילו טרחו לחקור את העלויות האמיתיות של, למשל, 3% אינפלציה, לעומת 2%. במילים אחרות, כולנו מורגלים לראות דגל אדום באינפלציה מעל 2%, אך המציאות עשויה להיות הרבה פחות דרמטית.

הנוף הכלכלי משתנה

על רקע פוטנציאל לצמיחה איטית יותר, אינפלציה גבוהה יותר וחוב ממשלתי מתגבר באופק במהלך עשר השנים הבאות, יעד אינפלציה גבוה יותר יכול להיות בדיוק מה שצריך. לא רק שהעלאת יעד האינפלציה בארצות הברית יכולה לתדלק צמיחה כלכלית חזקה יותר, אלא גם להקל על נטל החוב הקיים. כי הרי האינפלציה שוחקת את הערך של הכסף, אז על ידי שאיפה לשיעור אינפלציה גבוה יותר, כל מי שנמצא בחובות, החל מארצות הברית ועד אנשים בודדים, כולם יכולים להחזיר הלוואות בדולרים "זולים" יותר. זוהי בעצם דרך עדינה לממשלה להפחית את החוב שלה מבלי להזדקק לצעדים פחות נחמדים כמו העלאת מסים.

אז למה לא להעלות את יעד האינפלציה בראצות הברית?

אם העלאת יעד האינפלציה הייתה צעד בטוח, כנראה שהפד כבר היה עושה זאת. אבל זה מורכב יותר, ויש כמה סיבות גם נגד מהלך כזה.

יש סיכון שהפד יאבד את אמינותו

אם הפד יזיז את היעד גבוה יותר בזמן שהוא למעשה מתקשה להוריד את אינפלציה ארצות הברית ליעד, זה עשוי להשאיר רושם שהוא פשוט מקל על עצמו להגיע למטרה – וזו עלולה להיות פגיעה גדולה באמינות שלו. היעד הזה של 2% הוא מעין כוכב הצפון של הציפיות הכלכליות, וכל שינוי עלול לגרום לכאוס. זו הסיבה שבן ברננקי, אחד מראשי הפד לשעבר, הציב את היעד הזה של 2% בכתב מלכתחילה בינואר 2012. החשש שלו היה שאם הפד ייראה אגרסיבי מדי בשינוי היעד שלו, אנשים עשויים לחשוב שזה מגיע משיקולים פוליטיים או שיש תוכנית כלשהי לייצר רווחים מהחוב וכדומה כלומר, האמינות של הפד מאד שברירית גם ככה ולכן הצעד הזה הוא בבחינת סיכון עצום.

הציפיות לאינפלציה בארצות הברית של 2% מהוות עוגן

התעסקות עם יעד האינפלציה בארצות הברית היא לא רק לשנות את המספר. היעד הזה משמש עוגן לכולם, החל מצרכנים ועד למשקיעים. הטענה היא שאם ירימו אותו, אפילו קצת, זה עלול לעורר המון חוסר ודאות. למשל, עובדים יכולים לדרוש שכר גבוה יותר ובעלי עסקים עלולים להעלות מחירים. בנוסף, אחת הטענות היא שההשפעה על השווקים הפיננסיים והחוזים העתידיים עשויה להיות גדולה אפילו עוד יותר: לווים עשויים לדרוש ריבית גבוהה הרבה יותר כדי לפצות על הסיכון הזה, להגביר את הגירעונות הממשלתיים ולהפחית את ההשקעות הפרטיות. בקיצור, יעד אינפלציה גבוה יותר כרוך בסיכון לאי יציבות פיננסית.

לסיום, הוויכוח על סוגיית יעד האינפלציה עשוי להימשך בתקופה זו, אך לא סביר שהפדרל ריזרב יתרגש מזה יותר מידי כי ראשית, הוא לא צפוי לסכן את אמון הציבור שהרוויח קשה. בנוסף, הוא חייב לעמוד ביעד הנוכחי של 2% בעקביות לפני שמישהו יחשוב שהסיבה האמיתית להזזת היעד היא חוסר היכולת שלו להצליח במשימה שלו.

אין בכתוב כל המלצה לביצוע פעולה כלשהי, כולל רכישה/קנייה/החזקה של ניירות ערך כלשהם על בסיס ההערכות המוצגת בכתבה. ככלל, חובה על הקורא לעשות מחקר מעמיק בהתייחס לכל רעיון השקעה שהוא.

כדי להבין יותר את האינפלציה בארצות הברית או על אינפלציה ארצות הברית שווה לכם גם לקחת קורס בתחום ולפתוח חשבון מסחר בברוקר טריידסטיישן.

אין בכתוב כל המלצה לביצוע פעולה כלשהי, כולל רכישה/קנייה/החזקה של מניות המופיעות בכתבה. ככלל, חובה על הקורא לנקוט בגישה ביקורתית ולעשות מחקר מעמיק בהתייחס לכל רעיון השקעה שהוא.

הצטרף אלינו היום ותהנה מערכת המסחר בבורסה הטובה בעולם עם עמלות המסחר האטרקטיביות בישראל.

0 – דמי ניהול.
0 – דמי החזקה.
0 – דמי טיפול בדיבידנד.

רק 1 סנט למניה, מינימום $1 לעסקה.

גילוי נאות: מאמר זה מיועד למטרות חינוכיות בלבד. אף אחת מהדוגמאות לא צריכה להיחשב כהמלצות מסחר.

הרבה משקיעים בוול סטריט מתלבטים למה כדאי להתחייב כרגע. ואנחנו לא מדברים על חיי האהבה שלהם אלא סיכון למיתון שעדיין לא נעלם וראלי במניות הטכנולוגיה שעלול להסתיים – דיי מעורר דאגה.

ל רקע המצב הכלכלי הלא יציב, בלומברג ביקשו מארבעה מקצועני וול סטריט מובילים בתחום ההשקעות לספר לנו היכן הם ישקיעו סכום של 100,000 דולר בימים אלה. אחרי הכל, הם עושים זאת במשך שנים על גבי שנים בהצלחה, במניות, חוזים עתידיים, תעודות סל וכו', אז למה שלא ננסה לפחות להבין על מה הם חושבים כרגע ואולי אפילו לבחון כמה דברים בעצמנו?

ראשון משקיעי וול סטריט, השקעה בשווקים מתעוררים (EM)

דן סוזוקי, סגן מנהל ההשקעות הראשי של ריצ'רד ברנשטיין יועצים לא בררן. רחוק מזה… הוא חושב שיש הזדמנויות השקעה נהדרות כמעט בכל מקום כרגע. ובכן, חוץ משבע מניות הטכנולוגיה המפוארות כלומר, אלפבית, אמזון, אפל, מטה, מיקרוסופט, אנבידיה וטסלה. סוזוקי אומר שהן פשוט נמצאות בבועה.

אך הוא מעריץ גדול של מניות בשווקים מתעוררים. סוזוקי מאמין שמי שיכול לסבול תנודתיות מסוימת כנראה ירצה להשקיע לפחות סכום קטן בתחום. אז ככה, לדעתו, הערכות שווי של מניות הן אחד המנבאים הטובים ביותר לתשואות לטווח ארוך. וכרגע, הערכות השווי מפתות, לשווקים המתעוררים יש נתונים דמוגרפיים אטרקטיביים יותר, כמו גידול אוכלוסיה, שיעור העובדים מול התושבים המזדקנים והכנסות פוטנציאליות. בנוסף, לדבריו, השווקים המתעוררים חשופים יותר לחברות שיכולות להרוויח מהאינפלציה במידה והיא תישאר גבוהה מהרגיל למשך זמן רב יותר.

איזה תעודות סל קשורות לשווקים המתעוררים?

תעודת הסל  SPDR Portfolio S&P Emerging Markets (טיקר SPEM) כוללת מגוון רחב של מניות שווקים מתעוררים. אך עם זאת, חשוב לזכור שרוב תעודות הסל של השווקים המתעוררים כולל זו, כוללות לא מעט מניות סיניות, כ-28% מהקרן בדרך כלל. אז מי שכרגע מעדיף להיזהר או להתרחק מסין, מוטב שישקול מדינות שווקים מתעוררים אחרות, כאלה שספציפיות יש להן צמיחה חזקה. למשל, השקעה בהודו באמצעות  . iShares MSCI India ETF (INDA)

מומחית וול סטריט השניה, ממליצה על השקעה במגזר התעשייה

יאנה ברטון, מנכ"לית ומנהלת תיקים ב-Eaton Vance, אוהבת את מגזר התעשייה, מגזר שפיגר השנה בכ-8% מאחורי ה-S&P 500. יש 12 תעשיות שיכולות להציע לכל תיק גיוון, כאשר חלק מהחברות מחזוריות מאוד ואחרות מושפעות יותר מגורמים ספציפיים שקשורים לחברה ולתעשייה.

על מה היא חושבת? על תעשיית הפסולת… שאולי לא נשמעת טוב לאוזן, אבל נראה שמנהלת התיקים הזו דווקא מתחברת לפוטנציאל הצמיחה החזק שלה. לדבריה, לחברות בתחום זה יש בדרך כלל חוזים ארוכי טווח, שהמחירים שלהם נוטים לעלות כשהאינפלציה עולה. ולדעתה, הסיבה לכך שהרווחים האחרונים של התעשייה הזו היו מאכזבים כנראה נובעת מכך שרוב המשקיעים פשוט מזלזלים במניות האלה. מעבר לכך, הרבה חברות פסולת מתמקדות כרגע באנרגיה ירוקה ובפרויקטים יציבים לטווח ארוך ולהערכתה, ליוזמות האלה יש פוטנציאל עצום.

היא במיוחד שמה עין על תעשיית הבטחון, שגם היא פיגרה לאחרונה אחרי השוק הרחב ועדיין לדבריה, להרבה מחברות התעשייה הזו יש תזרימי מזומנים חזקים ומודלים עסקיים יציבים. אז זה בהחלט נותן חומר למחשבה.

תעודות סל קשורות:

תעודת הסל Vanguard Industrials (VIS) כוללת מגוון רחב של תעשיות, ו-iShares US Aerospace & Defence ETF (ITA) מתעשיית הבטחון עם מניות כמו Lockheed Martin and Northrop Grumman.

השקעה במניות ערך, של משקיע וול סטריט השלישי

אנתוני רוט, מנהל ההשקעות הראשי של ,Wilmington Trust Investment Advisors מתרחק מנכסים יקרים וזה כולל שמות מהביג טק. הוא הלך על מניות ערך כשמדובר בחברות גדולות יותר, ואומר שכל המניות הקטנות, גם מבחינת צמיחה וגם מבחינת השווי נראות אטרקטיביות יחסית. אחרי הכל, הערכות השווי של מניות המניות הקטנות נמצאות הרבה מאחורי המניות הגדולות כרגע, עם הפער הגדול ביותר מזה 15 שנה. אבל חשוב לציין הסתייגות קלה בנושא זה: למרות שהן זולות, השוק שלהן נוטה לתפקד בפחות יעילות בגלל המספר הקטן יותר של שחקנים, כך שמי ששוקל כניסה למניות קטנות, חייב לשים עין מקרוב על התיק ולדעת לנהל אותן בדרך מאד אקטיבית.

בנוסף, הוא שם עין על סקטורים מחזוריים כמו תעשיה, חומרים, ואנרגיה. גם מניות פיננסיות, שאמורות להצליח אם כלכלת ארה"ב תצליח להימנע ממיתון. הוא מעדיף בנקים גדולים, כי הם חסינים יותר בפני משברים מאשר הבנקים האזוריים.

בנוסף, בניגוד לאחרים, לא רק שהוא מעדיף את השוק האמריקאי, אלא הוא מתנער באופן פעיל משווקים מפותחים אחרים. את אירופה הוא בכלל לא לוקח בחשבון משום שהחברה שלו חושבת שהאיזור נמצא ב"סטגפלציה". בינתיים, לדעתו, בארה"ב יש מדיניות מוניטרית ופיסקלית פעילה יותר, שווקים בוגרים ודמוגרפיה בריאה יותר.

תעודות סל קשורות למניות ערך:

למניות ערך, תעודת הסל iShares MSCI USA Value Factor (VLUE) יכולה להתאים להשקעת ערך. למניות קטנות, אפשר לשקול את iShares Core S&P Small-Cap ETF (IJR), שעוקבת אחרי הביצועים של מדד S&P SmallCap 600.

ביצועים של מדדים קטנים ותעודות סל בחמש השנים האחרונות. מקור: בלומברג.

השקעה בנוצץ של משקיע וול סטריט הרביעי

מייקל פורבס, מייסד Tallbacken Capital Advisors, מעדיף להשקיע במגזרים נושאיים עם צמיחה כשהם חבוטים ונסחרים בזול. זו גם הסיבה שהוא לא מושקע כולו בבינה מלאכותית כרגע…שהרי הערכות השווי שם עכשיו נראות מתוחות מדי.

במקום זאת, הוא בוחן את הטכנולוגיה שמסביב לאורניום. לדבריו, זה פשוט זול יותר ובטוח יותר ממה שהיה לפני כמה עשורים, לדעתו, נושא הגרעין הוא דיי חם בקרב מי שחושב על העתיד. הוא גם אוהב כסף. הוא חושב שזה זול כרגע, ויש לו יותר מכמה סיבות להתלהב מהמתכת הזו.

תעודות סל הקשורות לכסף ואורניום:

תעודת הסל Sprott Uranium Miners ETF (URNM) היא אחת הדרכים הטובות ביותר להשיג חשיפה רחבה למניות אורניום. בנוסף, יש את קרן iShares Silver Trust (SLV) שעוקבת אחרי תנועות במחיר הכסף.

לסיכום המלצות משקיעי וול סטריט :

• ריצ'רד ברנשטיין בעד השקעה במניות של השווקים המתעוררים, אבל רק מי שיכול לעמוד בתנודתיות הצפויה.
• איטון ואנס עוסקת בתעשייה, כי בתעשייה יש מגוון של חברות הגנתיות, מחזוריות וצמיחה.
• מייקל פורבס בוחר ללכת על מניות בעלות ערך וחברות קטנות, יחד עם אורניום וכסף.

אין בכתוב כל המלצה לביצוע פעולה כלשהי, כולל רכישה/קנייה/החזקה של ניירות ערך כלשהם על בסיס ההערכות המוצגת בכתבה. ככלל, חובה על הקורא לעשות מחקר מעמיק בהתייחס לכל רעיון השקעה שהוא.

כדי להבין יותר את המלצות וול סטריט ותעודות סל שווה לכם גם לקחת קורס בתחום ולפתוח חשבון מסחר בברוקר טריידסטיישן.

אין בכתוב כל המלצה לביצוע פעולה כלשהי, כולל רכישה/קנייה/החזקה של מניות המופיעות בכתבה. ככלל, חובה על הקורא לנקוט בגישה ביקורתית ולעשות מחקר מעמיק בהתייחס לכל רעיון השקעה שהוא.

הצטרף אלינו היום ותהנה מערכת המסחר בבורסה הטובה בעולם עם עמלות המסחר האטרקטיביות בישראל.

0 – דמי ניהול.
0 – דמי החזקה.
0 – דמי טיפול בדיבידנד.

רק 1 סנט למניה, מינימום $1 לעסקה.

גילוי נאות: מאמר זה מיועד למטרות חינוכיות בלבד. אף אחת מהדוגמאות לא צריכה להיחשב כהמלצות מסחר.

בעוד שזהב הוא בעיקר מתכת יקרה, מחיר הכסף מושפע גם מהביקוש שלו כמתכת יקרה וגם מהביקוש התעשייתי. ובהתבסס על אינדיקטור יחס הזהב לכסף, נראה שכיום, הכסף מוערך נמוך ביחס לזהב

א כל הנוצץ הוא זהב. אמנם הזהב כמתכת יקרה יכולה להאפיל על כל השאר, אבל כפי שנראה, גם הכסף די נוצץ. העניין הוא שכסף רלוונטי לא רק לתכשיטים ורהיטים עתיקים מעניינים, הוא נחוץ גם במגזר התעשייתי. ועם מוניטין שכזה, מתכת הכסף יכולה להחזיק מעמד בלי קשר לעוצמה של הכלכלה או אם המתכת תנודתית יותר מהרגיל. העניין הוא שהתעשייה הזו רחוקה מלהיות פשוטה, אז בואו ננסה להבין האם כסף ראוי להיחשב יותר מאשר רק "הסגן של הזהב", ואם כן, איך אפשר להשקיע בסחורה הייחודית הזו.

מאיפה מגיע הכסף?

קל לדמיין מכרה של של המתכת, אבל למעשה, המתכת הזו היא בעיקר תוצר של מיצוי מתכות אחרות כמו עופרת, אבץ, נחושת וזהב. למעשה, הנתונים מראים שמשם מגיע 72% מההיצע העולמי. מבחינה גיאוגרפית, זה דיי מפוזר: הייצור מתרכז בעיקר ביבשת אמריקה, כאשר 42% ממנו מקורו במקסיקו, פרו וצ'ילה. סין, אוסטרליה ורוסיה יחדיו מהוות עוד 24% מהייצור העולמי.

למה משמש הכסף?

במשך מאות שנים, השתמשו בו בהכנת תכשיטים יוקרתיים, כלי שולחן ואמנות יפה, הכסף אגב מושך אספנים בגלל העמידות שלו. עד היום, כרבע מהביקוש לכסף מגיע לצורך הדברים הנ"ל. אבל זה לא מסתכם בזה. כסף הפך לסמל סטטוס בעולם התעשייתי גם בשנים האחרונות, מכיוון שהוא יכול להוליך חום וחשמל, להגיב לאור במצבים כימיים מסוימים לצד שימושים נוספים חשובים. בנוסף, כסף משחק תפקיד מרכזי בהרבה מגזרי אלקטרוניקה שצומחים במהירות, כולל פאנלים סולאריים, מסכי מגע, טיהור מים ועוד.

האם כסף משתווה לזהב?

לכסף יש משקל רב יותר בתעשייה: 46% מהצריכה השנתית שלו מגיעה מהמגזר לעומת 6% בלבד של זהב. זה הבדל משמעותי. במקום זאת, זהב מבוקש בעיקר לתכשיטים, למטרות השקעה, ורכישות של הבנק מרכזי. כלומר בעוד זהב הוא בעיקר מתכת יקרה, מחיר הכסף מושפע מהביקוש שלו כמתכת יקרה וגם כחומר תעשייתי. בנוסף, מכיוון ששוק הזה קטן בהרבה מזה של זהב, הנזילות נמוכה יותר ולכן מחירו תנודתי הרבה יותר מזהב.

יש לשים לב לכך שלזהב ולכסף יש הרבה במשותף. שניהם נוטים להצליח כשתשואות האג"ח יורדות, האינפלציה עולה, הדולר האמריקאי נחלש (dxy index), השוק נעשה סוער יותר, או שילוב של כמה דברים יחד.

אינדיקטור יחס הזהב לכסף שרבים מתעלמים ממנו

אינדיקטור מעניין וחשוב שמתעלמים ממנו רבות הוא יחס הזהב לכסף. מדובר כלי במדידה נפוץ להשוואה בין שתי המתכות. היחס בניהם משקף לנו כמה אונקיות כסף צריך כדי לרכוש אונקיה אחת של זהב, וזה עוזר לנו להעריך את הערך היחסי שלהם ונותן לנו לדעת מתי אחד מהם הוא זול יותר או יקר יותר מהרגיל. במהלך 30 השנים האחרונות, היחס עמד על ממוצע של סביב 67. כיום, הוא קרוב יותר ל-84, מה שמסמן שכסף נראה לא מוערך בהשוואה לזהב.

מה התחזית לגבי הביקוש וההיצע לכסף?

הביקוש לכסף עולה הרבה יותר מהר מההיצע שלו, בעיקר בגלל שהמתכת מנוצלת על ידי יצרני אנרגיה סולארית ובנוסף, הדגמים היעילים יותר של יצרני אנרגיה סולארית משתמשים בהרבה יותר מהמתכת מאשר גרסאות ישנות יותר. הצורך בכסף מעולם לא היה משמעותי יותר מתקופה זו בה קיימת שאיפה ברחבי העולם להתקדם לעבר מקורות אנרגיה מתחדשים ותעשייה סולארית שמתרחבת במהירות.

העניין הוא שהביקוש לא עומד בקצב. כפי שאמרנו, רוב המתכת מגיעה ממיצוי מתכות אחרות. ומכיוון שמדובר בשולי רווח נמוכים יחסית, חברות כרייה לא ממהרות לפתח פרויקטים חדשים שלה ולכן סביר להניח שההיצע ימשיך לפגר אחרי הביקוש, לפחות לעוד תקופה כלשהי.

כדי להבין יותר את היחסים בניהם שווה לכם גם לקחת קורס בתחום ולפתוח חשבון מסחר בברוקר טריידסטיישן.

אין בכתוב כל המלצה לביצוע פעולה כלשהי, כולל רכישה/קנייה/החזקה של מניות המופיעות בכתבה. ככלל, חובה על הקורא לנקוט בגישה ביקורתית ולעשות מחקר מעמיק בהתייחס לכל רעיון השקעה שהוא.

הצטרף אלינו היום ותהנה מערכת המסחר בבורסה הטובה בעולם עם עמלות המסחר האטרקטיביות בישראל.

0 – דמי ניהול.
0 – דמי החזקה.
0 – דמי טיפול בדיבידנד.

רק 1 סנט למניה, מינימום $1 לעסקה.

גילוי נאות: מאמר זה מיועד למטרות חינוכיות בלבד. אף אחת מהדוגמאות לא צריכה להיחשב כהמלצות מסחר.

מובילי הבינה המלאכותית של היום כבר המריאו.. אז גולדמן זאקס החליט לחפש את המנצחות של מחר

בינה המלאכותית כבר שלחה כמה וכמה מניות טכנולוגיה גדולות לאור הזרקורים. אבל מכיוון שכל משקיע והצ'אט בוט המועדף עליו כבר יודעים עליהם, בשלב הזה כבר נצטרך כמות רצינית של כסף, כדי לעלות על הסיפון הזה. אז גולדמן זאקס החליט למצוא חברות נוספות שיוכלו באמת להגדיל את הרווחים באמצעות בינה מלאכותית בעתיד –  כאלה שהמשקיעים עדיין לא חוששים לגביהם. מה הייתה השיטה של גולדמן זקס? הוא דירג את החברות לפי אחוז משימות העובדים שיכולות להיעשות באופן  אוטומטי על ידי בינה מלאכותית וכמה גדולים חשבונות השכר שלהן בהשוואה לסך המכירות. על ידי בדיקה של כמה רווח נוסף בינה מלאכותית יכולה ליצור לטובת חברות האלה, גולדמן זאקס יצר את סל המניות  עם הכי הרבה פוטנציאל.

מה גולמן זאקס לקח בחשבון?

הוא התמקד בהשפעה שתהיה לבינה מלאכותית על מספר העובדים לטווח ארוך – כלומר, כמה שעות עבודה אנושיות עלולות להימחק, הגרף הבא מצביע על כך ש 22% מהמנכ"לים של של Fortune 500  חושבים שהטכנולוגיה הזו תפחית את שעות העבודה בשנה הבאה, 74% מהם חושבים שזה יקרה בחמש הקרובות.

בנוסף, יש לזכור שהבינה המלאכותית לא תשפיע על כל החברות באופן שווה. גולדמן זקס ניתח כמעט 1,000 תפקידי עבודה בארה"ב, ופילח אותם לפי הקושי והחשיבות של המשימות שלהם. המשימות היותר פשוטות ופחות חשובות הן אלו שגולדמן זאקס מצפה שבינה המלאכותית תשתלט עליהם ראשונים.

לאחר מכן, גולדמן זקס סינן חברות שלא מושפעות יותר מידי מעלויות של העבודה. אחרי הכל, בינה מלאכותית יכולה להיפטר מרוב העובדים בחברה, אבל אם חשבון השכר הקיים שלה לא כל כך גדול, זה לא ישנה כל כך לרווח או למשקיעים.

איך גולדמן זקס חשב על השינוי ברווח הפוטנציאלי?

את המשקיעים יותר מעניין מספרים. אז כדי לכמת את כל ההערכות הללו, גולדמן זאקס תמחר שני תרחישים. הראשון: הוא תימחר חברות המשתמשות בבינה מלאכותית כדי להחליף את כל המשימות ההגיוניות, החלפת בני אדם במכונות וירידה דרמטית של חשבונות השכר.

השני: גולדמן זקס תימחר חברות שמציידות את העובדים שלהן בכלי בינה מלאכותית, ושומרות על חשבונות השכר אבל מגדילות את היעילות שלהם ולכן גם את ההכנסות.

לאחר מכן, הוא לקח את הממוצע של שני המסלולים: העלויות שפחתו עקב פיטורי עובדים וההכנסה הגבוהה יותר מיעילות הנגרמת בינה מלאכותית ואז דירג את החברות לפי השינוי ברווחיות בתרחיש זה.

מי המניות הנבחרות שנכנסו לרשימה של גולדמן זאקס ?

מגזר התוכנה והשירותים בולט עם הפוטנציאל לחוות את עליית הרווחים הגבוהה ביותר של עד 46% להלן המניות הבולטות בקטגוריה זו:

• Guidewire Software, Inc. (NYSE:GWRE)
• Alteryx, Inc. (NYSE:AYX)
• MongoDB, Inc. (NASDAQ:MDB)
• Nutanix, Inc. (NASDAQ:NTNX)
• Smartsheet, Inc. (NYSE:SMAR)
• Snowflake, Inc. (NYSE:SNOW)
• Twilio, Inc. (NYSE:TWLO)
• DXC Technology Co. (NYSE:DXC)
• BILL Holdings, Inc. (NASDAQ:BILL)
• HubSpot, Inc. (NYSE:HUBS)
• Accenture Plc (NYSE:ACN)
• Elastic NV (NYSE:ESTC)
• Cognizant Technology Solutions Corp. (NASDAQ:CTSH)

הפצה וקמעונאות של מוצרי יסוד לצרכנים הוא עוד מגזר שצפוי להצליח, עם גידול חזוי ברווחים של 35% הודות לאימוץ בינה מלאכותית:

• Walmart Inc. (NYSE:WMT)
• Walgreens Boots Alliance, Inc. (NASDAQ:WBA)
• Costco Wholesale Corp. (NASDAQ:COST)

אנרגיה – בזמן שסקטורים שונים צפויים לחוות צמיחה, מגזר האנרגיה דווקא מסתמן עם סיכוי נמוך יחסית של 7% עקב שילוב בינה מלאכותית.

• Occidental Petroleum Corp. (NYSE:OXY)
• Williams Companies, Inc. (NYSE:WMB)

שירותי תקשורת:

• Pinterest, Inc. (NYSE:PINS)
• New York Times Company (NYSE:NYT)
• News Corp. (NASDAQ:NWSA)
• ZoomInfo Technologies Inc (NASDAQ:ZI)
• H&R Block, Inc. (NYSE:HRB)
• Kohl’s Corp. (NYSE:KSS)
• Coupang, Inc. (NYSE:CPNG)
• CarMax, Inc. (NYSE:KMX)
• Amazon.com, Inc. (NASDAQ:AMZN)
• Lear Corp. (NYSE:LEA)

פיננסיים:

• Kemper Corp (NYSE:KMPR)
• Brown & Brown, Inc. (NYSE:BRO)
• First American Financial Corp. (NYSE:FAF)
• Willis Towers Watson (NYSE:WTW)
• Marsh & McLennan Companies, Inc. (NYSE:MMC)
• Fidelity National Financial, Inc. (NYSE:FNF)
• Voya Financial, Inc. (NYSE:VOYA)

בריאות:

• Tenet Healthcare Corp. (NYSE:THC)
• DaVita Inc. (NYSE:DVA)
• Universal Health Services, Inc. (NYSE:UHS)
• IQVIA Holdings Inc (NYSE:IQV)
• R1 RCM Inc (NASDAQ:RCM)
• Encompass Health Corp. (NYSE:EHC)
• Illumina, Inc. (NASDAQ:ILMN)

תעשיות:

• Clarivate PLC (NYSE:CLVT)
• Robert Half Inc. (NYSE:RHI)
• Ceridian HCM Holding, Inc. (NYSE:CDAY)
• Tetra Tech, Inc. (NASDAQ:TTEK)
• Science Applications International Corp (NYSE:SAIC)

חומרים:

• International Paper Company (NYSE:IP)

נדל"ן:

• Jones Lang LaSalle Incorporated (NYSE:JLL)

לסיכום על פי גולדמן זאקס

בינה מלאכותית תגביר באופן משמעותי את פריון העבודה, מה שיוביל להגדלת ההכנסות של החברות, ובמקרים מסוימים, שיפור במרווחים כתוצאה מהפחתת עלויות העבודה. הניתוח של גולדמן זקס מצביע על כך שבעקבות אימוץ נרחב של בינה מלאכותית, המניה החציונית ברשימה שלהם יכולה להפגין בסופו של דבר עלייה מרשימה של 72% ברווח למניה (EPS), לעומת עלייה של 19% במניה החציונית במדד ראסל 1000 או בחוזים עתידיים עליהם.

זו, אם כן, יכולה להיות הזדמנות למשקיעים להקדים את המשחק לפני שהמחירים של המניות הללו יעלו.

אין בכתוב כל המלצה לביצוע פעולה כלשהי, כולל רכישה/קנייה/החזקה של ניירות ערך כלשהם על בסיס הפרשנות המוצגת בכתבה. ככלל, חובה על הקורא לעשות מחקר מעמיק בהתייחס לכל רעיון השקעה שהוא.

כדי להבין יותר את המלצות גולדמן זאקס ואת תחום הבינה המלאכותית שווה לכם גם לקחת קורס בתחום ולפתוח חשבון מסחר בברוקר טריידסטיישן.

אין בכתוב כל המלצה לביצוע פעולה כלשהי, כולל רכישה/קנייה/החזקה של מניות המופיעות בכתבה. ככלל, חובה על הקורא לנקוט בגישה ביקורתית ולעשות מחקר מעמיק בהתייחס לכל רעיון השקעה שהוא.

הצטרף אלינו היום ותהנה מערכת המסחר בבורסה הטובה בעולם עם עמלות המסחר האטרקטיביות בישראל.

0 – דמי ניהול.
0 – דמי החזקה.
0 – דמי טיפול בדיבידנד.

רק 1 סנט למניה, מינימום $1 לעסקה.

גילוי נאות: מאמר זה מיועד למטרות חינוכיות בלבד. אף אחת מהדוגמאות לא צריכה להיחשב כהמלצות מסחר.

מניית אנבידיה, עם המשקל הכבד של הבינה המלאכותית, דיווחה על סדרת התוצאות מעוררות קנאה

עולם ההשקעות, נראה שיש שני מחנות בימינו: אלה שכבר מחזיקים במניית אנבידיה (Nvidia) וחיוך רחב על פניהם ואלה שתמיד רצו להחזיק בהן ומרגישים תחושת החמצה. רק לפני כמה חודשים אנבידיה השאירה את המשקיעים עם פה פעור כאשר היא חזתה לעצמה הכנסות עצומות של 11 מיליארד דולר ברבעון השני שזה היה 50% טוב יותר ממה שציפו האנליסטים. ועכשיו החברה הפגינה שוב תוצאות זוהרות: ענקית הטכנולוגיה לא רק דיווחה על סכום מדהים של 13.5 מיליארד דולר, אלא היא גם צפתה הכנסות של 16 מיליארד דולר לרבעון הנוכחי, הכנסות שמה שאמור להניע אותן היא כמובן הבינה המלאכותית. זה מהווה זינוק מדהים של 170% מהשנה שעברה, זינוק שעולה אפילו על החלומות הפרועים ביותר של מעריצי אנבידיה.

המכירות והתחזית החזקות של אנבידיה מדגישות עד כמה יחידות העיבוד הגרפיות (GPU) של החברה הפכו מרכזיות לתנופת הבינה המלאכותית. שבבי A100 ו-H100 AI של אנבידיה נחוצים כדי לבנות ולהפעיל יישומי בינה מלאכותית כמו ChatGPT של OpenAI ושירותים אחרים שלוקחים שאילתות טקסט פשוטות ומגיבים בתשובות או תמונות.

מה הניע את התוצאות המרשימות של מניית אנבידיה?

הביצועים של אנבידיה הונעו על ידי עסקי מרכז הנתונים שלה, הכוללים שבבי בינה מלאכותית, כספקי שירותי ענן וחברות אינטרנט צרכניות גדולות כמו אלפבית. חטיבת המשחקים, שבעבר הייתה עסקי הליבה של אנבידיה, ראתה גידול של 22% בהכנסות לעומת שנה קודם ל-2.49 מיליארד דולר, מעל האומדן הממוצע של 2.38 מיליארד דולר. בנוסף, אנבידיה מייצרת גם שבבים עבור יישומי גרפיקה מתקדמים. העסק הזה התכווץ ב-24% משנה לשנה ל-379 מיליון דולר. החברה דיווחה על הכנסות של 253 מיליון דולר ממכוניות, עלייה של 15% לעומת שנה קודם לכן.

השאלה הבוערת כעת היא האם יש תקרה כלשהי להצלחה של מניית אנבידיה ?

יש שאלה אחת מרכזית שכולם מנסים להבין והיא האם בינה מלאכותית, עם אנבידיה בראש, חזקה מספיק כדי להמשיך לתדלק את עליית המניות שלה גם במצב בו הכלכלה הרחבה יותר נחלשת. יש לקחת בחשבון שהרווח התאגידי היווה כ-16% מכלכלת ארה"ב בשנה שעברה, וזה היה מעל 17% בעבר. אז באופן היפותטי, גם אם כלכלת ארה"ב שמה שמניע אותה הם בעיקר הצרכנים – תתפוגג (בהקשר זה נציין שעל פי מחקר עדכני של הבנק הפדרלי, החסכונות של האמריקאים במגפה פשוט אוזלים – האמריקאים שרפו יותר מ-90% מה"חסכונות העודפים" שצברו ב-2020 וב-2021) אך למרות זאת, נראה שעדיין הרווח של חברת אנבידיה, משופעת הבינה מלאכותית ובהחלט מונעת על ידה, יכול לעלות, ולהנות מחלק גדול מהעוגה הכלכלית הכוללת.

במהלך הפריחה הטכנולוגית שאחרי המגיפה, כל החברות שרכשו את המוליכים למחצה נאבקו לשים את היד שלהם על הסחורה שנדרשה להם לתיחזוק העסקים שלהם – וזה הוביל אותם לעודף הזמנות,  כך שאנבידיה נאבקת לעמוד בביקוש שלא יודע שובע שעדיין קיים. אז זה סביר שחלק מהלקוחות, הנואשים לשבבים הנחשקים של אנבידיה, עשויים לנפח גם את ההזמנות שלהם. אבל הנה הקאץ': אם, ורק אם הביקוש הזה יתחיל לדעוך, אנבידיה עלולה למצוא את עצמה סובלת מהאנגאובר של אספקה.

האם באמת יש מקום לדאגה לגבי מניית אנבידיה?

כרגע נראה שלא. יש לזכור שיש הרבה שחקניות עם חלומות על בינה מלאכותית, יש לנו את Baidu, עליבאבא ו-Tencent שמנסות לחדור לתחום בעוצמה. כלומר, ענקיות הטכנולוגיה הסיניות הללו דוחפות למוצרים הקשורים לבינה מלאכותית. לדוגמא, מוקדם יותר החודש, ענקית המסחר האלקטרוני עליבאבא טענה ש"ביקוש חזק" לאימון מודלים של בינה מלאכותית על הענן והזדמנויות עסקיות הקשורות לכך נמצאות רק בתחילת הדרך. גם טיטאנית האינטרנט Tencent הודיעה בשבוע שעבר שהיא מתכננת להשיק מודל AI משלה מאוחר יותר.

אבל לא משנה איזו ענקית סינית היא זו שתהיה בחוד החנית, בסופו של דבר כולן צריכות דבר אחד כדי שזה יקרה: שבבים. ובהתחשב בחששות המתעוררים לאחרונה שארה"ב עלולה להגביר את בקרת הייצוא, הענקיות הללו לא לוקחות שום סיכונים. למעשה, דיווחים אחרונים הראו מאבק בין Baidu, ByteDance, Tencent ועליבאבא כדי להבטיח ולשריין לעצמן שבבים עם ביצועים גבוהים יותר אותן ירכשו מאנבידיה. והנתונים מצביעים על כך שכולן יחד כבר ביצעו הזמנות בשווי עצום של 5 מיליארד דולר, שנקבעו למסירה תוך כמה שנים.

ארה"ב עלולה להגביר את בקרת הייצוא

בהקשר לסוגיה זו, חברת אבנידיה מעריכה שהיא לא תושפע באופן מיידי מהגבלות היצוא המוצעות של ממשל ביידן על שבבים. כאמור, בהתחשב במידה הגבוהה של הביקוש למוצרים שלה ברחבי העולם, החברה לא צופה שלהגבלות ייצוא תהיה השפעה מהותית מיידית על התוצאות הכספיות של החברה.

לסיום, יש לציין שאנבידיה מסרה כי הדירקטוריון שלה אישר רכישה חוזרת של מניות בסך 25 מיליארד דולר לאחר שהחברה רכשה מניות של 3.28 מיליארד דולר במהלך הרבעון.

אין בכתוב כל המלצה לביצוע פעולה כלשהי, כולל רכישה/קנייה/החזקה של ניירות ערך כלשהם על בסיס הפרשנות המוצגת בכתבה. ככלל, חובה על הקורא לעשות מחקר מעמיק בהתייחס לכל רעיון השקעה שהוא.

כדי להבין יותר את מניית אנבידיה ואת תחום הבינה המלאכותית שווה לכם גם לקחת קורס בתחום ולפתוח חשבון מסחר בברוקר טריידסטיישן.

אין בכתוב כל המלצה לביצוע פעולה כלשהי, כולל רכישה/קנייה/החזקה של מניות המופיעות בכתבה. ככלל, חובה על הקורא לנקוט בגישה ביקורתית ולעשות מחקר מעמיק בהתייחס לכל רעיון השקעה שהוא.

הצטרף אלינו היום ותהנה מערכת המסחר בבורסה הטובה בעולם עם עמלות המסחר האטרקטיביות בישראל.

0 – דמי ניהול.
0 – דמי החזקה.
0 – דמי טיפול בדיבידנד.

רק 1 סנט למניה, מינימום $1 לעסקה.

גילוי נאות: מאמר זה מיועד למטרות חינוכיות בלבד. אף אחת מהדוגמאות לא צריכה להיחשב כהמלצות מסחר.

תרחיש בסיסי הוא קיצוצי ריבית הדרגתיים ונחיתה רכה, אבל כל בלת"ם עלול ליצור הזדמנויות: אם האינפלציה תישאר עקשנית מהצפוי, סחורות אמורות להצליח ואילו במצב של מיתון, אג"ח וזהב עשויים לפרוח

וף סוף נראה שלקמפיין להעלאת הריבית של הפדרל ריזרב, או בקיצור הפד, יש השפעה על האינפלציה העקשנית. לכן זה מעט מנוגד לאינטואיציה שהמשקיעים מצפים בקרוב להורדת ריבית. בואו נבדוק למה הפדרל ריזרב ירצה/לא ירצה לקחת צעד לאחור ולהוריד את הריבית בדיוק בזמן שהוא רואה את הפירות של העלאות הריבית, ובנוסף, נעריך מה יקרה לסוגי נכסים שונים בכל תרחיש.

למה שהפד ירצה להוריד את הריבית?

לפד יש משימה כפולה: לשמור על אינפלציה סביב 2% ולהשאיר כמה שיותר משרות מלאות. זה אמנם נשמע פשוט, אבל בפועל, מדובר בלהטוטנות. כי חיזוק הכלכלה ליצירת מקומות עבודה יכולה להוביל לביקוש מוגבר לסחורות ולשירותים, שעלולה לגרום לעליית מחירים. ולהיפך, צינון הכלכלה כדי לשלוט באינפלציה עשוי לפגוע בצמיחת עסקים, ולהגדיל את האבטלה. לכן זה אתגר לאזן בין המצבים השונים.

אם נתייחס למה שקרה לאחרונה בפועל, מאז המגיפה הפד הוריד את שיעורי הריבית לשפל היסטורי. זה דחף לאינפלציה גבוהה, אותה אינפלציה שהפד נלחם בה עם העלאות ריבית אגרסיביות מאז. אך הנה הגענו לתקופה שאנו רואים סימנים לכך שהעלאות הריבית הללו מתחילות להכניע את האינפלציה – ויותר מכך, הכלכלה מחזיקה מעמד במקביל.

הפד עשוי לרצות להוריד את הריבית משתי סיבות:

אם הכלכלה תאט בסופו של דבר, הפד יצטרך לחזק אותה – מבחינה היסטורית, העלאות אגרסיביות של הפד כמעט תמיד דחפו את הכלכלה למיתון. הסיבה לכך היא שהכלים למלחמה באינפלציה של הפד אינם מדוייקים והתוצאות שלהם מגיעות עם השהיות ארוכות. כך שאפשר לומר שהוא דיי מגשש בחשיכה בניסיון לקלוע בול במטרה של. כשמיתון אכן מגיע, הפד מוריד את הריבית כדי לתמוך בכלכלה ולהגן על מקומות עבודה. אז אם המשקיעים מצפים למיתון, הם גם יצפו שהפד יפחית את הריבית.

אינפלציה נמוכה יותר תיתן לפד הזדמנות לנרמל את המדיניות המוניטרית שלו – נוהגים להוריד ריבית לא רק כשהכלכלה במצב גרוע. כלומר, אם האינפלציה תעמוד ביעד שלה, זה נותן לפד הזדמנות לשנות את המדיניות המוניטרית שלו. צריך לזכור שאחד מהתפקידים של הפד הוא לשמור על התעסוקה. אז ברגע שהאינפלציה יורדת, היא אפשר יהיה לקחת צעד לאחור עם הריביות במטרה להעלות את מספר המשרות.

אז מתי הפד יתחיל לקצץ ?

כרגע, הפד לא מתכוון להתחיל להוריד את הריבית. ההערכות של חברי הפד הן שהורדות הריבית צפויות להיות על סדר היום רק במהלך שנה הבאה. אבל המשקיעים הרבה יותר מתלהבים מחברי הפד. הם צופים שהפד יבצע את המהלך שלו כבר ברבעון הראשון של השנה הבאה והם מעריכים שזה יקרה אחרי העלאת ריבית קטנה נוספת בחודשים הקרובים.

מבחינת קצב הורדת הריבית – הקצב תלוי במידת הצמיחה והאינפלציה בחודשים הקרובים. אם האינפלציה תתקרר בקצב שהמשקיעים מעריכים, הפד עשוי להוריד את שיעורי הריבית בכ-0.25% בכל רבעון. אבל אם יצוצו אירועים בלתי צפויים יש סיכוי לקצב גבוה יותר.

לגבי המשקיעים, כרגע הם מדמיינים ירידה בודדת של נקודת אחוז שנה לאחר העלייה האחרונה. זה לא בלתי אפשרי, אבל זה פחות סביר כי מבחינה היסטורית, בנקים מרכזיים הורידו לעתים קרובות את הריבית ביותר מ-1% בשנה לאחר שהעלאות הריבית הסתיימו. וכפי שניתן לראות בגרף, זה יכול להיות הרבה יותר מזה.

הפד עשוי לרצות להוריד את הריבית מ- 2 סיבות:

• אם הכלכלה תאט בסופו של דבר, הפד יצטרך לחזק אותה
• אינפלציה נמוכה יותר תיתן לפד הזדמנות לנרמל את המדיניות המוניטרית שלו

מה ההזדמנות?

זה דיי ברור שמשקיעים מעריכים כרגע שנחיתה הרכה היא יותר ויותר אפשרית. במילים אחרות, הם מקווים שהאינפלציה תחזור ליעד שלה (של 2% או קרוב לזה) מבלי לגרור את הכלכלה למיתון. זה יכול לתמוך באופן חיובי כמעט בכל סוגי הנכסים – במיוחד למניות.

איך הדברים יכולים להתפתח? שני תרחישים

האינפלציה נשארת עקשנית: יכול להיות מצב בו האינפלציה לא יורדת במהירות כפי שרבים מצפים, במיוחד אם יצוצו מכשולים קשים. למשל, יש להיזהר ממחירי אנרגיה תנודתיים וגבוהים, אינפלציית דיור כלומר, שכר דירה ושירותים. במצבים כאלה, הפד עשוי להחזיק ולשמור את הריבית גבוהה יותר למשך זמן רב יותר, אולי אפילו לשנה הבאה (קו אדום). באופן פרדוקסלי, כלכלה תוססת היום יכולה להכין את הקרקע למעידה פוטנציאלית מחר. הסיבה לכך היא שככל שהפד מהדק את המושכות עכשיו, כך נהיה קשה יותר לחזות את השפעות הגלים – וכבר ראינו שההיסטוריה לא תמיד הייתה נחמדה בזמנים כאלה. בתרחיש אינפלציוני זה, מניות ואג"ח עלולות להתמודד עם רוח נגדית ואילו סחורות דווקא יכולות להוכיח את עוצמתן.

מיתון מתרחש בפועל: אף אחד לא יודע כרגע אם מיתון מלא יתפוס את מקומו בכלכלה האמריקאית. אבל אם זה אכן יתרחש, האינפלציה עלולה לרדת מספיק כדי לאפשר לפד להתחיל להוריד את הריבית תרחיש זה לא יהיה חיובי למניות, בכל זאת מדובר ברווחים חלשים ותחזית פסימית – וזה מצב שעולה על היתרונות שיש לשיעורי ריבית נמוכים יותר. אפילו סחורות עלולות להיות תנודתיות מאד כשהביקוש העולמי מצטמצם. בתרחיש כזה, אג"ח וזהב (gold usd) יכולים להציל את המצב, ליהנות מירידה בשיעורים ולהציע למשקיעים מידה של יציבות.

כדי להבין יותר את התחום הריבית, חדלות פרעון בעקבות ריבית גבוהה ותקרת החוב שווה גם לקחת קורס בתחום ולפתוח חשבון מסחר בברוקר טריידסטיישן.

אין בכתוב כל המלצה לביצוע פעולה כלשהי, כולל רכישה/קנייה/החזקה של מניות המופיעות בכתבה. ככלל, חובה על הקורא לנקוט בגישה ביקורתית ולעשות מחקר מעמיק בהתייחס לכל רעיון השקעה שהוא.

הצטרף אלינו היום ותהנה מערכת המסחר בבורסה הטובה בעולם עם עמלות המסחר האטרקטיביות בישראל.

0 – דמי ניהול.
0 – דמי החזקה.
0 – דמי טיפול בדיבידנד.

רק 1 סנט למניה, מינימום $1 לעסקה.

גילוי נאות: מאמר זה מיועד למטרות חינוכיות בלבד. אף אחת מהדוגמאות לא צריכה להיחשב כהמלצות מסחר.

לאימוץ טכנולוגיה חדשה, כמו בינה מלאכותית, יש נטיה לעקוב אחר דפוס מסוים בן חמישה שלבים הנקרא "מחזור ההייפ".

יה באזז רציני סביב כל מה שקשור לבינה מלאכותית השנה, ובשלב מסוים אפשר לצפות שזה יירגע. בדרך כלל כל התרגשות שיש מכל טכנולוגיה חדשה ומטרנספורמציה מגיעה בגלים, וזה נקרא "מחזור ההייפ" כפי שחברת המחקר הטכנולוגי גרטנר מכנה זאת. מדובר בעצם בדפוס בן חמישה שלבים, וההבנה היכן אנחנו נמצאים במחזור ההייפ הזה יכולה לעזור למשקיעים לעשות הערכות ולקבל החלטות השקעה חכמות יותר של מסחר בסוגי מניות. כלומר, מעקב אחר אימוץ הבינה המלאכותית לאורך העקומה, יכול לתת כמה רמזים לגבי מה שעשוי להתרחש הלאה.

איך נראה מחזור ההייפ ?

שלב 1: טריגר החדשנות

זה השלב המוקדם של המחזור, בשלב זה הטכנולוגיה החדשה לרוב עדיין לא הפכה למוצר כלשהו, ובדרך כלל מדובר בכמה מעבדות או חברות סטארט-אפ. יכול להיות שגם יהיו דיבורים ואיזכורים בתקשורת, אבל זה עדיין לא מושך את תשומת הלב של ההמונים. מבחינת הבינה המלאכותית, השלב הזה כבר היה לפני כמה שנים טובות. חוץ מהרובוט הראשון שמשחק שחמט בשנות החמישים, ההתחלה האמיתית של הבינה המלאכותית הייתה כנראה ב-2010 של DeepMind – מעבדת המחקר הבריטית AI שנמצאת כעת בבעלות גוגל. לצורך השוואה, כשהרשת העולמית ב-1989 הוקמה – לקח שנים עד שהאינטרנט הופיע באוניברסיטאות, ולאחר מכן במשרדים ובבתים, ברחבי העולם.

שלב 2: שיא הציפיות המנופחות

זה מה שקורה כשהדברים באמת מתחילים להתבשל. זה שלב שבו הטכנולוגיה כבר משמשת לפיתוח מוצרים בפועל, והרבה השקעות זורמות כדי לממן את הפיתוח שלהם. ההתקדמות היא בכל רחבי התקשורת המיינסטרים וחברות רוצות לאמץ אותה מוקדם, בתקווה להקדים את המתחרים שלהן. חלק מאותם סטארט-אפים נרכשים על ידי חברות גדולות יותר, וכפי שמרמז השם של השלב הזה – התקוות יהיו בשמיים. אבל צריך לשים לב שבשלב הזה, יש מספר סיפורי הצלחה לצד עשרות כשלונות.

זה נשמע פחות או יותר כמו המקום שבו אנחנו נמצאים עכשיו עם הבינה המלאכותית.  אמנם טכנולוגיות הבינה המלאכותית שנמצאות בשימוש היום כמו ChatGPT  הן אמיתיות מאוד, ודי מדהימות. אבל מחזור ההייפ מצביע על כך שבשלב זה, אנו עומדים לפני בדיקת מציאות. אפילו מיקרוסופט, אחת המובילות של AI, בעצמה אמרה לאחרונה למשקיעים שהבינה המלאכותית תתקדם בהדרגה. זה לא בדיוק מוזיקה נעימה לאוזני השוורים…

שלב 3: שוקת ההתפכחות

לפי גרטנר, כשהציפיות כל כך מנופחות, זה בלתי נמנע שמשהו רע יקרה, וחשוב לזכור זאת. בשלב זה ההתעניינות יורדת כשניסויים ויישומים לא מצליחים. יצרני הטכנולוגיה מתנערים או נכשלים. כלומר, דברים קורים.

למשל, עד לא מזמן, ראינו גישה שלילית סביב הבינה המלאכותית מאנשים שהיו משוכנעים שרובוטים הולכים להרוס את האנושות. אבל בגלל שרוב האנשים לא מבינים איך או למה זה עלול לקרות, נוטים להתעלם מתרחיש של אובדן שכזה (ולדעתי, טוב שכך). אבל עדיין יש סיכו שמשהו שלילי יקרה. אי אפשר לנחש מה…אולי פריצה לשרתים, אולי אפילו סגירת מרחב אווירי כלשהו או הדבקת מערכת כלשהי בבאג מוזר. מי יודע..

הנקודה היא שהמשקיעים צריכים לצפות שהתקופה הזו של אכזבה מתישהו יכולה להתרחש, בצורה כלשהיא.  בכל מקרה, זהו שלב ההתפכחות, המשקיעים נוטים לחשוב שהכל היה רק הבזק ומתחילים לבכות על מזלם. אך אין צורך להתייאש, השלב הזה הוא בלתי נמנע. ההשקעות בטכנולוגיה נמשכות רק אם אלה ששרדו, משפרים את המוצרים שלהם לשביעות רצונם של המאמצים המוקדמים. מה שבא אחרי המקום הקשה הזה הוא השלב שבו עושים את הכסף הרציני.

שלב 4: מדרון ההארה

בשלב זה, הבעיות של הגרסה הראשונית טופלו, וגרסאות חדשות מתפתחות. הטכנולוגיה החדשה עברה מספיק פספוסים ומכות, העולם והאנושות עדיין כאן כדי להישאר, ועכשיו המוצרים החדשים באמת יכולים להתחיל לקבל אימוץ רחב.

בשלב זה, הכוח האמיתי של הטכנולוגיה משתחרר. עם הבינה המלאכותית, זה כמעט בלתי אפשרי לדעת איך זה ייראה, אבל אפשר שוב לנסות להשוות את לפיתוח האינטרנט – הסמארטפון, הסטרימינג, טכנולוגיית הענן, הרכבים האוטונומיים ואפילו הבינה המלאכותית הם כולם ילדים של האינטרנט, שזה דיי מדהים. אז כנראה שגם לבינה המלאכותית יהיו דברים חדשים משלה. זה ללא ספק מרגש.

שלב 5: רמת הפרודוקטיביות

שלב זב מקביל לאינטרנט בימים אלה. האימוץ בענן גבוה וסטארטאפ תוכנה חדש מושק כמעט כל יום. האינטרנט הוא עדיין כלי פרודוקטיבי מדהים ועדיין מעצב את העולם שלנו, אבל בשלב זה, הטכנולוגיה עוסקת בעיקר בביצוע דברים קיימים טוב יותר, במקום לעשות דברים חדשים לגמרי. במילים פשוטות, האימוץ המרכזי מתחיל להמריא והרלוונטיות הרחבה של הטכנולוגיה בשוק בבירור משתלמים.

מבחינת AI, מי יודע מתי השלב הזה יגיע? נותר לנחש שבעוד עשור טוב, או אולי יותר…?

מה המשמעות של כל זה עבור בינה מלאכותית?

אם אכן כפי שאומר גרטנר, כל המגמות הטכנולוגיות החדשות עוקבות אחר מחזור ההייפ הזה, אז יכולות להיות עליות ומורדות בהמשך סביב הבינה המלאכותית. אך יחד עם זאת, יותר רלוונטי עכשיו לחשוב האם אנחנו מסכימים עם זה שאנחנו נמצאים בשלב של שיא הציפיות המנופחות או לפחות מתקרבים לשלב הזה. כי אם כן, אז אפשר לצפות להתפכחות מסוימת בהמשך (שלב האכזבה) גם אם זה יכול לקחת זמן מה, אך שימו לב לכך שגם כשנגיע לשלב שוקת ההתפכחות, עדיין אפשר להביט קדימה לטווח הארוך ולהתכונן לטפס על המדרון הזה של שלב ההארה.

כדי להבין יותר את התחום וגם להבין מה זה בינה מלאכותית שווה לכם גם לקחת קורס בתחום ולפתוח חשבון מסחר בברוקר טריידסטיישן.

אין בכתוב כל המלצה לביצוע פעולה כלשהי, כולל רכישה/קנייה/החזקה של מניות המופיעות בכתבה ובכללם מנית נטפליקס. ככלל, חובה על הקורא לנקוט בגישה ביקורתית ולעשות מחקר מעמיק בהתייחס לכל רעיון השקעה שהוא.

הצטרף אלינו היום ותהנה מערכת המסחר בבורסה הטובה בעולם עם עמלות המסחר האטרקטיביות בישראל.

0 – דמי ניהול.
0 – דמי החזקה.
0 – דמי טיפול בדיבידנד.

רק 1 סנט למניה, מינימום $1 לעסקה.

גילוי נאות: מאמר זה מיועד למטרות חינוכיות בלבד. אף אחת מהדוגמאות לא צריכה להיחשב כהמלצות מסחר.

הודו היא המדינה המאוכלסת ביותר בעולם והכלכלה שלה צפויה להיות השלישית בגודלה עד סוף העשור הזה בזכות צמיחה כלכלית מטאורית הצפויה בה

מניות של השווקים המתעוררים התעוררו מתחת לרדאר של רבים במהלך השנה, ויש שוק אחד שהוביל את השיירה הזו: הודו. שוק המניות שלה התעורר בצורה חיובית, עם נתונים שהגיעו לשיאים חדשים של כל הזמנים השנה. ואיך שלא מסתכלים על זה, בהחלט אפשר לומר שיש כמה סיבות טובות לכך שהודו יכולה להיות דיי מניבה בעשור הבא עם צמיחה כלכלית מטאורית, במידה כזו שיש מקום לבחון את הנושא לעומק ואף לצרף אותה לתיק ההשקעות. אז בואו נעבור על חלק מהגורמים שגולדמן זאקס ואחרים התייחסו אליהם.

זו האומה המאוכלסת ביותר בעולם

אם חשבנו שסין גדולה, אז הודו גדולה יותר. יותר מ-1.4 מיליארד בני אדם, כמעט חמישית מאוכלוסיית העולם, החיים על רק 2.4% משטח האדמה בעולם. המספר העצום הזה של אנשים מאפשר לבעלי העסקים ההודים המקומיים תוצרת משמעותית, ולזרים – זו הזדמנות מצויינת בכל הקשור לצרכנות. מעבר לכך, האוכלוסייה צעירה יותר למשל, בהשוואה לסין, והיא עדיין הולכת וגדלה, ובנוסף, הרבה מתושבי הודו מדברים את השפה האנגלית, מה שהופך את הודו למקום מאוד אטרקטיבי בעיני חברות זרות שרוצות לבנות ולהעסיק בדרום אסיה.

הכלכלה שלה צפויה להיות השלישית בגודלה עד 2030 עם צמיחה כלכלית מרשימה

אמנם אוכלוסייה עצומה לא מועילה אם היא לא מצליחים לתרגם אותה לצמיחה כלכלית. אבל אנליסטים בגולדמן זאקס מעריכים שבקצב ההתקדמות הנוכחי שלה, הודו תעקוף את גרמניה ויפן כדי להפוך לכלכלה השלישית הגדולה ביותר עד סוף העשור הזה. גולדמן זאקס גם חושב שהודו תוכל להגיע לשווי שוק עולמי הגדול ביותר.

צמיחה כלכלית של הודו נמצאת בכל מקום

מה שמניע את הצמיחה הכלכלית של הודו הם שלושה גורמים עיקריים: התרחבות האוכלוסייה, עליית העושר לנפש של מעמד הביניים שלה והשקעות זרות. ומתברר שזה משפיע על מגוון רחב של תעשיות, כמו נדל"ן, חומרי בניין, סחורות, בנקאות, תעשייה וטכנולוגיה. וכשהצמיחה באמת בריאה, הרבה יותר קל להשקיע במניות, כי כמו שאומרים: כשהגאות עולה כל הספינות עולות…

שרשראות אספקה עוברות בהדרגה מסין להודו ויאיצו צמיחה כלכלית

ידוע שארצות הברית ואירופה רוצות להתנתק בהדרגה מהתלות בסין, וזה אומר שחברות צריכות למצוא מוקדי ייצור חדשים. רק להודו יש כוח עבודה ושוק שהגודל שלו דומה לזה של סין וזה גם לגמרי עוזר שכפי שאמרנו, רוב אוכלוסיית הודו דוברת אנגלית. מקרה לדוגמא: אפל מעבירה מתקני ייצור מסין להודו, וג'יי פי מורגן מעריך שרבע מכל מכשירי האייפון של אפל יהיו מיוצרים בהודו עד שנת 2025.

הודו בתנופת תשתיות בפיתוח עיור

אמנם הודו עדיין כפרית יחסית (רק כ-33% ממנה עירונית, לעומת 65% בסין), אבל הערים שלה צומחות במהירות. ממשלת הודו יוצאת בפרויקט השקעה בתשתית של 1.4 טריליון דולר כדי לחזק את הכבישים, מסילות הברזל, שדות התעופה ומתקני הספנות והנמלים שלה. לסוג כזה של התפתחות יש השפעה עצומה על הצמיחה: מחקרים מעריכים שעל כל רופי שמוציאים על תשתיותת, יש רווח של 2.5 עד 3.5 רופי לכלכלה.

זה המקום הטוב ביותר למצוא השקעות שמוערכות בחסר

על פי גולדמן זאקס בחירת מניות מעולם לא הייתה מעניינת יותר מאשר בהודו כרגע. המניות בהודו נתנו את התשואות השנתיות הטובות ביותר באסיה בשני העשורים האחרונים,יותר מאשר המדדים הרחבים של השווקים המתעוררים או העולמיים. אז מי שמחפש מניות שיש להן פוטנציאל לעלות פי 10 או יותר, שווה לבדוק מניות הודיות.

מה עם חדשנות שתתרום לצמיחה כלכלית?

להודו יש כעת את מערכת הסטארט-אפ השלישית בגודלה בעולם, אחרי ארה"ב וסין, והיו לה 108 "חדי קרן" (כלומר, חברות טכנולוגיה בבעלות פרטית בשווי של לפחות מיליארד דולר) נכון לדצמבר 2022. חברות מסחר אלקטרוני ופינטק מהוות את החלק הארי של חדי הקרן החדשים האלה, וזה לא מפתיע, כי הודו נמצאת בדרכה לדיגיטציה של הכלכלה שלה במטרה להביא את רוב האוכלוסייה הכפרית שלה להיות מקוונת.

כדי לקבל חשיפה למניות EM, למעט סין, אפשר לשקול את iShares MSCI Emerging Markets ex China ETF (טיקר: EMXC) או

נשארה השאלה איך אפשר להשקיע בהודו עם צמיחה כלכלית כל כך מרשימה?

אין דרך קלה להשקיע ישירות במניות הנסחרות בהודו. אבל כן אפשר להיכנס לשוק ההודי דרך תעודות סל או קרנות או בחוזים עתידיים שיש להן חשיפה לשוק ההודי. אפשר למשל לשקול את תעודת סל של אינדקס שוק רחב כמו iShares MSCI India UCITS ETF ( (טיקר: NDIA ). תעודת הסל הזו עוקבת אחרי יותר מ-100 מניות קטנות ובינוניות. בנוסף, אפשר גם לשקול את  Xtrackers Nifty 50 Swap UCITS ETF (XNIF) שעוקבת אחרי 50 המניות הגדולות במדינה.

כדי להבין יותר את התחום ועל צמיחה כלכלית של הודו וגם ב- שווקים מתעוררים שווה לכם גם לקחת קורס בתחום ולפתוח חשבון מסחר בברוקר טריידסטיישן.

אין בכתוב כל המלצה לביצוע פעולה כלשהי, כולל רכישה/קנייה/החזקה של מניות המופיעות בכתבה ובכללם מנית נטפליקס. ככלל, חובה על הקורא לנקוט בגישה ביקורתית ולעשות מחקר מעמיק בהתייחס לכל רעיון השקעה שהוא.

הצטרף אלינו היום ותהנה מערכת המסחר בבורסה הטובה בעולם עם עמלות המסחר האטרקטיביות בישראל.

0 – דמי ניהול.
0 – דמי החזקה.
0 – דמי טיפול בדיבידנד.

רק 1 סנט למניה, מינימום $1 לעסקה.

גילוי נאות: מאמר זה מיועד למטרות חינוכיות בלבד. אף אחת מהדוגמאות לא צריכה להיחשב כהמלצות מסחר.

מניות שווקים מתעוררים זולות עכשיו ויחד עם אג"ח EM, הן עשויות לתפקד טוב עקב הורדות הריבית בכלכלה הצפויות בהמשך השנה

ם כל ההתרגשות השנה לגבי הבינה המלאכותית של הביג טק יתכן וחומקת מהעין שלנו הזדמנות ראויה לציון. אבל למזלנו, עדיין לא מאוחר מידי ויכול להיות שהעלייה בנכסים של שווקים מתעוררים (EM) רק מתחילה. אז בואו נבדוק האם עכשיו זה זמן טוב להשקיע בכלכלה בשווקים מתעוררים ואילו דרכים אפשריות.

למה הנכסים של שווקים מתעוררים (EM) מתחזקים?

1. מניות שווקים מתעוררים (EM) הן זולות יותר

הערכת שווי של מניות היא תמיד נתון חשוב בכל מקום ובכל זמן כשמשקיע רוצה לקנות מניות. יחס המחיר לרווח (cyclically adjusted price-to-earnings – CAPE) המותאם למחזוריות הוא מדד להערכת שווי שמחלק את מחיר המניה ברווח הממוצע מותאם אינפלציה בעשר השנים האחרונות. כרגע, יחס ה-CAPE מציג תמונה די טובה של רמות הערכת שווי ארוכות טווח. ואם מתבססים על המדד הזה, העולם המתפתח זול מאד ביחס לעולם המפותח כלומר, מניות של שווקים מתעוררים נסחרות ביחס CAPE של פי 15.1 לעומת פי 27.9 מהמקבילות בעולם המפותח.

2. שווקים מתעוררים הכלכלה שלהם צומחות מהר יותר

קרן המטבע הבינלאומית (IMF) מעריכה שהכלכלה בשווקים המתעוררים יצמחו בממוצע של 4.2% ב-2024, לעומת 1.4% של הכלכלות המתקדמות. במבט קדימה, קרן המטבע הבינלאומית צופה שסין והודו יהיו התורמות המובילות לצמיחה העולמית בחמש השנים הקרובות, ויהיו אחראיות ל-35.5% מסך הצמיחה העולמית, זה יותר מפי שלושה ממה שמצופה מארה"ב.

3. מטבעות בכלכלה של שווקים מתעוררים מתחזקים

הצניחה החמורה ביותר של הדולר (טיקר: dxy) מאז חודש נובמבר גורמת לאנליסטים ומשקיעים לצפות לנקודת מפנה בדולר. ועם הסימנים שאנו מקבלים על התקררות האינפלציה, ההערכות הן שיש סיכוי הולך וגדל שהפדרל ריזרב יפסיק בקרוב להעלות את הריבית, מה שיכול להוריד את הדולר עוד יותר, לרמה הנמוכה ביותר מזה יותר משנה. משקיעים שדוביים על הדולר מסתכלים אפילו יותר קדימה להורדות ריבית קרובות, הם מעריכים שזה עשוי לקרות בשלב מסוים בשנה הבאה. וכפי שאנחנו יודעים, שיעורי ריבית נמוכים הופכים את המטבע לפחות אטרקטיבי מבחינת חוסכים ומשקיעים בינלאומיים.

בנוסף, חשוב לזכור שלדולר האמריקאי יש נטיה לעלות כשהכלכלה בארה"ב מתפקדת טוב במיוחד – או רע במיוחד. ונכון לעכשיו, כלכלת ארה"ב נמצאת בין שני הקצוות האלה כלומר, לא חזקה מדי ולא חלשה מדי. אז אם ההעלאות הריבית האחרונות של הפדרל ריזרב אכן יצליחו לרסן את האינפלציה מבלי לעורר מיתון, הדולר כנראה יחלש. כבר אפשר לראות סימנים לכך: מטבעות של שווקים מתעוררים עשו עלייה יוצאת דופן מול הדולר השנה, למרות שהם עשו זאת בלי לתפוס תשומת לב מטורפת כמו שיגעון הבינה המלאכותית.

4. מניות ואיגרות חוב של שווקים מתעוררים כנראה ייהנו מהורדות הריבית

הכלכלה של שווקים מתעוררים הצליחו טוב יותר מהכלכלות המפותחות בהתמודדות עם האינפלציה בשנה שעברה כי הבנקים מרכזיים פעלו מהר יותר להעלאת הריבית בתגובה ללחצים אינפלציוניים. כלכלנים מעריכים שהאינפלציה בשווקים המתעוררים תמשיך לרדת בחודשים הקרובים. בסך הכל, הירידה באינפלציה גורמת להערכות שהבנק המרכזי יתחיל להוריד את הריבית אפילו לפני סוף השנה. זה אמור להוריד את תשואות האג"ח ולהעלות את מחירי האג"ח.

היכן יכולה להיות הזדמנות בכלכלה?

את הביצועים הגרועים של שווקים מתעוררים בשנים האחרונות אפשר לייחס בעיקר להשפעה הגדולה של סין, שכזכור התמודדה עם אתגרים רבים החל מהפגיעה של ממשל סין במגזר הטכנולוגי שלה ועד להאטה בצמיחה הכלכלית והסיכוי לדפלציה. המדד של מניות שווקים מתעוררים ללא סין (קו סגול) מראה איך המניות היו מתפקדות בלי לכלול את מניות סין. אמנם המדד עדיין פיגר אחר מניות גלובליות (קו סגול) בתקופת המגיפה, אבל בהפרש קטן בהרבה. כלומר, אם לא נכלול את סין, אפשר לראות שהביצועים של מניות EM היו דיי יפים.

כדי לקבל חשיפה למניות EM, למעט סין, אפשר לשקול את iShares MSCI Emerging Markets ex China ETF (טיקר: EMXC) או בחוזים עתידיים.

האם יש סיכונים?

כל השקעה שמבטיחה תשואות גבוהות יותר כרוכה גם בסיכון גבוה יותר, והכלכלה של שווקים המתעוררים אינם שונים. מניות שווקים מתעוררים (EM), אג"ח ומטבעות נוטים להיות תנודתיים יותר מאלה שבשווקים המפותחים בגלל חוסר יציבות פוליטית, אי ודאות כלכלית ורגולציות. זה משהו שכדאי לזכור בזמן ששוקלים האם וכמה להשקיע.

נוסף, יש גם כמה סיכונים מאקרו-כלכליים שצריך להיות מודעים אליהם: האטה גדולה בעולם המפותח, והרי בכלכלה של השווקים המתעוררים לרוב לא הצליחו עד כה להתנתק מהכלכלות המפותחות יותר. גם ההתאוששות הכלכלית המדשדשת של סין, בינתיים, יכולה לפגוע באופן  משמעותי בצמיחה של השווקים המתעוררים שמסתמכים עליה כמו תמיד, לכן נדרשת זהירות יתרה לפני השקעה ב-EM.

כדי להבין יותר את התחום וגם בכלכלה של שווקים מתעוררים שווה לכם גם לקחת קורס בתחום ולפתוח חשבון מסחר בברוקר טריידסטיישן.

אין בכתוב כל המלצה לביצוע פעולה כלשהי, כולל רכישה/קנייה/החזקה של מניות המופיעות בכתבה ובכללם מנית נטפליקס. ככלל, חובה על הקורא לנקוט בגישה ביקורתית ולעשות מחקר מעמיק בהתייחס לכל רעיון השקעה שהוא.

הצטרף אלינו היום ותהנה מערכת המסחר בבורסה הטובה בעולם עם עמלות המסחר האטרקטיביות בישראל.

0 – דמי ניהול.
0 – דמי החזקה.
0 – דמי טיפול בדיבידנד.

רק 1 סנט למניה, מינימום $1 לעסקה.

גילוי נאות: מאמר זה מיועד למטרות חינוכיות בלבד. אף אחת מהדוגמאות לא צריכה להיחשב כהמלצות מסחר.