חדלות פרעון של ארה"ב ללא העלאת תקרת החוב ו- 5 ההשלכות הפוטנציאליות העצומות

חדלות פרעון של ארה"ב ללא העלאת תקרת החוב ו- 5 ההשלכות הפוטנציאליות העצומות

חדלות פרעון של ארה"ב ללא העלאת תקרת החוב וההשלכות הפוטנציאליות העצומות

למצב של חדלות פרעון עשויות להיות השלכות עצומות לא רק על הכלכלה, אלא גם על השווקים הפיננסיים לטווחי זמן קצר וארוך יותר.

א

רה"ב נמצאת במשבר, כשהחוב של המדינה מרחף ממש ברמת "תקרת החוב" המקסימלית. ולמרות שיש סיכוי דיי טוב כפי שקרה בפעמים הקודמות, שהיא תדאג להימנע מהתרחיש הגרוע ביותר, כל עוד המצב לא הגיע לפתרון, זה עדיין אפשרי שממשלת ארה"ב תכנס למצב של חדלות פרעון.

אם הקונגרס לא יסכים להעלות את מגבלת החוב עד תחילת יוני, או לפחות להעניק הארכה זמנית, ייתכן שממשלת ארה"ב תעמוד בפני חדלות פרעון של התחייבויותיה או תיאלץ ליישם צמצומים חמורים בהוצאות המדינה.

כך שבכל מקרה, תרצה להיות מוכן לכל מה שיקרה, או לפחות להבין לעומק את הסוגיה הנ"ל. אז בואו נתעכב על 'מהי תקרת החוב', למה זה חשוב למשקיעים כרגע, ומה המשמעות של כל פתרון ממשלתי מבחינת השווקים ותיק ההשקעות.

מהי תקרת החוב ומה המשמעות של חדלות פרעון של ארה"ב?

במשפט אחד, 'תקרת החוב' היא כמות הכסף שארה"ב רשאית ללוות כדי לשלם את החשבונות שלה.

אם יש לך כרטיס אשראי, אתה מודע לכך שהוא מגיע עם מגבלת הוצאות, מה שנקרא "מסגרת אשראי" המשקפת את כמות הכסף המקסימלית שאתה יכול ללוות. ובכן, בארצות הברית, לממשלה יש משהו דומה שנקרא 'תקרת החוב' – שהמסגרת שלה מעט גבוה יותר משלך, ועומד על 31,381 טריליון דולר, בערך פי אחד וחצי מגודל כלכלת ארה"ב. הגבול הזה נקבע על ידי הקונגרס, שיש לו את הכוח להגדיל אותו במידת הצורך.

ממשלת ארה"ב צריכה ללוות מלכתחילה משום שהיא מוציאה יותר ממה שהיא מרוויחה דרך מיסים ובאמצעות הכנסות אחרות. אחרי הכל, התשלומים עבור יוזמות כמו ביטוח לאומי, תכנית הבריאות של מדיקייד, צבא, חינוך ותחבורה אינו זול. וכדי להרשות לעצמה את כל הטוב הזה, הממשלה מנפיקה חובות בצורה של ניירות ערך כמו שטרות אוצר ואג"ח. יחד עם זאת, זה לא פתרון קל: הממשלה צריכה לשלם המון ריבית רק כדי לשרת את החוב הקיים שלה.

תקרת החוב קיימת לפני הכל כדי שהממשלה תוכל לנהל את עצמה ולהיות אחראית על ההחלטות הכספיות של עצמה ובנוסף, על מנת לאפשר לפוליטיקאים, למשקיעים ולצופים לעקוב אחר הוצאות ממשלתיות מופרזות ולמעשה, לעשות מעין בקרה על המצב. זה משרת גם את הממשלה משום שהוכח שלהוצאות עודפות עשויות להיות תופעות לוואי שליליות, האטה בצמיחה הכלכלית, העלאת ריבית והפחתת יכולתה של הממשלה להגיב לשפל כלכלי. בנוסף, כאשר החוב נתפס כגבוה מדי, המשקיעים עלולים לאבד את האמון ביכולתה של הממשלה לעמוד בקצב תשלומי הריבית שלה.

חדלות פרעון, חוב, החוב, ארה"ב

5 משמעויות של חדלות פרעון של ממשלת ארה"ב

  • השבתה חלקית של הממשלה
  • השעית תשלומים
  • הורדת דירוג האשראי
  • הורדת הצמיחה וכניסה למיתון
  • ערעור מעמדו של הדולר כמטבע הרזרבה העיקרי בעולם

Insolvency is not the end, but rather a crossroads that presents an opportunity for transformation, resilience, and growth.

על מה המהומה הנוכחית סביב חדלות פרעון ותקרת החוב?

ארה"ב עשתה יותר מידי שופינג וכבר מיצתה את קצבת "כרטיס האשראי" שלה בינואר השנה. מאז ינואר, הממשלה מסתמכת על "צעדים יוצאי דופן" המכונים גם טריקים חשבונאיים ויתרת המזומנים שלה כדי לעמוד בקצב החשבונות. אבל הזמן אט אט אוזל והיא עשויה למצות את כל מהלכי הגיבוי שלה כבר בחודש יוני הקרוב.

אז אלא אם כן הקונגרס יסכים להעלות את מגבלת החוב, או לפחות לתת לה הארכה זמנית, הממשלה תעמוד בפני חדלות פרעון או שהיא תיאלץ לצמצם משמעותית בהוצאות המדינה. במצב כזה, המצב יכול להיות גרוע מאד דיי מהר. השבתה חלקית של הממשלה תוביל לשיבושים ועיכובים, וכל השעיית תשלומים כמו ביטוח לאומי, מדיקייד ומשכורות צבאיות תשפיע על מיליוני אמריקאים.

ההשפעה הכלכלית עלולה להיות מזעזעת. ייתכן שהממשלה תצטרך לחתוך תשלומים בשווי של כ-10% מהכלכלה, ולהוריד את הצמיחה שגם ככה נמצאת בקשיים. חדלות פרעון כמעט יבטיח תוצאה של מיתון. עשויות להיות לכך גם השפעות ארוכות טווח, כמו ערעור מעמדו של הדולר האמריקאי כמטבע הרזרבה העיקרי בעולם ופגיעה ביכולת של הממשלה להגיב למשברים כלכליים שיופיעו בעתיד או פגיעה ביכולת שלה להשקיע בשירותים ציבוריים חיוניים ובתשתיות.

חדלות פרעון, חוב , החוב , ארה"ב
התוצר הריאלי (כלומר לאחר האינפלציה) עלול לסבול מירידה דו ספרתית. מקור ניתוח CEA

התוצר הריאלי (כלומר לאחר האינפלציה) עלול לסבול מירידה דו ספרתית. מקור: ניתוח CEA

אבל ההשפעה הגדולה מכולן יכולה להיות פיננסית. פספוס בתשלומי החובות שלה עלולים להוביל את המשקיעים לפקפק ברצינות באמינות האשראי של ארה"ב – כזכור, ארה"ב איבדה את דירוג הטריפל-A שלה ב-2011. חוסר אמון שכזה עשוי לפגוע משמעותית בשוקי המימון החשובים כל כך, שמממנים מוסדות גדולים, ויעלה את התנודתיות כמעט בכל שאר השווקים. ובהתחשב בסביבת המאקרו הלא ודאית של היום של ריבית גבוהה ומתיחות פוליטית, תנודות המחירים האלה עשויים להיות הרבה יותר קיצוניים ממה שהמשקיעים מצפים.

עד כמה סבירה התוצאה של חדלות פרעון?

הסיכון של תרחיש רע שכזה מעולם לא נראה כה גבוה, זה נכון, אבל יש לומר שארה"ב כנראה תתגבר על האסון הפוטנציאלי הזה. הסיכונים פשוט גבוהים מדי. אז במקום זאת, סביר יותר שבסופו של דבר יעלו את תקרת החוב והממשלה תדחה את התמודדות עם נושא מורכב זה בדיוק כפי שנעשה פעמים רבות בעבר.

אז למה עד עכשיו לא העלו את תקרת החוב?

הכל עניין של תזמון. הסיבה שתקרת החוב לא הועלתה עד עכשיו מקורה בפוליטיקה, במלוא מובן המילה. בית הנבחרים – הממלא תפקיד מכריע בתהליך החקיקה נשלט כיום על ידי הרפובליקנים. וכמו בכל הפוליטיקות, המפלגה יכולה להשתמש בכוח שיש לה כדי לדחות כל עסקה תוך שהיא מבקשת קיצוצים גדולים בהוצאות בהתאם למדיניות שלה וכו', אבל כשהדמוקרטים מסרבים עד כה אפילו לשבת בשולחן המשא ומתן, הסיפור הופך להיות מסוכן מאוד ומצב תקרת החוב הזה באמת מתחמם כעת, כאשר הדמוקרטים והרפובליקנים עדיין במבוי סתום.

כך או אחרת, המתיחות צפויה להתגבר ככל שאנו מתקרבים לאותו מועד גורלי, כאשר כל צד פוליטי דואג לגרום למצב להיראות גרוע ממה שהוא באמת כדי להשיג ויתורים מהצד השני, מה שמעלה משמעותית את הסיכון לתנודתיות גבוהה יותר במהלך השבועות הקרובים.

חשוב להוסיף לטובת הידע הכללי שלנו שזו לא הדרך היחידה שאפשר לצלוח את האתגר הזה. דרך לדוגמא, מחוקקים יכולים להשתמש במה שנקרא "עתירת שחרור" (discharge petition) כדי לנסות לעקוף את אישור היועמ"ש, אם כי סיכויי ההצלחה לכך קלושים. תרחיש מעט יותר סביר הוא שהקונגרס יקנה יותר זמן על ידי העברת הצעת חוק ל"השעיה" זמנית של תקרת החוב למשך מספר שבועות או חודשים.  לסיכום נקודה  זו, יש להודות בכך שגם אם אכן היא תימנע מהתרחיש הגרוע ביותר של חדלות פרעון, האפשרויות השונות לא ירגיעו את העצבים של המשקיעים והשווקים, אם כן, כנראה יישארו תנודתיים עד שיימצא פתרון משכנע.

מה ניתן לעשות כדי להגן על תיק ההשקעות שלך כנגד חדלות פרעון?

כדי להתגונן מפני סיכונים אלה, אפשר להימנע ממינוף, לוודא שהתיק מגוון, ואם מישהו רוצה גידור חזק יותר, ניתן לשקול לקנות את התנודתיות של המניה עצמה או אופציות מכר על מניה או מדד אג"ח עם תשואה גבוהה.

 

לא משנה באיזו גישה תנקוט, מה שהכי חשוב הוא לא לזלזל בסיכונים סביב תקרת החוב. אפשר לקוות לטוב, אך תמיד גם להתכונן לגרוע מכל.

כדי להבין יותר את התחום, חדלות פרעון ותקרת החוב שווה גם לקחת קורס בתחום ולפתוח חשבון מסחר בברוקר טריידסטיישן.

אין בכתוב כל המלצה לביצוע פעולה כלשהי, כולל רכישה/קנייה/החזקה של מניות המופיעות בכתבה. ככלל, חובה על הקורא לנקוט בגישה ביקורתית ולעשות מחקר מעמיק בהתייחס לכל רעיון השקעה שהוא.

הצטרף אלינו היום ותהנה מערכת המסחר בבורסה הטובה בעולם עם עמלות המסחר האטרקטיביות בישראל.

0 – דמי ניהול.
0 – דמי החזקה.
0 – דמי טיפול בדיבידנד.

רק 1 סנט למניה, מינימום $1 לעסקה.

גילוי נאות: מאמר זה מיועד למטרות חינוכיות בלבד. אף אחת מהדוגמאות לא צריכה להיחשב כהמלצות מסחר.

דילוג לתוכן

    פתיחת חשבון

    מאשר קבלת חומר פרסומי ושיווקי מחברת עלית פלטפורמס בעמ ו/או או כל צד ג מטעמן ו/או או הקשור אליהן